לוגו
תורה מסין
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

יְדִידִי שָׁלַח לִי בְּרָכָה – קֻמְקוּם קָטָן,

עִצְּבָהוּ יוֹצֵר סִינִי מִזֹּךְ חַרְסִינָה

לְבָנָה עַד לִכְחוֹל; אַךְ אַט צֶדַע עָגֹל

אֲשֶׁר לַכְּלִי, כְּמוֹ קְרוּם-שַׁמֶּנֶת יַצְהִיב

עֲדֵי הֱיוֹת הַמִּכְסֶה זְהַב-דְּלַעַת עוֹמֵם.

וְעַל לְחִי הַכְּלִי, מִצַּד הָאֶחָד, טְבוּעָה

חוֹתֶמֶת-צִיּוּר מֵאָזְנֵהוּ וְעַד חָטְמוֹ,

וְצִדּוֹ הַשֵּׁנִי חָלָק. בַּמָּאוֹר, לַיְלָה,

בָּדַקְתִּי אֶת הַצִּיּוּר, וְהִנֵּה עֵינוֹ

עֵין-יֶרֶק מִשְׂתָּרַעַת מַטָּה, הוּא שָׂדֶה

מִתְנַשֵּׁק עִם שְׁמֵי כְּחוֹל. אִילָן בּוֹדֵד

מְחַבֵּר אֶרֶץ עִם שָׁמַיִם בַּתָּוֶךְ,

וְעַל מַחְצֶלֶת מִצַּד שְׂמֹאל שָׁם עֵדָה קְטָנָּה

מֵיטִיבָה לִבָּהּ בְּתֵה מִכּוֹסוֹת אַלְמֹג,

וְשֶׁמֶשׁ תַּשׂ מַגִּיהַּ כֹּל נֹגַהּ חִוֵּר,

וְהוּא כִּגְרוּטַת-עֶשֶׁת נוֹפֵל יָמִינָה.

בַּיּוֹשְׁבִים עֵינָי. אֹרֶךְ צַמָּה, דֹּק עַיִן

וְרֹחַב מַדִּים – אוֹתוֹת אַרְצָם, וְהֵמָּה:

אִישׁ שֵׂיבָה, זְקָנוֹ קָלוּשׁ, חָכָם שָׁמֵן

כְּבֻּדַּה נוֹהֵר, אִכָּר קְשֵׁה גֵו וּפָנִים

וְנַעַר דַּעְתָּן. וַיְהִי עוֹדִי מַבִּיט,

וַיֶּחְשְׁכוּ סְבִיבוֹתַי, וְנוֹף הַצִּיּוּר

חַי אָפַף אוֹתִי, עָמַק אַף רָחַב, אֲוִיר

מִנֵּכָר שָׁאַף אַפִּי, וָאַקְשִׁיב קוֹלוֹת

כְּצִפְצוּף מִתֵּיאַטְרוֹן-בֻּבּוֹת גְּלוּי-מָסָךְ.

וְאִישׁ הַשֵּׂיבָה אֶל הֶחָכָם מִלֵּל:

כְּרָגִיל אַתָּה, טְיֶן-פַּי-פּוּ, לַצְדִּיק עוֹלָם

וְלִמְצוֹא טוֹב בְּמִשְׁבָּת. הִנֵּה זָקַנְתִּי,

וְחֵי בֵּית-מַנְטְשׁוּ, אִם מָצָאתִי מַה טּוֹבָה

בְּדִלְדּוּל זְרוֹעַ, כִּבּוּי עַיִן, מַק חֵנֶךְ.

תְּמוֹל פְּגִיעָה לִי עִם סוּן וְסֶן, שְׁנֵי בְּנֵי טַאוֹ,

וְהֵם כַּכֶּלֶב עִם הֶחָתוּל מוֹרְטִים וְשׂוֹרְטִים.

