מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

היכל הגולה

מאת: אברהם לוינסון

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

היכל הגולה / אברהם לוינסון

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


אין לנוּ ניחוּמים באסון הגדול אשר באָנוּ, שלא היה כמוהוּ בדברי ימי ישראל מאז היותו לגוי. אין ניב שפתים לשואה האיוּמה, אשר הכריתה שליש היהדוּת מארץ-החיים ואשר החריבה אלפי קהילות ישראל, מרכזי תורה, יצירה ועבודה, שנבנוּ מאות בשנים. אין שילוּמים ואין גמוּל לשבר-הדמים אשר השברנו בשגעון-זעם של חיתו-אדם לעיני האנושות השותקת.

לא נחַיה את מיליוני הקדושים. לא נקים קהילות-ישוּרוּן מעפר חורבנן. אוּלם מפי שר-האוּמה צוּוינוּ להנציח לפחות את זכר תרבוּתה, לצווֹת לדור אחרון את מורשת היצירה, האמוּנה והגבוּרה של הגולה העקוּדה והשסופה, שתשמש מצבת-עַד ליסוּרי עם-קדושים ועֵדוּת-נצח לחרפת-הגויים.

המלחמה הולכת וּמתקרבת לקצה. עוד מעט ויפּתחוּ לפנינוּ שערי בית הקברות הענקי של היהדוּת האירופית. הגיעה השעה האחרונה, שנתחיל במפעל ההצלה של שרידי תרבוּתנוּ, במפעל הרקונסטרוקציה של העבר השדוּד והשׂרוּף, במפעל הכינוּס של שיירי אוצרות רוּחנוּ וּגאוּלתם מידי כובשים ומנצחים, מציפּרני שודדים וחומסים, משן כליה ורקבון, מלוע השיכחה והכלָיה. הגיעה השעה, שנקים את הפנתיאון של רוח-ישראל, כמצבת-עַד לגולה וכמזכרת-נצח לנוּ ולדורות הבאים אחרינוּ.

מצבת-עַד – מקומה בארץ-ישראל, על הר-הצופים, באוניברסיטה העברית, במשכן-הרוּח של עם ישראל. כאן תזדווג תרבוּת-הגולה החרבה בתרבוּת האומה המתחדשת ותימסר בחרדת-אהבה ונאמנוּת אין קץ לדורות צמאי-דעת ושוחרי אמת. הנה עלוּ בני עמנוּ לחונן ברוחם את קדושיהם, לרצות אבני-חורבנם ולהתייחד עם זכרם. פנתיאון זה – היכל הגולה – ישמש סמל-הכאב ויגון-הנצח של האוּמה המשוּחררת המבכה את חורבן יהדוּת-הגולה. בהיכל-גולה זה יבער נר-תמיד שלא יכבה יומם ולילה עד סוף כל הדורות.

היכל-הגולה יכיל שוּרה של בניינים ואוּלמים מיוּחדים שיהיוּ מוּקדשים ליהדוּת הגולה. בבנין מיוחד – היכל הקהילות – נרכז את כל ארכיוני הגולה, לארצותיה, לקהילותיה ולעדותיה. בארכיונים אלה נרכז פנקסי קהילות וחברות, תעודות, ניירות ותצלוּמים, כתבי-יד ומכתבים, ספרים ועתונוּת. מגילות-יוחסין וכתבות-מצבות, גביות-עדוּיות ודברי-זכרון, במקור ובהעתקה, בדפוּס ובכתב, נרכז את כל החומר ההיסטורי הנוגע ליהוּדי-הגולה לכל ארצות פזוריהם על כל קהילותיהם, עדותיהם ושבטיהם. פנקסי הקהילות יצטרפוּ לפנקסי ארצות וכולם יחד – לפנקס-הגולה.

אוּלם מיוחד – "היכל הטלאי הצהוב " – ינציח לעדי-עד את תעוּדות-הזוועה על המרטירולוגיה היהוּדית. היכל זה יקעקע אות-קין נצחי על מצחה של האוּמה הגרמנית, שתהיה לחרפה ולדראון לדורות הבאים.

אוּלם מיוחד – "היכל מורדי הגיטו " – ירכז את כל החומר ההיסטורי הנוגע לפרשת מלחמתם וגבורתם ביגיטאות פולין.

אוּלם מיוחד – "היכל הקדושים " – יכיל את התמוּנות והצילוּמים של אנשי המדע, הסופרים, האמנים והעסקנים שנפלוּ על קידוּש-השם והעם. לכל אחד מהם יוקצה מדור מיוחד שיכיל את יצירות-רוחו, פרי עטו ומכחולו.

אולם מיוחד – "היכל הילד " – ירכז את מפעל החינוּך העברי והיהוּדי בגולה, את מוסדות הפיקוּח והמחסה של הילד היהוּדי וכו'.

באופן מקביל לארכיונים יוקמוּ מוזיאונים של כל קיבוּצי-היהדוּת בגולה. המוזיאונים יאצרוּ את ערכי-היצירה היהוּדיים שניצלוּ מהשמדה וגזל, כלי-תשמיש של קדושה, חפצי-אמנוּת ישנים וחדשים של אמנים יהוּדים, תצלוּמים ותבניות-בניה של בתי-כנסת ומוסדות ציבוּר, דברי-מזכרת וחפצים השייכים לאנשי-שם וכו'.

האוּניברסיטה תתקשר עם ממשלות הארצות המשוּחררות ותשתדל לקבל מהם העתקי-תעוּדות וצילומיהן מארכיונות ממשלתיים וקומונליים, לגאול ולרכוש שרידי-ערכים היסטוריים-תרבוּתיים, אספי-ספריות ואספים מוזיאליים של קהילות שנחרבו.

