מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

על הרי גלבוע

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עַל הָרֵי גִּלְבֹּעַ / שאול טשרניחובסקי

וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו וְנוֹשֵׂא כֵלָיו גַּם כָּל

אֲנָשָׁיו בַּיּוֹם הַהוּא יַחְדָּו.

(שמואל א', ל"א)

אֶחָד אֶחָד נָפְלוּ גִּבּוֹרִים, בִּתְקֹעַ

שׁוֹפַר אַדִּירִים עַל הָרֵי גִּלְבֹּעַ.

–עָיַפְתָּ, הַמֶּלֶךְ, סֹב אַחֲרֵי הַצִּנָּה,

עוֹד כֹּחִי בְּמָתְנַי, עָלֶיךָ אָגִינָה.

– רַבִּים מִמֶּנּוּ הַיּוֹם הָעֲרֵלִים.

תְּקַע: חִזְקוּ וְאִמְצוּ, גִּבּוֹרִים עֲמֵלִים!


– בְּחִצִּים יָרֹבּוּ וְלֹא יִקְרְבוּ הֵנָּה!

עָיַפְתָּ, הַמֶּלֶךְ, עָלַי הִשָּׁעֵנָה!

– לֹא עֵת לְהִנָּפֵשׁ! אֵין פְּנַאי, הַתּוֹקֵעַ!

עוֹד מוֹרְקִים חֲנִיתוֹת, עוֹד אוֹיֵב יָרֵעַ.

רַבִּים מִמֶּנּוּ הַיּוֹם הָעֲרֵלִים.

תְּקַע וְיֵחָלְצוּ הַיּוֹשְׁבִים עַל הַכֵּלִים!


– גַּם קַרְנֵי הַחַמָּה בִּי כִלּוּ חֲמָתָן.

הַגֵּד מַה בְּפִיךָ? – כִּי נָפַל יוֹנָתָן.

– עוֹד שְׁנַיִם לִי בָנִים פֹּה בַמַּעֲרָכָה,

תָּנַח עַל רֹאשׁ מֵבִיא שְׁנַיִם הַבְּרָכָה.

רַבִּים מִמֶּנּוּ הַיּוֹם הָעֲרֵלִים.

תְּקַע וְיָבוֹאוּ הַשְּׁבָטִים הַבְּדֵלִים!


– אַל נָסוֹג מִמְּקוֹם בּוֹ נַעֲמֹדָה, אַל נוּעַ.

מַה תַּגִּיד הַמַּגִּיד? – גַּם מֵת מַלְכִּישׁוּעַ!

– עוֹד לָנוּ מִלְחָמָה, וּקְרָבוֹת עוֹד בָּאִים.

כִּי נָפַל הָאֶחָד, שָׁם יִפְּלוּ עוֹד שְׁנַיִם.

רַבִּים מִמֶּנּוּ הַיּוֹם הָעֲרֵלִים.

הַבּוּז לַמַּשְׂטִינִים וּמְפַגְּרִים עֲצֵלִים!


– עַל חַרְבְּךָ תִפֹּל, וְאַל תִּפֹּל בְּיָדָיו!

מַה תַּגִּיד, הַמַּגִּיד? – כִּי מֵת אֲבִינָדָב!

– הוּא מֵת! וְלוּ תַּעֲמֹד הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה.

נְסִיכִים מְנַדְּבִים נִדְבָתָם פִּי שְׁלֹשָׁה.

רַבִּים מִמֶּנּוּ הַיּוֹם הָעֲרֵלִים,

הֲכֶבֶשׂ יִשְׂרָאֵל, אִם נִשְׁחַט כִּרְחֵלִים?!


תְּקַע תְּקִיעָה גְדוֹלָה תָּקֹעַ וְתָקֹעַ

וְיִשְׁמְעוּ הָעִבְרִים: דָּם! דָּם עַל גִּלְבֹּעַ!

תְּקַע נֶגְבָּה, צָפוֹנָה, קֵדְמָה וָיָמָּה –

תִּרְגַּז הָאָרֶץ וְתִרְעַד אֲדָמָה.

רַבִּים מִמֶּנּוּ הַיּוֹם הָעֲרֵלִים:

עֲלוּ! תִּפְסוּ מְקוֹמָם שֶׁל נוֹפְלִים וּכְשֵׁלִים!


פיכטנגרונד, 1929

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

פַּחַד בַּלָּיְלָה

מאת יהודה ליב גורדון (פרוזה)

ספור ראשון

העיר קניפס יושבת על חוף נהר אשר בו אניות יהלכו; יערים סביב לה צומחים כל עצי מבחר, עצים להסקה ועצים לבנין; אגמיה ויאוריה מלאים דגת המים למינה והעמקים והבקעות יעטפו עדרי צאן ובקר; האדמה פוריה ומלאה ברכת ה' וכל צרכי בני האדם נמכרים שמה בזול. על כן פרוח יפרח שם המסחר, יעשה ענף וישא פרי, יעשיר את בעליו ויתן אֹכל למכביר לדלת העם. טובי העיר עוסקים במסחר בעצים ויבול האדמה וכל אנשי המקום למקטנם ועד גדולם מתפרנסים מהם בריוח ולא בצמצום. על כן בחר גם צדיק אחד במקום הזה, אוה למושב לו, לא לטובתו ולהנאתו חלילה כי אם לשם שמים ולשם מצוה, כדי להציל את אנשי קניפס מן המותרות שגורמים החטא שלא יבואו ח“ו לשכוח את הבורא משמחה ומטוב לב מרב כל; ובכן הוא משתדל בכל עז למחוק ביד רחבה את סאת עשרם ושולח בהם את כל משפחתו, את ניניו ואת נכדיו, למעט חלבם ודמם שלא ישמנו ויבעטו. ואולם תחת הזהב יביא להם נכסי צאן ברזל, קנינים שרירין וקימין שאדם אוכל פרותיהם בעוה”ז והקרן קימת לעוה"ב, והם – האמונה השלמה בו ובנפלאותיו, בצדיקים ובכל מעבדיהם ברב חלומות והבלים והזיות טפלות אחרות שאחינו בני ישראל מטפלים בהם מבחר ימי חייהם ולא ימושו מזרעם ומזרע זרעם לימים רבים ולעתים רחוקות על שלֵשים ועל רבֵּעים.

בעיר הזאת ישבתי לרגלי עסקי בקיץ שנת ה' תפ“ט ליצירה, והקב”ה זמן אותי לפונדק אחד של איש ירושלמי קדוש וטהור. האיש הזה הורתו ולידתו היתה בקניפס; ולמה נקרא שמו ירושלמי? לפי שכשמתה עליו אשתו הראשונה גמר בלבו לעלות לא"י ולמות שם; וכבר קנה לו בגדי צבעונין וכלי מילת וישם פוזמקאות של משי ברגליו וסדין לבן בראשו וילך. אבל בעיר הקרובה הקרה אלהים לפניו שדוך הגון וייטב בעיניו לשוב לשבת בעיר מולדתו ולראות חיים חדשים עם אשתו החדשה. ובכן שב הירושלמי לעיר קניפס כבראשונה; לא עמדו רגליו על הר הזיתים וגם מנגד לא ראה את הארץ, אבל הסדין הלבן נשאר בראשו ושם הגדול והקדוש “ירושלמי” נקרא על בית מלונו וימשוך אליו כל עוברי דרך החרדים לשם העיר הקדושה, וכל באי שער עיר קניפס יסורו ללון אל בית הירושלמי, כמעט אין נגרע.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.