דְּבַר רִיבָם: שְׁנֵיהֶם זְכוּיִים בְּקוּלִית-דְּרָקוֹן,

שֶׁחָפְרוּ מִן הַבּוֹר בָּהָר. סֶן סָבַר:

"תִּמָּכֵר לָרוֹקחַ לִסְגֻלַּת-קֶסֶם,

וִיהִי מְחִירָהּ תָּכוּף". – סוּן: "לֹא, כִּי נוֹאֶל

נְחַכֶּה עַד חֲזוֹר הַנִּפְגָּע מִסֻּבּוֹ

וְנִקַּח כֵּפֶל כַּספָּהּ". הֵן מֻכָּר לָכֶם

הַשּׁוֹטֶה זְהוּב-הַשֵּׂעָר מִמְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ,

הַשָּׁט בַּכֹּל וְקוֹנֶה עַצְמוֹת דְּרָקוֹנִים

בְּכֶסֶף לֹא יְשֹׁעָר. לַשּׁוֹאֵל אוֹתוֹ:

“מַה חֵפֶץ לָךְ בָּהֵנָּה?” תְּשׁוּבָתוֹ לֵאמֹר:

“לָשִׂים בְּתֵבוֹת זְכוּכִית – רַאֲוָה לַבְּרִיּוֹת!”

כְּאִלּוּ בְּלִי לְחָשִׁים וּבְלִי בָּלֹעַ

אוֹ עָנוֹד לַגַּרְגֶּרֶת, יִיטְבוּ לִרְפוּאָה!

וַיִּהְיוּ סוּן וְסֶן מַטִּיפִים אָח דַּם אָח.

וָאֶגַּשׁ לֵאמֹר: "גַּם קוֹנְגְּ-פוּ-צֶה וְגַם לִי-פּוֹ,

בְּשִׁיר וּבְמָשָׁל עַל הַשָּׁלוֹם צִוּוּ;

וּמָה לָּכֶם בְּנֵי טַאוֹ תַּרְבּוּ דָמִים?

אֵיךְ תִּשְׁקְלוּ שְּלוֹם-נֶפֶשׁ וְאֵמוּן-אַחִים

בְּיֶנִים מִסְפָּר?" עוֹדִי דוֹבֵר וְהֵמָּה

עָלַי הִתְנַפְּלוּ יַחְדָּו וְשָׁפְכוֹ זַעֲמָם

עַל עָרְפִּי, נָשֹׁה רִיבָם וְחָבֹל גְּרָמַי!

בְּנוּסִי, צָף לִקְרָאתִי הְסִי-יִן הַסּוֹחֵר.

תְּלָאָתִי הִצְחִיקַתְהוּ: "כַּשָּׂב כַּתִּינוֹק!

עוֹד בְּיַלְדוּתְךָ, הוּאוֹ-פֶן, הִכְּךָ רַבְּךָ

עַל קֻשְׁיוֹת שֶׁהִקְשֵׁיתָ בְּסִפְרֵי-מוֹפֵת,

מִבְּלִי הִסְתַּפֵּק בִּשְׁגִירָתָם עַל פִּיךָ.

בָּגַרְתָּ – הִכְּךָ שׁוֹ, כִּי יָעֹץ יָעַצְתָּ

לְאִשְׁתּוֹ לֶכֶת אַחֲרֵי שׁוֹן-יוּ מְעַגְּבָהּ

וְהָפֵר בְּרִית: מְקוֹם הַלֵּב שָׁם הַבָּשָׂר!

זָקַנְתָּ – וְעַל רִיב לֹא-לָךְ תֵּדַע אֶגְרוֹף!

רְאֵה אֶת דְּרָכַי, הוּאוֹ-פֶן וְקַח מוּסָר.

רַבּוֹתַי לֹא שְׁבָטוּנִי, כִּי סְמַכְתִּים חֶנֶף;

שׁוֹן-יוּ וְשׁוֹ, שְׁנֵיהֶם לָקְחוּ עֲדָיַי

בְּכֶסֶף מָלֵא, שַׁי לָאִשָּׁה הָאַחַת.

אַף טַאוֹ וּבְנֵי טַאוֹ אִתִּי יִסְחָרוּ –

וְאַתָּה כֻּלְּךָ מַצָּה!" אָמַר וְהָלָךְ.

לֹא עַל הַמַּהֲלֻמּוֹת, טְיֶן-פַּי-פּוּ, אָלֶן,

(הֵן עָבֵשׁ בְּשָׂרִי, אָטוּם לְעֹקֶץ-מַכְאוֹב);

וְעַל מַה תְּלוּנָתִי? עַל כִּי מַסּוֹת נֻסֵּיתִי

בְּעֹצֶם-יָמַי, מִדּוֹת חֲנִיכוֹת-צַעַר,

בּוֹר תֵּרַדְנָה אִתִּי לִבְלִי תּוֹעֶלֶת.

אֲנִי כְּבָר בָּטֵל, וְדוֹר גּוֹזָל יְבוּזֵן.

