מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

קטע 1 / יוסף אהרונוביץ'

עלינו לעשות את שבתנו חול ובלבד שלא נצטרך לבריות.

ככה למדונו – ואנחנו הננו עם של שבת. נדדנו בין עמים תרבותיים, הורגלנו להנות מההתקדמות התרבותית של העמים שביניהם התגוררנו, ועכשיו, כשבאנו לכונן לעצמנו בית ולחיות על חשבון עצמנו, נמצאנו נתונים במצב משונה: צרכינו גבוהים ויכלתנו ליצור עדיין קטנה.

לפנינו הברירה: או לנחות דרגה, או להמשיך להתפרנס מתוצרת של אחרים. כי צבת בצבת עשויה: כדי להגיע לתוצרת משובחה, צריך קודם כל להשתמש בתוצרת זו, צריך לתת לה מהלכים בקהל הרחב, וככל שהתצרוכת תגדל – תשובח גם איכותה. אבל אם לא נשתמש בה, לא תהיה לה אפשרות של קיום וממילא – לא תוכל להתפתח.

וכבחומר כך בעניני רוח: אם נתיחס לערכין התרבותיים שלנו בזלזול למפרע ונרצה להשוות אותם לערכין של עמים אחרים, שקנו את התפתחותם במסיבות נאותות ובמשך מאות בשנים – לא תהיה לנו אפשרות לפתח אותם, ואנחנו לא נגיע לעולם למשהו עצמי, כי אם נצטרך תמיד להתפרנס משולחנות זרים.


  1. מעזבונו של י.א., הדברים נרשמו בעת מחלתו, בניסן תרצ"ז.  ↩

יוסף אהרונוביץ
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יוסף אהרונוביץ
רקע
יוסף אהרונוביץ

יצירותיו הנקראות ביותר של יוסף אהרונוביץ

  1. שאלת הפועלים בארץ-ישראל (מאמרים ומסות)
  2. מכתב לאליעזר שוחט (מכתבים)
  3. "זרים" במושבות (מאמרים ומסות)
  4. פורצי גדר (מאמרים ומסות)
  5. על הדגל (מאמרים ומסות)

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות יוסף אהרונוביץ

יצירה בהפתעה
רקע

מהספרות והעתונות שבארץ

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)


[“חבצלת”, “הניר”, “הצבי” ]

בגליון האחרון של ה“חבצלת”, זקנת העתונים שלנו, אנו מוצאים מאמר מעניין מאד, בכדי לעמוד על-ידיו על אופיה של דעת-הקהל הארץ-ישראלית, על הרוח השורר במחנה יהודינו היפים, הרשמיים, ועל טיב ה“מענה-לשון” שלהם.


שם המאמר: השערוריה ביפו", והוא מתחיל כך:


“לא אוכל להגיד אם מרגישים גם אחרים כמוני את חזון הלאומי הגדול שכרוך בזה. אני הרגשתיו תיכף בכל היקפו ומלאו וכמו אנחה עמוקה התפרצה מלבי הכאב (כמו אנחה עמוקה!), בראותי את השערוריה הזאת ודמי דם כעס וקצף גדול הרתיח והתקומם כי הרגשתי שהוא העברין ירד לחיי כמו גזל דבר קדושה רוממה עדינה נפשי נפש הנאצלה והיותר גבוהה”…


שערות-ראשנו מתחילות לסמר מהתחלה שכזו, ובסקרנות רבה, ממש ב“תאבדעתנות” של “הצבי”, נמהר לקרוא להלן, מה היא השערורה האיומה אשר ירדה לחיי הנפש “הנאצלה והיותר גבהה”… והנה הווָה על הווָה!


“הוא (העברין!) קרע בזה את התנועה התולדותית, השרשרות הארוכות שמקשרות אותנו עם העבר הגדול ועם העתיד המקווה ועם ההוה הנוכחי”….


מילא, כשצבוע מתחסד פותח בסגנונו של מתמשכל, הלא תוכלו כבר לשער בנפשכם טעמו של דבר. אבל הנה גם קללות וצעקות פשוטות כלפי בעל-השערורה; הנה גם מאותן המליצות הנוטפות-נופת שעל שפת כל בעלי-הלשון של א“י השנוררית ב”עבר הגדול ובהווה הנוכחי“. “ארץ-ישראל אינה דומה למקומות אחרים!” “א”י היא מרכז האומה והלאומיות”!! “כי מצד מבט הדת יוכל העברין להערים ולמצא עצה”, אבל סובלת כאן הלאומיות… כי לעברין אין “שפופרת לאומית” ואינו מעריך לעצמו את “הסכנה הרוחנית”, “הפגם הגדול”, “הצער המסוכן” שב“מעשה המרעיש” שלו…


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.