מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַמְּכוֹנִית

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

קוֹל מֵעֵמֶק, קוֹל מֵהָר,

קוֹל מֵעִיר וְקוֹל מִכְּפָר,

קוֹל יָרִיעַ כַּשּׁוֹפָר!

קוֹל פּוֹלֵחַ הָאֲוִיר,

מַר צוֹרֵחַ וּמַזְהִיר.

מַר צוֹרֵחַ, מִתְיַפֵּחַ,

בַּעֲנַן אָבָק פּוֹרֵחַ:

תְּרוּ-עָה, תְּרוּ-עָה, טְרוּ-טוּ-טוּט –

מִי יָרִיעַ, מִי יָעוּט?


הַמְּכוֹנִית הִיא בִּמְעוּפָהּ,

הָרוֹדֶפֶת, הָרְדוּפָה,

גַּלְגִּלֶּיה כַּסּוּפָה.

נַחַל, גֶּשֶׁר, חֹרְשָׁה, גָּיְא –

טוּסָה, נֶשֶׁר, אֵין לִי פְּנָי!

טוּסָה, נֶשֶׁר! קַל, מְהִיר פֵּשֶׁר,

מֶרְחַקִּים תָּבִיא בַקֶּשֶׁר.

חֲתֹר וָשׁוּט בִּתְרוּעַת טוּט,

עִיר אֶל עִיר תַּחֲרֹז בְּלִי חוּט.


הִנֵּה בָאָה וּפָרְחָה –

מִי יוֹדֵעַ אֶת-אָרְחָהּ,

מִי יוֹדֵעַ אֶת-טָרְחָהּ?

שְׂבֵעַת יֶגַע, לְמוּדַת פֶּגַע,

אָרְחוֹת-אֵיד וּבַלְהוֹת רֶגַע –

שְׁקֹד, נֶהָג, עַל-יַד הַהֶגֶה!

מִיל – נִיד עַיִן, מִיל – בִּן-הֶגֶה!

חֵיק עוֹלָם כַּחֵץ פַּלַּח –

טְרוּ-טוּ-טוּ – רְכַב וּצְלַח!


הֵי, פְּלוֹנִי וּפַלְמוֹנִית,

הַטִּירוֹן, הַטִּירוֹנִית –

הִזָּהֵרוּ בַמְּכוֹנִית!

מִי בָכֶם וְלֹא יָחוּשׁ

דֹּפֶק לִבָּהּ הַנָּחוּשׁ,

חִיל גְּרָמֶיהָ הַכָּבוּשׁ –

חִיל גְּרָמֶיהָ, גִּיל קְרָבֶיהָ –

הוּא אַל יֵט יָדוֹ עָלֶיהָ,

הוּא – לְאַט לוֹ בַמְּכוֹנִית,

טְרוּ-טוּ-טוּ, הִיא זֵידוֹנִית!


אַךְ בֶּן-חַיִל הַנֶּהָג,

לוֹ עֵין עַיִט, יַד רַב מָג,

אֵין לְפָנָיו קִיר וּסְיָג.

חַד כַּפֶּרֶס, שׁוּט וַחֲפֹז,

עַד קְצוֹת אֶרֶץ יַהֲרֹס,

עַד קְצוֹת אֶרֶץ כְּרוּבוֹ יָרֶץ,

מִשְׂתָּעֵר כְּרוּחַ פָּרֶץ –

תְּרוּ-עָה, תְּרוּ-עָה, טְרוּ-טוּ-טוּ,

דֶּרֶךְ תְּנוּ, הַצִּדָּה שְׂטוּ!


לוּ עַל-עֶבְרֵי פִי-שְׁאֹל

הַמְּכוֹנִית אָרְחָהּ תָּסֹל,

אֹרַח כִּשְׁפִיפוֹן פְּתַלְתֹּל –

הַנּוֹסֵעַ, אַל-תִּדְאָג,

יָד מוֹשֶׁלֶת לַנֶּהָג!