אוֹ, הַאִם לְשֵׁם כָּךְ זָקַנְתִּי, כִּי אֶשְׁמַע

תּוֹכַחַת מִפִּי הְסִי-יִן הַשַּׁאֲנָן,

שֶׁאֵין לוֹ בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא פֻּנְדָּתוֹ?

טְיֶן-פַּי-פּוּ חִיֵּךְ, וְלַשָּׂב רַךְ מַעֲנֵהוּ:

יְפַשֵּׂק מָשָׁל שְׂפָתַי. אֶשְׁתַּקֵּד בָּאָה

לְפָנַי אֵשֶׁת פִי-לִינְגְּ-טַנְגְּ לִדְרוֹשׁ עֵצָה:

לְהַדֵּק רַגְלֵי בִּתָּהּ כְּדִין אֲצִילִים,

אוֹ לְהַנִּיחָן לִגְדּוֹל, כְּשֵׂכֶל בַּעֲלָהּ?

בְּעוּצִי, שָׁזְפָה עֵינִי כְּרֵסָהּ: תְּאוֹמִים!

וַתִּקַּח אָזְנִי שִׂיחַת אַחִים-עֻבָּרִים

מִמִּסְתּוֹר-לֵילָם; סָח הָאֶחָד: "אַךְ מָצוֹק

וּמָעוֹק זֶה הַמָּקוֹם! הַמְעַט לִי דָחֳקִי

וּרְאֵה חֲדָשָׁה: צִנּוֹר-שִׁפְעִי, פְּתִיל חַיַּי,

הַיּוֹנְקָה הַמְשַׂבְּעַתְנִי מִטּוּב-הָעוֹלָם,

זֶה שָׁרְרִי, מַתְחִיל כּוֹאֵב, נֶעְכָּר, מִצְטַמֵּק,

וְאֵיכָה אֶחְיֶה אַחֲרֵי בְלוֹתוֹ?" נְאוּם אָחִיו:

"בְּךָ הָאָשָׁם! לָמָּה אַתָּה מגַדֵּל

אֲבָרִים בּוֹלְטִים שֶאֵין הוֹעִיל בָּם? הִנֵּה,

אֲנִי לִמְקוֹמִי יָפֶה, וּמְנָתִי – נַחַת.

חֲלַקְלַק וְצָנוּעַ אֶשְׁכַּב, מִיצוּעִי

לֹא אֶגְדַּל, וְהַשֹּׁרֶר אֶשְׁמֹר גַּם שָׁמֹר,

כִּי הוּא כָּל חַיַּי". סוֹף הַתְּאוֹמִים נוֹדָע:

הָאֶחָד נוֹלַד שָׁלֵם, מַחְמַד עֵין הוֹרָיו,

וְאָחִיו – גּוּשׁ שֶׁל בָּשָׂר זָב נְטוּל-יָדַיִם

וַחֲשׂוּךְ-רַגְלַיִם שִׁמְמַת רוֹאָיו. פַּצַּח

הַמָּשָׁל וּלְעַס גַּרְעִינוֹ. חָלִילָה

לְהוּאוֹ-פֶן מִקַּנֵּא בִּדְשֵׁנוּת הְסִי-יִן,

וְהוּא בְּנַפְשׁוֹ שָׁלֵו, לִמְקוֹמוֹ כָּשֵׁר,

כִּי פָּגוּם שָׁרְשׁוֹ, בַּל יְגַדֵּל אֲבָרִים

(כְּמוֹ חֵרוּת-רַעְיוֹן, חִבַּת-אֱמֶת, לֵב רָחוּם),

הַשָּׂמִים אֶרֶץ מֵצַר, אַךְ סוֹף פְּרִיחָתָם

לֶעָתִיד לָבוֹא. כְּהִשְׁתַּפְּכוּת הַפַּיְטָן:

"אֲבוֹי לַבֵּיצָה שֶׁקְּלִפָּתָהּ לֹא יְבַקַּע

אֶפְרוֹחַ, וְהָעִירוּ קִינָה לַזַּחַל

שֶׁכַּנְפֵי-פַרְפָּר לֹא תַכְאֵבְנָה חֻלְיוֹתָיו!"

וּמַה-לָּךְ תִּדְאַג, הוּאוֹ-פֶן, לְשֵׁן בּוֹגְדָה,

הִתְהַבֵּל עַיִן, עֶרֶל-אֹזֶן, פִּיק-בֶּרֶךְ?

