מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[אש העי תלהט]

מאת: אברהם שטרן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אֵשׁ-הָעַי תְּלַהֵט אוּד פָּנֵינוּ

וְעֵינֵנוּ כְּשֶׁמֶש-גִּבעוֹן.

כְּכַנפֵי-נְשָׁרִים צֵל-דִּגלֵנוּ

יַחֲרִיד תֵּן-עֲרָב בְּצִיּוֹן.

וּמִמַּעַל יָנוּחוּ שָׁמֵינוּ

עַל רָאשֵׁינוּ- כְּכַף-אֱלֹהִים.

וְנִשַּׁק לְעַפרוֹת-אַדמָתֵנוּ

וְנִבכֶּה מִשָּׂשׂוֹן כִּילָדִים.

יוֹם יָבוֹא: יִזָּרֶה עֲפָרֵנוּ

לְכָל רוּחַ בִּצַחִיחַ-דּוֹרוֹת.

אַך עַמֵּנוּ שָׁתוּל עַל דָּמֵנוּ

אֶל רֹם-יָהּ יְשַׁלַּח הוֹד פֹּארוֹת.

כְּכַפּוֹת-תְּמָרִים כַּפּוֹתֵינוּ,

בְּקַרנֵי הַשָֹּמַיִם נֹאחַז;

"אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם, קֵח חַיֵּינוּ,

אַך עֲשֵׂה רְצוֹנֵנוּ כִּי עָז".

אברהם שטרן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

גלגולו של נגון

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

(שיחת חסיד מטלנא באזני חסידי פולין)


רוצים אתם שאזמר לכם מנגוני טלנא?

ומדומה לכם, שהדבר קל מאד, ששאלה קטנה אתם שואלים, היינו: להעלות על לב אחד מאלפי הנגונים, הנשמעים בשעת “שלוש-סעודות” ובכל שעת-כושר בטלנא, ולזמר אותו באזניכם!

אבל דא עקא, שאך ברוב עם הדרת הנגון! ואם אחד יחיד אשוררנו, אהפוך את הודו למשחית.

חפצים אתם לעזור לי! אבל – הלא אין לכם אף מושׂג כל שהוא מן הנגינה.

שומע אני את חזניכם – את התרנגולים השחוטים, המשחיתים גם את הנגינה מסיני; ואת ה“כלי-זמר” שלכם – רבונו של עולם, הלא כל שיריכם וזמירותיכם פגרים מתים הם – פרחו נשמותיהם ואך פגרים מתגוללים…

בגליל קיוב מזמרים!

בלי ספק גם המקום גורם במקצת; אבל העיקר הוא – שמחזרת הנגינה על אכסניה שלה.

אצלנו – בפלך קיוב – אין בעל-בית בלי כנור; בן של בעל-בית הגון, או כמו שאומרים אצלנו – בר-אבהן, מזמר או מנגן.

כשאתה בא לבית ורוצה לדעת כמה זכרים יש בו – שׂא עיניך אל הקיר וספור את כלי-הזמר, התלויים עליו; מספר הכלים – מספר הזכרים.

והכול מנגנים: בעל-הבית, בנו ובן-בנו..

אך חבל, שכל דור ודור מנגן בפני עצמו ובאופן אחר.

דור דור ונגונו!

בעל-הבית מנגן: “כל נדרי”, “שושנת יעקב”, “גדי קשור ידיים”…

נשמת בנו החסיד משתפכת במנגינת צדיקים…

והנכד – מנגינותיו מנגינות חול… מעל התוים הוא מנגן.

הלא על כן אמרתי: דור דור ומנגינותיו!

***

אבל אם אין אנו יכולים לנגן, נדבר בשבח הנגינה.

גדולה נגינה!

טלנא כולה עומדת היתה על סעודת מלוה-מלכה, ועיקרה של מלוה-מלכה היה הנגון!

גדולה נגינה! אך הכול תלוי במנגן ובמה שהוא מנגן!

הלבֵנים לבֵנים הן ולא יותר. ובונים מהן בתי-כנסיות ובתי-מדרשות, ובתי-חולים… ובונים מהן גם-כן דירות, ובתי-תיפלה, וגם – שלא אחטא בלשוני –בתי-זמה.

או, למשל, הא"ב. באותן האותיות, שכותבים בהן חילוקים ופירושים, ורזין דאוריתא.. כותבים גם-כן דברי חול, וגם – השם ישמרנו – כל מיני כפירה ומסירות…

וכן גם קולו של אדם…

יכול הוא להתנשׂא על כנפי הנגוּן למעלה-למעלה ולהתעלות בצותא חדא עם שיר הגלגלים והמלאכים והשׂרפים, עד אין סוף.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.