יָד מוֹשֶׁלֶת וּמְנַהֶלֶת,

הִיא תִבְלֹם אֶת-כְּרוּב הַפֶּלֶד,

הִיא תִבְלֹם וְהִיא תְמַלֵּט –

טְרוּ-טוּ-טוּ, בְּבֹא הָעֵת!


כֹּה נְעוּץ-עַיִן בַּמֶרְחָק,

בָּז לַכֹּל, לַכֹּל יִשְׂחָק,

עַז-הַנֶּפֶשׁ וּמְסֹעָר,

אֶל-כַּנּוֹ צָמוּד, יִדְהָר

אַךְ קָדִימָה, הַנִּמְהָר!

אַךְ קָדִימָה, רַק קָדִימָה!

קְרָא, שׁוֹפָר, בְּקוֹל הַרְעִימָה:

תְּרוּ-עָה, תְּרוּ-עָה, טְרוּ-טוּ-טוּ,

דֶּרֶךְ תְּנוּ, הַצִּדָּה שְׂטוּ!

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

תולדות מסעי הצלב

מאת שמעון ברנפלד (עיון)

(1230–1096)

ספר ראשון

א: סבת ההתעוררות וראשיתה

התפשטות דת האסלם בעולם. המלחמה בין הקולטורה האירופית והקולטורה הערבית. נצחונות קרלוס מרטיל. פלשתינה בידי בעלי דת מחמד. עמר בן חטאב והיהודים. הכליפים ביחוסם אל הנוצרים עולי הרגל. הסלדשוקים. תשוקת העמים הנוצרים אל פלשתינה. מושלי ביצנץ. מצב הענינים באירופה. האפיפיור גריגור השביעי. המהומות בגרמניה. מצב הקולטורה במערב אירופה. תוקף הרגש הדתי. הנזירות והפרישות. עולי הרגל לפלשתינה. הקיסר אלקסיוס מביצנץ. הוא שולח מלאכים אל האפיפיור (אורבן השני) לבקש עזרה. האסיפה בעיר פיַצינצה. האספה הגדולה בעיר קלירמונט. ההתלהבות הגדולה מצד הנאספים. הסבות החיצוניות והפנימיות לזה. פטר איש אמיֵנס. ספורי אגדה אדותיו. נוסעי הצלב הראשונים. מצבם החמרי והרוחני. אנשי חמס עומדים בראשם. הם פושטים ידיהם בגדוד.

באמצע שנות המאה השביעית למספר הרגיל התחילה דת האִסלם להתפשט בעולם ולהיות שלטת בארצות רבות ומדינות רחוקות. החזון הזה, היינו התפשטות דת מחמד במהירות נפלאה כזו, הוא אחד מנפלאות ההיסטוריה, אשר יעורר את לבנו להסתכלות בחקר רוח האנושי. אנו יודעים ומכירים את ראשית הדת הזאת ומקור מולדתה: אביה מחוללה היה אדם הוזה וחסר דעה, אשר הגביר את דמיונו על פעולת שכלו והלך אחרי מראה עיניו בחזון לילה; את רובי תורתו שאב מספורי עוברי דרך, ולרוב לא הבינם על אמתתם, או כי לא נמסרו לו כהלכתם. ראשית צמיחת האסלם היתה באחת ה“מדינות” בערב, בין אנשים מחוסרי הקולטורה, בין עובדי אדמה ורועי צאן, שיחוסם אל מרכזי ההשכלה העתיקה, אשר שרידים ממנה נשארו עוד, היה רופף מאד. כאשר יצאה דת מחמד לעולם לא עלה עוד על לב הנביא, כי הנה ימים באים ודתו תהיה גברת ארצות רבות ואיים רחוקים, עמים שונים יתכו לרגליה והיא תשלוט בהם שלטת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.