וְהֵם כַּשֹּׁרֶר הַמִּצְטַמֵּק בְּמוֹ רֶחֶם,

וְתַחְתָּם יִשְׂגּוּ חוּשִׁים ­– זְרוֹעוֹת – חֲדָשִׁים

לְחַבֵּק עוֹלָם חָדָשׁ, עַד בּוֹא תּוֹר-קָמְלָם

גַּם הֵם, לְבַשֵּׂר לַנְּשָׁמָה דְבַר-צֵאתָהּ

לְמֶרְחָב יוֹתֵר רָחָב, עֶלְיוֹן מֵעַל עֶלְיוֹן.

הַנַּעַר קִמֵּט מִצְחוֹ, הֵנִיד לִסְתּוֹתָיו:

אָנֹכִי הִתְנַדַּבְתִּי בִּצְבָא-הַמַּלְכָּה

לְבַעֵר זָרִים מִמַּמְלֶכֶת-הַשְּׁחָקִים.

בְּמַקְלוֹת מְכֻשָּׁפִים יָצָאנוּ רָמוֹת

מוּל חֵיל הָאַנְגְּלִי. הֵמָּה, בִּלְתִּי חַתִּים,

מִפִּיּוֹת רוֹבִים פָּצְחוּ אֵשׁ, וּכְשָׁפֵינוּ

כָּזָבוּ, אָז, בְּעָמְדִי בֵּין אַחַי נוֹפְלִים,

אוֹר לִי: הָאַנְגְּלִים גַּם לָמוֹ מַקֵּל-קְסָמִים –

שְׁתִי וָעֵרֶב. אַךְ רֹאשׁ בִּטְחוֹנָם יָשִׂימוּ

בְּבַרְזֶל יוֹרֵק תֹּפֶת. וּבוֹ בָרֶגַע

טִאטֵאתִי מִנִּי לִבִּי כְּשָׁפִים וְשֵׁדִים,

דְּרָקוֹנִים, רוּחוֹת וֶאֱלֹהוֹת, עַד כַּלֵּה.

וְעַכְשָׁו, טְיֶן-פַּי-פּוּ, נְעִימִים דְּבָרֶיךָ,

אַךְ רֵיחַ כְּמָרִים וּמַכְשְּׁפִים יַבְאִישֵׁם

וְאֶאְטוֹם חָטְמִי לָמוֹ עַד תָּבִיא מוֹפֵת!

הָאִכָּר גַּם הוּא נִפְנֵף עַפְעַפָּיו:

אֲחַזֶּק-נָא הַפַּעַם בִּידֵי אָחִינוּ,

וְאִם יְרָחָיו מִסְפָּר. בְּסֶן-פְרֶן-צִיס-קוֹ

לִי בֵּן, רְפוּאָה יִלְמַד וּכְבָסִים יִכְבֹּס,

וְהוּא לִי כּוֹתֵב: בְּנֵי אַמֶּרִיקָה אֵלֶּה

כֹּה יַעֲנוּ לְפֶה מְמַלֵּל נִפְלָאוֹת:

אָנֹכִי מִמִּיזוּרִי, הַרְאֵנִי דָבָר בָּרוּר!"

טְיֶן-פַּי-פּוּ יִשֵּׁב רַגְלָיו לַהֲנָאָתוֹ,

וְהֵקֵר דִּבְשׁוֹ:

דָּבָר בָּרוּר לֹא אֵדַע,

אַךְ מִשְׁעָן לְגִשּׁוּשַׁי בְּכַפִּי. נָבִיא

וְאִישׁ-חֲלוֹמוֹת יֵשׁ יְפַעַנְחוּ עֲתִידוֹת.

כְּלִין אֲשֶׁר הִתְעַלֵּף, וּבְקוּמוֹ סִפֵּר

כִּי חָזָה וְהִנֵּה אַפִּרְיוֹן הַשְּׂרָרָה –

גַּל שְׁבָבִים, וְרֹאשׁ גִּבְעַת קִינְגְּ – מִישׁוֹר.

יוֹמַיִם אַחֲרֵי דַּבְּרוֹ בָּא הָרַעַשׁ, הָפַךְ

אַפִּרְיוֹן אָדֹם שֶׁלַשְּׂרָרָה, וְיִשֵּׁר

רֹאשׁ גִּבְעַת קַנְּגְּ (לֹא קִינְגְּ, כִּדְבַר הֶחָזוֹן);

אוֹ כְּווּ, שֶׁחֲלוֹמוֹ הֶרְאָה לוֹ אוֹצָר

מִטַּגֵּן בְּמַרְחֶשֶׁת (וְהוּא אִישׁ עָנִי),

וַתִּקֶן חֶבְרַת-פֶּחָם שָׂדֵהוּ טְרָשִׁים.

