מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בָּאתִי בְיוֹם צוֹם

מאת: אברהם אבן עזרא

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בָּאתִי בְיוֹם צוֹם בֵּית אֱנוֹש צַר עַיִן

וָאֶשְאֲלָה לִלְחוֹם וְלֶחֶם אָין

צִוָּה לְהָבִיא פַת חֲרֵבָה לֶאֱכוֹל

שָאַל בְּעָרְמָה מִשְּכֵנִים יַיִן

קַצְתִּי בְחַיַּי אָז וְרָאִיתי אֲשֶר

הוּשָׂם לְפָנַי כוֹס מָלֵא מֵי עַיִן

חַשְׁתּי וְיָשַבְתִּי בְשֻלְחָנוֹ מְלֹא

קִנְאָה, וְלוּא הָיָה בְּיָדִי זַיִן

כִּמְעַט בְּרֹב חֵמָה הָרַגְתִּי

אוֹתוֹ בְעוֹד יוֹמָם כְּהֶבֶל וְקַיִן

פָּתַח וְאָמַר לִי, אֱכוֹל וּשְתֵה, בְנִי

קַמְתִּי וְעָנִיתִי, אֱמוֹר מֵאַיִן?

עֵת קָצְרָה יָדְךָ בְּחַיֵּי עַצְמְךָ,

מָה אֶתְּנָה אָנִי, לְפִי מִנַּיִן

נַסְתִּי וּבָרַחְתִּי וְעוֹד אֶבְרַח בְעֵת

אֶזְכּוֹר דְּמוּתוֹ מָהֲלָךְ חָדְשַיִם

אָכֵן שְׂנֵאתִיהוּ וּמִבֵּין שַעֲרֵי

בֵּיתוֹ עֲנִיתִיו בַחֲרוֹן אַפַּיִם:

לֹא אֶעֱבוֹר הַיֹּום בְאַל תִּלְחַם וְלֹא

אוֹכַל בְּלַחְמְךָ קְצַר יָדַיִם.

כִּילַי הֵשִיבַנִי בְרִשְעוֹ מַחֲזִיק:

לֹא דַי בָצֵל וּפַת וּמַיִם.

שַבְתִּי וְרָאִיתִי בְּכַעַס גִּדְפוֹ

וּלְעַוְּתוֹ וּלְבַיְּשׁוֹ כִּפְלַיִם.

בָּאתִי וְעָנִיתִי כְּאִוַּלְתּוֹ, עֲלֵי

עָשְרוֹ לְהַנִּיחוֹ קְהֵה שִנַּיִם:

אַיֵּה אֲבוֹתֶיךָ אֱמוֹר,נָבָל הֲלֹא

נִשְתַכְּחוּ מִלֵּב וּמִשְׂפָתַיִם,

וַיַפְקְדוּ עָשְרַם לְאִיש אֶחָד כְּסִיל

לָתֵת לְטוֹב הוֹנָם מְלֹא חָפְנַיִם.

הוּא יִשְׁמְרֶנּוּ מְאֹד, אֲבָל אֵין לֹו רְשוּת

עוֹד לֶאֱכוֹל מִשָׁם מְזוֹן יוֹמַיִם,

יִתְרוֹן לְנֵפֶל אוֹ לְלֹא הָיָה עֲדֶן

מִן הַכְּסִיל אִם יִחְיֶה אַלְפַיִם

אוּלַי וְהוֹלִיד בֵּן וְעָשְרוֹ נֶאֱבַד,

יוּחַל בְּהַוָּתוֹ חֳלִי מֵעַיִם

אוֹתוֹ כְּסִיל נִשְׁאַר בְּלִי מָזוֹן וְאָז

יֵש לוֹ לְהַנְחִילוֹ כְּאֵב מָתְנַיִם:

פִּתְאוֹם בְּהֶבֶל בָּא וְחָלַף אַף שְׁמוֹ

חֹשֶׁך יְכַסֵּנוֹ כְּאַמָתַיִם.

