מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ויש ששר של חרף

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

וְיֵשׁ שֶׁשַּׂר שֶׁל חֹרֶף / שאול טשרניחובסקי

וְיֵשׁ שֶׁשַּׂר שֶׁל חֹרֶף פַּזְרָן

מְבַזְבֵּז הוֹנוֹ, וּכְטוֹב לִבּוֹ

הוֹלֵךְ, פּוֹרֵשׂ עוֹרוֹת-תְּחָשִׁים

עַל הַדָּגָן עוֹדוֹ בְּאִבּוֹ,

עַל מַעֲרֻמֵּי יַעַר בָּצִיר

וְעַל הַבְּרֵכָה שֶׁבִּמְסִבּוֹ.


וְעַל מְשָׁרְתָיו יִפְקֹד, וְהֶעֱלוּ

אִזְמָרַגְדִּים וְסַפִּירִים

עִם שְׁהָמִים לִכְתֹּש אוֹתָם

לְנִיצוֹצוֹת וּלְשַׁבְרִירִים.

וְאֶת הָאָרֶץ הֵמָּה עוֹבְרִים.

וְעַל הָאָרֶץ הֵם מַמְטִירִים.


וְלֹא יִהְיוּ לָאֲדָמָה

אָז פָּנֶיהָ הַנִּזְעָמִים;

גִּיל לָהּ, שְׂחוֹק לָהּ כִּשְׂחוֹק אִשָּׁה

לִבְרַק צְמִידִים וְלִנְזָמִים.

גַּם הַשֶּׁמֶשׁ יָגִיל בְּשָׁמָיו,

שֶׁמֶשׁ-חֹרֶף – שֶׁמֶשׁ חָמִים.


וְהַשַּׁבְרִירִים יוֹקְדִים: נִיצוֹץ

נִיצוֹץ וְאוֹרוֹ – וְלֹא גָמַר…

שִׂמְחוֹת-חַיִּים קְטַנּוֹת-קְטַנּוֹת…

אֹשֶׁר קָלִיל טֶרֶם נָמַר…

וְאֵי הָאֹשֶׁר – אֹשֶׁר פֶּלִאי,

אֲשֶׁר צִוָּה לִי וְאָמַר?!

יאסטרֶבֶנויה, 1907

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

כלב חולה

מאת אברהם רגלסון (פרוזה)

הבתים בקאייהוגא עשויים עץ, שתי קומות לבית, וגגותיהם משופעים. לפני כל בית חלקת עשב, ולצדו, – שביל-רכב, הוא דרך-כניסה למכוניות, מוליך אל גאראג' קטן. שתי משפּחות, שתי משפּחות לבית, אחת בקומה הראשונה, ואחת בשניה. אני דרתי למטה.

יום חורף אחד באו הילדים מבית הספר, ובפיהם חדשה: כלב גדול בחצר שלנו, ואין הוא רוצה ללכת!

יצאתי וראיתי כלב ענקי, מאותם החומים אשר טלאי-לובן להם על גבם ומאחורי אזניהם, רובץ מקופל, ראשו על ירכו, על רציף-הביטון המוגלד כפור. עיניו לבנות, פקוחות לרווחה, עם אישונים חומים מורחבים – מביעות ייסורים. גערנו בו שילך – ולא זז. ילדי-שכנים זרקו בו גלידי-קרח שתלשו מן הגדרות – ולא שם לב. זרקנו לו לחם – ולא נענה. הבנתי שחולה הוא.

אילו הייתי אחד קדוש כבודהא או פראנציסקו, כי אז הייתי מכניס את הכלב אל ביתי, מחממו בחיקי, משקהו ומיטיב עמדו. חייכם שלא הייתי ניזוק. ואולם רחוק אני מהיות קדוש, ודאגתי קודם כל לעצמי ולילדי. וטלפנתי לאגודת צער-בעלי-חיים שיבואו ויקחו אותו. אמרו לי מן האגודה: “קשרהו עד שנבוא”. אמרתי: “איני יודע כיצד קושרים כלב גדול וחולה”. אמרו: “אם אין אתה קושר אותו, מה תועלת שנבוא? הן בינתים ילך לו”. מאנו לציית לי. טלפנתי למשטרה. לאחר רגעים אחדים באה מכוניה עם שני שוטרים ועמדה בשביל-הרכב. השוטרים שאלו אותי לפרטים: מתי נכנס הכלב אל החצר? של מי הוא הכלב? ואמרתי להם מה אני יודע ומה אינני יודע. אף נזפו בי שלא הודעתי להם מיד על הכלב החולה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.