מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

Beatus Ille...

מאת: הורטיוס , תרגום: שאול טשרניחובסקי (מלטינית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: לטינית

אַשְׁרֵי אָדָם רָחוֹק, כְּבֶן דֹּרוֹת קְדוּמִים,

מִכָּל רִבִּית וְעִסְקֵי דָמִים,

כִּי בִשְׁוָרָיו שֶׁלּוֹ הוּא יַחֲרשׁ אָבִיב

נַחֲלָתוֹ — חֶלְקַת אָבִיו;

עָלָיו לֹא יְהַלֵּךְ אֵימִים שוֹפַר אוֹיֵב,

אַף לֹא יֵחַת מִיָּם זוֹעֵף;

יִפְסַח עַל בָּתֵּי-דִין, מִפְתָּן גֵּאֶה וָרָם

בְּבֵית הַמּוּרָמִים מֵעָם;

אֶלָּא יֵשֹ שֶׁיִּקְשֹׁר אֶל צַפְצָפוֹת רָמוֹת

שׂוֹכוֹת הַגֶּפֶן הַתַּמּוֹת,

אוֹ יֵשׁ שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בַּעֲדָרִים גּוֹעִים

הַרְחֵק בָּעֲמָקִים תּוֹעִים;

אוֹ בְמַגָּל קוֹצֵץ בְּדָלִיּוֹת צִיּוֹת,

מַרְכִּיב תַּחְתָּן אַךְ פּוֹרִיּוֹת.

אוֹ דְבַשׁ סָחוּט יַנִּיחַ בִּטְהוֹרִים כֵּלִים,

אוֹ בָא גוֹזֵז אֶת הָרְחֵלִים.

הַחֹרֶף כִּי יָרִים רֹאשׁוֹ מִן הַשָּׂדוֹת

כֻּלּוֹ עָטוּר רַכִּים פֵּרוֹת,

מַה-יַּעֲלֹז בּוֹצֵר הָאַגָּסִים בַּזְּמָן

אוֹ עֲנָבִים כְּעֵין אַרְגָּמָן

יַקְרִיב, פְּרִיאַפּוּס,1 לָךְ, וּלְךָ מִן הַמְעֻלִּים

אַבָּא סִילְוָן נוֹטֵר-גְּבוּלִים.

כִּי מַה-נָּעִים לִשְׁכַּב בְּצֵל אַלּוֹן עַתִּיק

אוֹ בְעֵשֶׂב מְתַפֵּשׂ מַחֲזִיק,

עֵת בְּגָדוֹת רָמוֹת הַמַּיִם נִגָּרִים,

צִפּוֹר קוֹבֶלֶת בִּיעָרִים,

וּמַעְיָנוֹת הוֹמִים מִתּוֹךְ זְרָמִים נוֹפְלִים,

מַשִּׁיבִים חֲלוֹמוֹת קַלִּים.

וּבְעֵת עוֹנַת סְתָו יוּפִּיטֶר-הַמַּרְעִים,

אוֹצֶרֶת שֶׁלֶג וּגְשָׁמִים,

יַכְנִיס אֶת הַחֲזִיר-מִיַּעַר בְּמלְכֻּדְתּוֹ

בְּעֶזְרַת כְּלָבִים רַבִּים אִתּוֹ,

אוֹ רֶשֶׁת קְלוּשָׁה עַל כַּן חָלָק עוֹלֵל,

מוֹקֵשׁ עָרְמָה לְקִיכְלִי זוֹלֵל,

וְזוֹ אַרְנֶבֶת חֲרֵדָה וְגַם עָגוּר מוּעָף

פַּחִים יִתְּנוּ לוֹ שַׁי יִתְאָו.

כָּל צַעַר אַהֲבָה רָעָה מִי לֹא יִשְׁכַּח.

כָּל דְּאָגָה בֵּין כָּךְ וְכָךְ?

בִּפְרָט אִשְׁתּוֹ אִם צְנוּעָה וַחֲשׁוּקָה

בְּטַף וּבַיִת עֲסוּקָה,

טְרוּדָה בְשֶׁלָּהּ כְּבַת-סַבִּינָה וְכִנְשׁוֹת

הָאַפּוּלִים שְׁזוּפוֹת שְׁמָשׁוֹת,

וְאִם תְּמַלֵּא בְעֵץ יָבֵשׁ כִּירָה קְדוֹשָׁה

עַד בַּיְתָה שָׁב עָיֵף אִישָׁהּ,

עֶדְרָהּ עַלִּיז תִּסְגֹּר בְּבֵין זְרָדִים קְלוּעִים,

תִּמְשֹׁךְ בַּעֲטִינִים מְלֵאִים,

אוֹ מֵחָבִית תּוֹצִיא תִירוֹשׁ מָתוֹק, תַּכְשִׁיר

אֲרֻחָתָהּ שֶׁלֹּא בִמְחִיר —

כְּלוּם יַעֲלוּ צִדְפוֹת-לוּקְרִין עַל טַעְמָהּ,

תִּנְעַם פּוּטִית אוֹ אַבְרוֹמָה,

אִלּוּ גְרָפַתָּה פֹּה אֶל יָם טִירֶן, הַכְּרָךְ,

סוּפָה פָרְצָה בְיַמֵּי מִזְרָח?

