מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

המעופף

מאת: מריה מורבסקיה , תרגום: רחל המשוררת (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

הַמְעוֹפֵף / מריה מורבסקיה / רחל

"הַנִּיחוּ, הַנִּיחוּ לִי וְעוֹפַפְתִּי עוֹד! "

וְלוּ הָיוּ שְׁבוּרוֹת הָרַגְלַיִם,

וְהוּא לֹא יָדַע כִּי לֹא יוֹסִיף לִצְעֹד

אַף לִצְעֹד בַּנָּתִיב הַכָּבוּשׁ שִׁבְעָתַיִם.


אֶרְצֶה לְנַשֵּׁק אֶת מִצְחוֹ הַבִּלְתִּי נָבוֹן אוּלַי,

אֶת תַּחְבָּשְׁתּוֹ אֶרְצֶה לְנַשֵּׁק בְּרֹךְ

הַנּוֹפְלִים כָּמוֹהוּ מִמַּעַל יָבִיאוּ אַגָּדָה לַגַּיְא

הִנָּם מְנַצְּחִים וְלָנוּ נוֹתַר אַךְ לִמְלֹךְ…


[לשאר תרגומי רחל](xlat.html)
מריה מורבסקיה
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של מריה מורבסקיה (מחברת)
רקע
מריה מורבסקיה

יצירותיה הנקראות ביותר של מריה מורבסקיה

לכל יצירות מריה מורבסקיה בסוגה שירה

לכל יצירות מריה מורבסקיה

עוד מיצירותיה של רחל המשוררת (מתרגמת)
יצירה בהפתעה
רקע

הדוד העשיר

מאת מרדכי ספקטור / אורי ניסן גנסין (פרוזה)

(סיפור)

I

ר' חיים חַיקל הוא אחד מתושבי צ’יצֶ’לניק הנכבדים. בעיר הזאת נולד, בה נעשה לבר-מצווה, אחר כך – לחתן, מאוחר מעט – לאברך, והיום הנהו בעל לאשה, אב לבנים ואדון לשתי עִזים המטִילות ולדות מדי שנה בשנה שמונה ימים לפני חג הפסח, כלומר – בה באותה עונה, שאשתו גֶלֶה-יֶנְטֶה נוהגת לֵילד.

למחייתם של ר' חיים חַיקל עם אשתו ובניו ועזיו מַספקת להם החנות הקטנה, שהן מחזיקים לממכר-הכל; יעוֹת, מזרקות, נתר, תּה, סוכר, נפט, ריפות ועדשים, קדרות עם כוסות ועוד מיני סחורות כאלו, שמחיר הכל ביחד עולה למאה ואולי גם למאה וחמישים רובל, אשר בעדם ישלם ריבית מדי שבוע בשבוע להמלווה הצ’יצ’לניקי.

וככה חי לו חיים חיקל עם אשתו ובניו בשלווה ונחת כל הימים.

ויהי בבוקר לא עבות אחד, ויבוא חיים חיקל מן ה“קלויז” הביתה ובפיו בשורה טובה לגלה -ינטה אשתו, כי בעוד ימים מספר יעבור דרך צ’יצ’לניק דודו העשיר, המתגורר באודֶסה. ויימלא הבית שמחה וששון של חִכִּיָה לְבוא אורח יקר כזה.

– דוד עשיר – אטו מילתא זוטרתא?

– והוא אמנם יסור אל ביתנו? – לא האמינה גלה-ינטה.

– לא לבד שיסור אלינו אלא שגם יאוּלץ לסעוד אצלנו! – החליט חיים חיקל בעוז.

מה טוב הדבר! – שמחה גלה-ינטה – אבל אם כן מדוע איפוא אני יושבת בחיבוק ידיים? הלא נחוץ לעשות דבר-מה! חיקל, מדוע איפוא תחרישה, חיקל?

– אין אני מחריש כלל… אמנם צריך לעשות דבר-מה; כי התדמי שהדוד הוא כמונו, אדם פשוט, שאצלו חתיכת דג-מלוח ופרוסת-לחם גם כן מאכל, ומרק של פול לו לסעודה ייחשב?


בעוד שמונה ימים יבוא הדוד. ראשה של גלה-ינטה סובב עליה כגלגל, היא אינה יודעת כלל במה להתחיל.

– ייסורי נפש! ואם אכין בשביל הדוד העשיר מרק-תרנגולת, היחשבה לסעודה הגונה? הוא רק ילעג לנו הקבצנים, ותו לא!

אולם טעמה של גלה-ינטה עוד לא אבד לה. היא לא נחשבה מעולם על הנשים ממין זה; היא חשבה כל הימים את עצמה ל“בריה” גדולה ומרגלָא תמיד אדַעתָא, שאלמלא נישאה לחיים חיקל לא היתה כלל:דְבִיתְהו דחיים חיקל "…

– אדרבא, ינסה נא הקב"ה לזכּוֹתנו בעשרת אלפים רובל, היתה אומרת, ונוכחתם מה אצלח אני, גלה-ינטה, להיות גבירה בישראל!

וגם עתה לא נפל עליה רוחה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.