אִם כֵן לָרוּחַ יַעֲמוֹל עָנִי, וְכָל

יָמָיו בְּחֹשֶׁך יַעֲבֹד בֵּינְתַיִם,

הַטֵּה לְמִלַּי אָזְנְךָ וְשְׁמַע כִּי

לֹא תִּהְיֶה קְבוּרָה לוֹ בְּרִבְבוֹתַיִם

אוֹ יַעֲשֶׁה עָשְׁרוֹ לְעַצְמוֹ לוֹ

כְּנָפַיִם, כְּנֶשֶׁר יַעֲלֶה שָׁמַיִם:

צִירִים אֲחָזוּהוּ וְקַדַּחַת בְּעֵת

סָעַד בְּבֵיתוֹ אַכְסְנַי פַעֲמַיִם:

רָשָע בְּעוֹד יָכִין חֲסִידִים יִלְבְּשוּ,

יֹאכְלוּ וְיַאֲכִילוּ בְּנֵי אֶפְרַיִם

אִם יֵש תְּשוּבָה לְךָ עֲנֵנִי נָא, חֲסַר

דַּעַת, נְכֵה רֶגֶל וְרַע עֵינַיִם,

עֹשֶּר אֲחֵרִים אַל תְּפַזֵּר, וַאֲנִי

אֶבְרַח לְאֶרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם.

אברהם אבן עזרא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם אבן עזרא
יצירה בהפתעה
רקע

יוֹסֵף ראַבּינוֹבִיץ

מאת שמואל ליב ציטרון (מאמרים ומסות)

א.

הוא נולד לאבות חסידים בּאוֹרגיוֹב פּלך בּיסאַראַבּיה. בּימי נעוריו, וגם זמן רב לאחר חתונתו, היה נוסע עם אביו בּכל שנה לימים הנוראים אל האדמו“ר מבֶּלז. שם היה ראַבּינוביץ הצעיר מבלה בּ”חצר" כּמעט עד אמצע החורף. בּחשק רב היה חוטף “שיריים” מעל שולחן הרבּי ומשתּתּף בּ“שלש סעודות” ובּ“מלוה מלכּה”, וילמוד להתפּלל מתּוך דביקות עצמה ויחזור בּעל-פּה מלה בּמלה את תורת החסידות. בּשובו מבּלז לביתו התפּרנס מעמל אשתּו, והוא עצמו בּלה כל העת בּבית-התּפלה בּחברת חסידים צעירים שכמותו, כשהוא אוחז מקטרת בּוערת בּפיו ומספּר מעשיות על-דבר הבּעש“ט ו”יהודים טובים“, וטועם בּאמצע יחד עם חבריו מעט משקה ומיני-תרגימא. בּהיותו בּעל-כּשרונות, נתפּרסם בּין החסידים ונעשה “תּקיף” גדול בּ”חצר", עד כי היה הבּלזאי מזמין אותו לעתּים קרובות לבוא אליו, כדי להמלך בּו בּענינים צבּוריים שונים.

והנה קרה המקרה, ובּיום-בּוקר אחד בּא לאורגיוב מלמד מליטא. המלמד, שיצא לו שם בּעיר כגדול בּתּורה, השיג לו תּיכּף תּלמידים אחדים. הוא היה הראשון, שהתחיל משנן לילדי-היהודים בּאורגיובּ את כּתבי-הקודש, דקדוק ולשון-עברית. המלמדים האורגיובים, שהיו חסידים כולם, מהרו והוציאו קול, כי המלמד הליטאי הוא מין ואפּיקורס, שבּא הלום לכתּחילה להטות את ילדי-העברים מדרך הישר, ולפיכך צריך לגרשו מן העיר. המלמדים האלה משכו אחריהם כנופיה של חסידים, וכולם יחד יצאו למלחמת-הקודש על המלמד הליטאי. בּראש הכנופיה הזאת התיצב ראַבּינוביץ. בּלשונו השנונה היה דורש דרשות על אדות המלמד בּכל בתּי-התּפלה אשר לחסידים ובּכל אספה וברחוב ובּכל מקום, שמצא הזדמנות לכך, ויַזהר את הקהל מפּני הליטאי, העלול להעמיד בּסכּנה את חנוך הדור הצעיר. לא ארכו הימים ודרשותיו הביאו לידי-כך, כי גם האבות, שאינם נמנים על החסידים, אשר מסרו את ילדיהם אל המלמד הליטאי, נבהלו, והתחילו אחד, אחד להוציא אותם מ“חדרו”. כראות המלמד, כי תלמידיו הולכים ופּוחתים מיום ליום וכי עוד מעט ויסתּתּמו צנורות פּרנסתו, נמלך בּלבּו, ופּעם אחת בשעה מאוחרת בּלילה, בּשעה שכל בּני העיירה כבר ישנו, הלך אל ראבּינוביץ, ששמע מספּרים אודותיו, כי הוא יושב עֵר בּלילות ומעיין בּספרים הקדושים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.