יֵשׁ חוֹלֵם לְשֶׁעָבַר, כְּמוֹ קוּ הַסַּבָּל,

שֶׁתֵּאֵר אַרְמוֹן-קוֹפִים בְּגִנַּת מֶלֶךְ.

לראש הדףאֲנִי בְּבַקְּרִי קִרְיַת נֻנְגְּ, תַּרְתִּי תְּמוּנוֹת

שֶׁהִתְוָה קֵי-פוּנְגְּ צַיַּר-שׁוּן. נָחוּ עֵינַי

עַל אַרְמוֹן-קוֹפִים מִימוֹת מַלְכוּת בֵּית-טְשָׁאוּ

הַשּׁוֹנֶה (חוּץ מִזּוּטוֹת) תְּמוּנַת חֲלוֹם קוּ.

כָּל אֵלֶּה נִמְשְׁלוּ כְּיֶלֶד, שֶׁגָּדַל

בְּבִקְעָתֵנוּ וְלֹא הִבִּיט זוּלָתָהּ;

וַיְהִי בְּטַפְּסוֹ פַּעַם עַל עֵץ רָם, נִגְלָה

לוֹ פִתְאוֹם מַה מֵּעֵבֶר לַגְּבָעוֹת. רָאָה,

וְלֹא בִּבְהִירוּת; תֵּאֵר, וְלֹא בְּדִיּוּק.

עִסְקֵנוּ לֹא רוּם-אֲוִיר וּמֶרְחַק-שְׂדֵמוֹת,

כִּי אִם מְרוֹמֵי-דַעַת וְאֹפֶק-זְמַנִּים.

בִּרְשׁוּתְכֶם אֶטֹּשׁ דַּרְכִּי לַנְעִים אַגָּדָה.

בְּטִין-טְשׁוּ-לַה הֶרְאוּנִי זְגוּגִית מֵחַלוֹן,

וְצֶלֶם חָתוּם בָּהּ, פְּנֵי בְתוּלָה דְגוּלִים.

וְזֶה הַמַּעֲשֶׂה: בַּת נְצִיב טִין-טְשׁוּ-לַה,

אֲצִילִים חָמְדוּ יָפְיָהּ וְשָׁבוּ רֵיקָם,

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר עַל פְּנֵי בֵיתָהּ

אִישׁ נָזִיר, נָד מֵהֹדּוּ, גֵּווֹ גַל עֲצָמוֹת,

וְעֵינָיו – בּוֹרוֹת-אֵשׁ. וַיִּתְכֹּן אֶת עֵינֶיהָ

(כְּפִיּוֹת-פּוֹלִים צָרוֹת) בְּשִׁבְתָּהּ חַלּוֹן,

וַיֵּדַע אֲשֶׁר אֲהֵבַתְהוּ. וְאוּלָם

אִישׁ קָדוֹשׁ זֶה הַנָּזִיר, וַיֵּט לְדַרְכּוֹ.

עַל יַד הַחַלּוֹן קָבעָה מוֹשַׁב-תָּמִיד

לְצַפּוֹת שׁוּבוֹ, וַיְהִי כִּי בוֹשׁ, וַתִּרֶף

תִּקְוָתָהּ, וְחַיֵּיהּ כָּהוּ, כָּבוּ.

מִתַּעֲלוּל שֶׁל אוֹר אוֹ מִטִּיב הַזְּגוּגִית

נִתְרַשְּׁמוּ פְּנֵי הַבְּתוּלָה הַמָּאֳרָכִים

עַל קְטִיפַת דַּלַּת רֹאשָׁהּ, חֻדֵּי רִיסֶיהָ

וְדוֹנַג נְחִירֶיהָ, כְּמִשְׁפַּט שִׁבְתָּהּ,

בַּשִּׁמְשָׁה לְמַזְכֶּרֶת-עַד…וְיֵשׁ אוֹמְרִים,

הָאַנְגְּלִים יוֹדְעִים לְהַתְקִין מִין אַרְגָּז

הָרוֹשֵׁם דְּיוֹקְנֵי אָדָם עַל קְלָפִים. חִידָה:

