מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

כּוֹכָבִים מְצִיצִים וְכָבִים

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

כּוֹכָבִים מְצִיצִים וְכָבִים,

וַאֲנָשִׁים בַּחֲשֵׁכָה נְמַקִּים;

הַבִּיטָה בַכֹּל וּבִלְבָבִי –

מַחֲשַׁכִּים, יְדִידִי, מַחֲשַׁכִּים.

וְנוֹצְצִים חֲלֹמוֹת וְנוֹבְלִים,

וּפוֹרְחִים וּרְקֵבִים לְבָבוֹת;

הַבִּיטָה בַכֹּל וּבִלְבָבִי –

חֳרָבוֹת, יְדִידִי, חֳרָבוֹת.

וְהַכֹּל מִתְפַּלְּלִים לְאוֹרָה,

וְנֹבְלוֹת שְׂפָתַיִם בִּתְפִלָּה;

וִיגֵעִים הַדְּבָרִים וַאֲרֻכִּים,

וְהֵם נִשְׁנִים וְחוֹזְרִים חֲלִילָה.

וְהַלֵּילוֹת – הוֹי, כַּמָּה עֲצֵלִים!

אֲפִלּוּ הַלְּבָנָה הַפְּגוּמָה –

גַּם-הִיא מְפַהֶקֶת עֲיֵפָה

וּמְצַפָּה לַיּוֹם מִתּוֹךְ תְּנוּמָה.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

הגיון בעשרה מאמרות

מאת יצחק ליבוש פרץ (מאמרים ומסות)

(אופן לחג השבועות)

א

– ובכל זאת אנחנו הולכים ומשתלמים.

– כן, אבל המהלך הוא מהלך צב.

עד היום נקל לעקור שיני איש בצרוף מלתעותיו, מלשרש מקרב לבו שורש פורה שנאת-חנם.

– ובכל זאת האמת אינה נעדרת!

– אינה נעדרת, אבל רצה היא ככלב שוטה בלי בעלים בראש כל חוצות, וכל שוער אורב לה במקל להכותה נפש.

– והאהבה לנברא בצלם?

– היתה לכסות לילה – לאדרת המשפחה, צרה מהשתרע על האורח…

– אגמון, מתי תשא ראש, רב!

– איך אשא ראש ומפרקת נשמתי נשברה; השקפת-עולמי נהרסה…

ב

ורעה מן המעשים הרעים שכבר נעשו היא הסכנה – המנא-מנא-תקל על פני העתיד הזועמים… מצפון עננים נשאים, עננים בלי תואר, בלי מידה, דובים או נמרים? ואתה צופה ומביט בפני העננים בלב חרד, בעינים כלות: רביבים או אבני אלגביש?…

רטט עובר בעצמות…

– ו“גילו ברעדה” כתוב?

– קור חולף בין נימי השאר!

– הנסיון הוכיח, שיכולים החתולים לחיות בקרה גם למטה מיו"ד מעלות תחת האפס, בני “אתה בחרתנו” – לא כל שכן… גדול כוח ההרגל; הוא נעשה טבע…

– אבל המסע מן החיים באחריות אל התוהו-ובוהו, מסע חפזון הוא… במהירות שגעון מתגולל האור מפני החושך…

– זה לא כבר נמצא פועל נשכח במכרה-אנטראציט… כ"ה ימים שהה שם בלי לחם, בלי מים, כמעט בלי אויר לנשימה, – וחי, וקם לתחיה… כי הכול יכול החי, ובלבד שלא תהא ההוצאה יתירה על ההכנסה…

– עוד מעט וסר צלם האדם מעל פנינו…

– ולקח את מקומו צלם אלוהים…

– בלי גוף ובלי כח בגוף…

– כן, לא אנשים גסים אנחנו… לא שומרי גבולים, כי אם שומרי גוילים…

ג

– מה את מוכרת, זקנה יפה, עם חוט החסד שעל פניך?

– הלא עיניך הרואות… אני פרחים מוכרת, פרחי שדה, פרחי עמק ושרון… פרחי אלהים חיים…

– עודך נושאת-ונותנת, זקנה יפה, ואיה בנותיך שגדלת, טפחת, רבית? מדוע אינן עוזרות לך?

הזקנה נאנחת: אין להן פנאי!

הומיות הן וסוררות, בנותיה, משרכות דרכיהן…

הבכורה אוהבת את הריחות הרעים של השמנים המעושים, והיא מבכרת אותם על הפרחים החיים, פרחי-האלהים…

אינה מתרחצת, בלכתה אחר מאהביה, כי על הזיעה מכסים השמנים…

– והשנית?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.