וּלְקֵבָתִי הֲיֶעֱרַב קוֹרֵא יוֹנִי

וְשֶׂכְוִי-פַרְעֹה אַפְרִיקָנִי

מִזַּיִת שֶׁחָבְטוּ מִדָּלִיָּה שְׁמֵנָה

בַּעֲצֵי הַזַּיִת בַּגִּנָּה,

אוֹ מֵחָמִיץ חוֹבֵב כָּרִים, וּמֵחֶלְמִית

חוֹלֶצֶת מְעִי מִכְּאֵב מַתְמִיד,

מִשֶּׂה טָבוּחַ בְּחַג טֶרְמִין בַּהִלּוּלָא,

מִגְּדִי מִפִּי זְאֵב גְּזֵלָה?

נָעִים לִרְאוֹת בְּיוֹם הַזֶּבַח בַּבִּיתָן

הַצֹּאן שָׁבוֹת מִמַּרְעִיתָן,

לִרְאוֹת שְׁוָרִים בְּעָיְפָם שָׁבִים אֶל הַמְּנוּחָה,

נוֹשְׂאִים מַחֲרֵשָׁה הֲפוּכָה,

לִרְאוֹת הָעֲבֻדָּה בְּבֵית עָשִׁיר צְפוּפִים

סָבִיב אל בְּרַק כָּל-הַתְּרָפִים!

(אַלְפֶיוּס הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית הוּא שָׂח זֹאת —

כִּמְעַט הָיָה אִישׁ-אֲחֻזּוֹת,

כִּנֵּס בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַחֹדֶשׁ מָמוֹנוֹ,

וּבְעוֹד יָמִים — הִלְוָה אוֹתוֹ).


  1. אלוהות המיתולוגיה הרומית.  ↩

הורטיוס
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של הורטיוס (מחבר)
רקע
הורטיוס

יצירותיו הנקראות ביותר של הורטיוס

לכל יצירות הורטיוס בסוגה שירה

לכל יצירות הורטיוס

עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

א. קשי-מוחין ורכי-מוחין

כמו אַנדרו ג’קסון ושני הרוזוולטים בפוליטיקה, כמו הרמן מלוויל ומרק טוויין בסיפּורת, כמו הולמס ובראנדיס בתורת-המשפּטים, כן וויליאם ג’יימס בפילוסופיה הוא בטוי מובהק ואַפייני לרוחה של האומה האמריקנית. ששון-מרד להוריד מכסא-מלכות כל המקובל אצל פילוסופים מקצועיים כנשגב ונישא, הומור ושעשועי-דמיון מתלווים אל הטיפול בשאלות שהן נוגעות לנפשו של המטפל, היאבקות על ציור-עולם רב-גוונים ורב-אפשרויות, עולם של הסתכנויות ממשיות ונצחונות ממשיים, חשדנות כלפי כל מהלך-מחשבה המכריז על עצמו כתופס האמת היחידה והאחת, השוללת כל אמת זולתה, וכמורה את דרך-החיים המוסמכת והמוחלטת שבלעדיה חס מהיות עוד – אלו מסימני ג’יימס ותורתו.

לכאורה, מחשבת-ג’יימס כאילו היא מותאמת מטבע-ברייתה לדמוקרטיה רכושנית, כובשנית ובעלת-יזמה, שעתידות מזהירים קוסמים לפניה. ואולם הכוח המניע אותה מבפנים הוא הניצוץ הדתי. הרי זו תפילת-הנשמה שנתלבשה בלשון-שוק, עריגה אל גן-עדן שראתה-לה להשתמש בתעשייה וחנויות ובַנקים – ושאינו יכול להשתמש כך, הרי היא פוסלת אותו.

במשך מאת-השנה ומחצית המאַה שקדמו להבשלת מחשבת-ג’יימס, היתה ההתקדמות המדעית הולכת הלוך והגדל את ממשלת-החמרי, הלוך והקטן את חשיבותו של האדם. אין האדם מחוקק לטבע – אמרה הפילוסופיה החמרנית, – הריהו בחינת קולט וסופג. יבין-נא האדם את העולם כמות-שהוא, כל-מה שיהא זה בלתי-אנושי, וייכנע לו! כל עצמותה של הפילוסופיה הזאת, בגשתה לטפּל באדם, היה בה משום הורדה והשפּלה. מהו האדם? מכונה פיסית-כימית. מה הם אידיאַלים? תוצרת-לוואי לתהליכים פיסיאולוגיים. קשי-מוחין התנערו מן הדת לגמרי, והניחוה נחמה לרכי-המוחין.

ורכי-המוחין, אנשי-הדת, ישבו בצלן של שתי שיטות פילוסופיות: האחת תוקפנית ובעלת-מעוף; השניה – מתנצלת, מוותרת על עמדה אחר עמדה, נסוגה אחור בפני כיבושי המדע. האחת היתה הפאנתיאות בצורת האידיאליסט הטראנסצנדנטאלי, שהיא אדוקה ב’מוחלט', מדברת בשם ‘ההגיון’, וסוכה עצמה כאמת-האמתות, כסוף-מדע. השניה היתה התיאות של הכנסיות בדתיות, שעיקריה ירושה לה מאסכולות ימי-הביניים.

ב. הפסיכולוגיה של זרם-הידע

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.