מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

סִלּוּק שְׁכִינָה

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מֵאַרְבַּע רוּחוֹת יִתְחוֹלֵל הַסַּעַר,

מוֹסְדֵי תֵבֵל יָנוּעוּ כַעֲצֵי יַעַר,

בַּכֹּל מֻטֶּה וָשׁד, שַׁמָּה וָפָרֶץ –

הֲבָא יוֹם אֲדֹנָי לַעֲרוֹץ הָאָרֶץ?

גַּם בָּתֵּי הַנֶּפֶש הִכָּה הָרוּחַ,

רָפוּ כָּל יָדַיִּם, כִּהֲתָה כָּל רוּח

כִּי מָגוֹר מִסָּבִיב, זֶרֶם וָנֵפֶץ,

נִתְּקוּ כָּל תִּקְוָה, הֵפִיצוּ כָּל חֵפֶץ.

וּמִשְּאוֹן הַהֲפֵכָה, מִתּוֹךְ הָרָעַש,

קוֹל נֹהַּ אֶשְׁמַע וּדְמָמָה וָכָעַשׂ;

קוֹל כַּתֹּר יָמַר עַל יוֹנָה נֶאֱהָבֶת –

רוּח הַקֹּדֶשׁ הָאָרֶץ עֹזָבֶת:

"מַה-לִי פֹּה, מִי לִי פֹּה בִּיוֵן הַשָּחַת?

"כָּל קֹדֶש מִרְמָס, עַל עָפָר כָּל נָחַת!

"אַךְ חָצִיר הָעָם יָתוּר לוֹ בָּרָפֶשׁ;

“הֶחָצִיר כִּסָּה כָּל אַגְמֵי הַנָּפֶש”.

"אֶעֱלֶה וַאֲרַחֵף כָּאָז עַל הַמָּיִם

"עַד לֹא עָשָׂה אֵל אֶרֶץ עִם שָׁמַיִם

" עַד לֹא לָמַד אָדָם בִּשְׁנוֹת שֵׁשׁ אֶלֶף

“הוֹסִיף דַּעַת וָרָע, בִּינָה וָסֶלֶף”.

"צַר לִי עָלֶיךָ, הַמְשׁוֹרֵר בֶּן-אוֹנִי!

"גַּם אַתָּה, יָדַעְתִּי, חֻלֵיתָ כָּמוֹנִי,

"נִרְדְּךָ יִבְאַשׁ פֹּה מִצַּחֲנָה וָרֶפֶשׁ

“וּמֶרְחַב יָהּ אֵין לָךְ לַהֲלָך-הַנֶּפֶשׁ”.

"וּמָה הֲלָךְ-נֶפֶשׁ בְּלִי רְאוּת-עֵינָיִם?!

"וּמַה-תֶּחֱזֶה עַתָּה תַּחַת שָׁמָיִם?

"סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה תִּרְאֶה לָעָיִן

“וַאֲנָשִׁים יֹרְדִים בּוֹ אַךְ עֹלִים אָיִן”.

"צַר, בַּעַל הַחֲלֹמוֹת, צַר לִי עָלֶיךָ!

"מַמְרֹרִים תִּשְׂבַּע כָּל חַיֵּי הֶבְלֶךָ;

"תִּישַׁן תִּרְאֶה חֲלוֹם, רֶגַע תָּנוּחַ,

“תִּיקַץ תִּרְאֶה שִׁבְרוֹ – שֶׁבֶר בָּרוּחַ”.

"שָׂא אֵפוֹא כִּנּוֹרְךָ, נַחַת קַסְתֶּךָ;

"הֵא שַׂלְמַת אוֹר, צֹר בָּה חֲלֹמוֹתֶיךָ,

"עֲלֵה אִתִּי מִזֶּה, נִסַּק גָּבֹהַּ;

“שָׁם – מַחֲזוֹת שַׁדַּי, פִּתְרֹנִים לַאלֹהַּ”.


ס“ט פ”ט, 7 פעברואר 1880

יומים אחרי הרעש (בהיכל החרף)

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

הָאֻמְלָלָה

מאת יחיאל יוסף לבונטין (פרוזה)

אפרים “גורדובוי” (שוטר רחוב) היה עומד מדי יום ביומו על פרשת הרחובות ההומים בעיר זרען, רגיל היה לעמוד על מקומו כמעט בלי נוע ולהסתכל בחנויות, אשר לשני עברי הרחובות, בתגרנים ובתגרנות ובפרחי-העוזרים המחכים לקונים, או שהיה מביט אל מרחקי השוק ואל האבק העבה הנישא כענן כבד, בנשוב הרוח, – מקצה השוק עד קצהו; או סוקר בסקרנות את העוברים ואת הנוסעים, את העגלות, הטעונות חבילות סחורות, – ואין איש מפריע או מנוחתו, אבל יש שהוא הולך וקרב אל החנות הסמוכה ורואה את העוזרים, העומדים ולועסים – מאין מלאכה, – גרגרים, וגער בהם בנזיפה לבל ישליכו את סמרטוטי החבילות אל צדי הרחוב או לבל יוציאו את התיבות הריקות החוצה, עד אפס מקום להולך על המדרכות.

ויש שהוא נידח ממקומו וממהר לגשת אל איזה רכב, אשר פלס לו דרך לא בצד הראוי ונזף בו ושפך עליו את זעפו ואת קללתו.

בכלל היו אנשי-המקום שקטים ושלווים, אין צווחה, אין פרץ בחוצות, רק לפעמים יקרה, שיבוא אחד משוליות-האומנים אל בית-המרזח וישתה לשכרה, אז יתהולל וישתובב עד שיידחף ויגורש משם בהחרפה החוצה, פרוע לשמצה, מוכה ופצוע, קרוע-בגד ומשולל-כובע… והשכור יעמוד באמצע הרחוב ויצעק בקול צרוד:

– אבוי! שדדוני, הלמוני… הצילו!…

אז יגש אפרים בצעדים מתונים אל השכור, יקחהו בזרועו החזקה, ימטיר עליו מהלומות ויסחבהו אל חצר-המשטרה. השכור מוסיף לצרוח מר, כחזיר מובל לטבח, ואפרים מוסיף מכה על מכתו ומקללהו באמו בלשון מדברת גדולות…

אז יוצאים אפילו בעלי-החנויות, הסוחרים החשובים, לראות במראה הנהדר, והמה ועוזריהם צוהלים ומריעים מרוב תענוג מן המחזה ההוא, איך אפרים “הגבור” סוחב את השכור, מהפכהו על פניו כסחי מאוס… כולם ממלאים את פיהם לעז וקוראים:

– כן, כן, אפרים… סחוב את הנבלה הזאת!…

שלום-אמת שרר בין אפרים ובין הסוחרים והתגרנים, כי כיבד אפרים את החנוונים, והמה היו נותנים לו מתנות לימי חגיהם, כנהוג. וגם הפקידים העומדים על גבו, הללוהו, יען מלא באמונה וביושר את פקודתו החשובה בעיניו, פקודת שוטר הרחוב.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.