מַה בֵּין בָּבוּאָה קְלוּטָה בְּגַלְגַּל-עַיִן

וּבֵין הַצֶּלֶם שֶׁבִּזְגוּגִית אוֹ בְּאַרְגָּז,

שֶׁזּוֹ מֻרְגֶּשֶׁת, וְזֶה סָתוּם עַד יָבוֹא

הַמַּבִּיט לַבִּיט? נֹאמַר: בָּבוּאַת-בָּבוּאָה

מֵעַיִן אֱלֵי מֹחַ הוֹלֶכֶת. אִם כֵּן,

יֵשׁ לָנוּ שְׁתֵּי בָּבוּאוֹת בִּמְקוֹם הָאַחַת;

וּמַה פָּתַרְנוּ? וְכֵן גַּם אִם נַנִּיחַ

בַּבוּאָה שְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית. עֲדַיִן

רַק צְלָמִים נִתְפֹּשׂ, וְלֹא יְדִיַעת צְלָמִים.

אֵין לָנוּ עֵצָה אֶלָּא לְהַרְבּוֹת צְלָמִים

זֶה מֵעַל זֶה עֲדֵי אֵין סוֹף, וּבָאֵין-סוֹף

לִקְבּוֹעַ הַיְּדִיעָה – מָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַרְגִּישׁ וּמַכִּיר עַצְמוֹ…

וַאֲשֶׁר לַזְּמָן – נִיב מֻרְגָּל בְּפִי הַבְּרִיּוֹת:

“הָעֵת חוֹלֶפֶת” אוֹ “הַיָּמִים נֶחְפָּזִים”.

אֲנִי, בְּחֶפְצִי לִנְקוֹב תּוֹכוֹ שֶׁל דָּבָר,

עָצַמְתִּי עֵינַי וּמָחִיתִי שַׂרְעַפִּי

לְיַחֵד עַצְמִי עִם הַזְּמָן בִּטְהָר-שִׁטְפּוֹ:

בְּנוֹזְלֵי-זְמָן צָלַלְתִּי, וְהֵם מְהִירִים.

מְהִירִים? מַה זְּמָן יָמֹד, אִם רוּץ אִם זָחֹל?

אָז נוֹדְעָה לִי הֲוָיַת-זְמַן שֶׁבְּקִרְבָּהּ

הַזְּמָן טָשׁ, וְהַזְּמָן הַשֶּׁנִי – שׁוּב עתִּים

זְרִימָתוֹ תֶּאֱרַךְ, כְּגַל עֲלִי נָהָר,

וְנָהָר בְּמוֹ יָם, וְיָם בָּאוֹקְיָנוּס,

עַד-עוֹד… שְׁלוֹב שְּנֵי אִי-סוֹפִים יַחַד: שִׁוִּיתָ

כְּנֶגֶד דַּרְגּוֹת דַּרְגּוֹת דַּעַת בַּנֶּפֶשׁ –

עִלּוּפֵי זְמַנִּים בְּתוֹךְ זְמַנִּים! וְהִנֵּה

פָּרֹכֶת גּוֹרַל-עוֹלָם עַל רָז רִקְמָתָהּ,

מִמִּינְגְּ הַיֵּשׁ עַד יִן הָאַיִן, בִּמְלוֹאָהּ

מָשְׁרֶשֶׁת וּמְרֻכֶּזֶת בְּשֶׁפֶל-אָדָם!

עַל-כֵּן – עֱזוּז וּמְאדֹ לְהוּאוֹ-פֶן סָבָא!

וְהוּא מִשֶּׁמֶשׁ שָׂגִּיא, זֶה הַכּוֹשֵׁל עַכְשָׁו,

וְאִם קוֹם יָקוּם – מָדוּד מַעְגָּלוֹ,

וּמַעֲגַּל הוּאוֹ-פֶן מֵעוֹלָם עָד עוֹלָם!…

כְּהָאִיר פִּתְאֹם בֵּית תֵּיאַטְרוֹן, כֵּן אוֹרוּ

סְבִיבוֹתַי מִמְּאוֹר הַחַשְׁמַל מִמַּעַל,

וּשְׂדֵה-הַצִּיּוּר קָפַץ, קָטַן, הִצְהִיר,

כְּאֹפֶק נִרְאֶה מִקְּנֵי-מִצְפֶּה הֲפוּכִים;

וַיְהִי בְּיָדִי קֻמְקוּם קָטָן וְעָנֹג

עִגְּלָהוּ יוֹצֵר סִינִי מִזֹּךְ חַרְסִינָה

כְּחַלְחֶלֶת כְּשַׁד-בְּתוּלָה וּכְמוֹתוֹ קְרִירָה.

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.