האוּניברסיטה ביחד עם הסוכנוּת היהוּדית תקח על עצמה את החובה הלאוּמית לדאוג לרוינדיקציה של רכוּשנו התרבוּתי, להחזרת הגזל ולהשבת האבידה של היהוּדים בשטח התרבוּת. האוּניברסיטה תתקשר עם שרידי הקהילות היהוּדיים, עם מוסדות עזרה ועסקנים יהוּדיים לשם הצלת שארית תרבוּתנוּ הרוּחנית והחמרית וריכוזה בארץ ב“היכל הגולה”. והאוניברסיטה לא תסתפק בכינוס ובריכוּז ערכים בלבד. אוּלם מיוּחד – " היכל לחקר הגולה " – יהיה מוקדש לעיבוּד מדעי של החומר ההיסטורי ולחקירת קיבוצי היהדוּת לארצותיהם. היכל זה ישמש בית-ועד לכל הכוחות המדעיים,שיקדישוּ את עצמם לחקר יהדוּת-הגולה, קורותיה, מפעליה וחוּרבנה.

היכל הגולה על כל בנייניו ואולמיו יוקם בגן רחב-ידיים על הר-הצופים. הגן ייצג בזעיר-אנפין את המפה הגיאוגרפית של הגולה. שבילי-הגן ומשעוליו ישאו את שמות הערים, ששימשו ריכוּזי היהדוּת הגדולים והמפוארים ביותר.

בגן זה יוּקם בית לאנשי-מדע ולסטוּדנטים פליטי אירופה, שישמש מקלט-מה למרביצי תורה ולשואפי-דעת, שניצלוּ מהגיהנום הנאצי.

הנעצור כוח לקיים תכנית זו או דומה לזו? היימצאוּ האמצעים הדרושים לביצוּעה?

אין שוּם ספק שעם ישראל ובשורה הראשונה – הישוב שניצל בנס מזעם המלחמה ומחמת המצקי – ידע להקריב קרבן-נדבתו לגולה וביחד עם עזרת ההצלה של פליטת-ישראל יתן את ידו גם לביצוּע מפעל הזכרון, הקורא להאדרת אוצרות רוחו ותרבוּתו של עם קדושים ולשילוּבם במפעל תחיית האומה ותקומתה בארץ אבות.


תש"ה

אברהם לוינסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם לוינסון
יצירה בהפתעה
רקע

בבית המדרש הישן

מאת יוסף יואל ריבלין (פרוזה)

לנשמת חביבי הילד

נתן צבי בן אליעזר רבלין

א.

– בשכונתנו היו שני בתי-כנסיות, חדש וישן, האחד על גבי רעהו, הישן מלמטה והחדש על גבו מלמעלה.

החדש – בימי נבנה. זכורני עוד כשהעלינו, אנחנו תלמידי “תלמוד תורה”, את הרעפים אל העליה, ובאנו על שכרנו בסֻכריות, שחלק לנו הגבאי ר' צבי ביד נדיבה.

בית-הכנסת החדש היה בנין רבוע. על ארבעה קירות רבועים, חלקים ולבנים כשלג, התמתחה תקרה רבועה ולבנה. שורות שורות של שלחנות צרים עם ספסלים מאחריהם נמשכו לרחב הבית, ובאמציעותו בימה יפה. היה לו גם פרוזדור נאה, ששם היה תלוי כיור נחשת-קלל מתנוצץ, ומגבת צחה על ידו.

ומתחת לו, עמד קודר בית-הכנסת הישן. כפה עגולה הפוכה כקערה על גבי קירות נמוכים, אשר חשך משחור תארם. אויר מחניק וטחוב בוקע ועולה לתוך אפו של הבא מן החוץ. רק בימי הקיץ היותר בהירים, היה מתגנב קרן אור קלוש דרך שמשות הצבעונים, שלא נֻקו מחלאתן זה עידן ועדנים, ואשר הוסיפו אפלה על אפל קירות בית-הכנסת. פה ושם עמדו מפזרים שלחנות וספסלים, אשר משום האפלה ומרֹב שנותיהם אי-אפשר היה לבחן צבעיהם בדיוק. בימה רעועה, אשר השמיעה קול נאקה בצעד עליה צעדי גבר, עמדה שקועה באפלה; ובפנה כיור שמסביב לו אשפה קטנה בימי-הקיץ וגדולה הימנה בימי-החרף.

שמא תאמרו, אהבתי את בית-הכנסת החדש? – לא-כי!

כח-טמיר משכני דוקא אל בית-הכנסת הישן. וגם בשעה שאבא העתיק מקום תפלתו אל בית-המדרש החדש, נשארתי אנכי ממתפללי בית-המדרש הישן. חשדני אבא, שרצוני להשתמט מעינו הפקוחה לשמר דרכי תפלתי, אך שהדי במרומים, כי הפעם חשדני חשד חנם.

אנכי אהבתי יותר את בית-הכנסת הישן, אהבתי את אפלתו, וגם – למה אכחיש? – גם אוירו הטחוב ערב לי וביחוד בימות הגשמים. משכוני זקנו הארוך והלבן וגבותיו העבותות של ר' אבא-איצי. לא פעם באתי על שכרי במכות-לחי בגין אלה. רגיל הייתי להשקיע עיני בהם בעת התפלה עד לידי שכחת עולם ומלואו. ורק מכת-לחי מצד אבא העירתני, כי הקהל כבר הרחיק…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.