מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קראו לנחשים

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

קראו לנחשים / חיים נחמן ביאליק

קִרְאוּ לַנְּחָשִׁים וְיַעֲבִירוּ זַעַמְכֶם עַד קְצֵה הָאָרֶץ.

כִּי-הִנֵּה הוּטַלְתֶּם אֶל-מִדְבָּר, נִצְמַדְתֶּם לִצְחִיחַ סָלַע,

מַעֲרֻמֵּי עוֹלָם סְבִיבְכֶם וּמְאֵרַת אֱלֹהִים הַדּוֹמָמֶת;

וְעַתִּיקֵי מִשְּׁדֵי אֲדָמָה רֵיחַ חֵיק אֵם נְשִׁיתֶם,

וַתִּשְׁכְּחוּ מַה-מַּרְאֵה הַדֶּשֶׁא וּמָה-רֵיחוֹ אַחֲרֵי הַגָּשֶׁם,

וּמַה-חֹסֶן יַעְרוֹת עַד וְצָהֳלַת אֲפִיקֵי מָיִם,

וּמַה-צֵּל עֵץ הַחַיִּים, הָרָטֹב וְהָרַעֲנָן לָנֶצַח.

וּבִכְלוֹת פֵּרוּרֵי נַפְשְׁכֶם, שְׁאֵרִית פִּרְיָהּ וְקַרְנָהּ –

וַיְהִי מַאֲכַלְכֶם חָצָץ, לִחַכְתֶּם חַלָּמִישׁ בַּצָּמָא,

תְּפִלַּתְכֶם – לְחִישַׁת צִפְעוֹנִים, וְתִקְוַתְכֶם – רַחֲבֵי יְשִׁימוֹן.

וַתֵּלַהּ עֵינְכֶם מֵהַבִּיט אֶל-מְעוֹרֵי שָׁמַיִם וָאָרֶץ,

מְקוֹם אֵין דָּבָר בִּשְׁבִילְכֶם לְהַחֲיוֹת לֵבָב וָעָיִן,

וּמְקוֹם זְעוּמָה יַד-אֱלֹהִים וְעֵינוֹ רָעָה וְצָרָה

מֵהַתְעוֹת שָׁמָּה עָב קַל וּמְנַּפְנֵף עָלָיו כְּנַף רוּחַ –

וְנָבְלוּ חַיֵּיכֶם בְּשִׁמָּמוֹן, בְּעֵירֹם וּבְיֹבֶשׁ כֹּל,

וּשְׁאֶלְתֶּם אֶת-נַפְשְׁכֶם לָמוּת וּבְחֶבְלֵי חַיֵּיכֶם תִּזְעָקוּ.

קִרְאוּ לַנְּשָׁרִים וְיִשְׂאוּ זַעֲקַתְכֶם עַד לֵב הַשָּׁמָיִם.

כִּי הִנֵּה נִפְקַד מִדְבַּרְכֶם, נִפְקַד בִּנְשִׂיאִים וָרוּחַ,

מִיַּרְכְּתֵי אֶרֶץ נֵעוֹרוּ צִירִים מְבַשְּׂרֵי תְחִיָּה,

עֲדַת עָבִים רָוִים וְקַלִּים, שָׂשִׂים לִקְרַאת קֹוֵיהֶם,

נוֹשְׂאֵי הַתְּחִיָּה מִמֶּרְחָק, וּרְוָיָה לִצְמֵאִים וּלְעֹרְגִים,

נִרְדָּם הָרַעַם בְּחֵיקָם וְרֶשֶׁף מְפַזֵּז לִפְנֵיהֶם,

מִתְפַּתֵּל בֵּין קָדְקֳדֵי צוּרִים וּמְקַפֵּץ עַל שִׁנֵּי סְלָעִים,

וְהִגִּיעוּ הֶעָבִים עָדֵיכֶם, וְהִבְהִיק הַבָּרָק בְּעֵינְכֶם,

וְנֵעוֹר הָרַעַם וְרָגַז וּפִתְאֹם יִתְפּוֹצֵץ עַל-רֹאשְׁכֶם,

וְחָל וְהִזְדַּעְזַע הַמִּדְבָּר וְסַלְעֲכֶם יָנוּט תַּחְתֵּיכֶם,

וְקַמְתֶּם מִשְׁתָּאִים וַחֲרֵדִים, מֻכֵּי סַנְוֵרִים וְתִמָּהוֹן,

נִזְרָקִים מֵאוֹר אֶל-עֲלָטָה וּטְבוּלִים בִּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד,

וּפְרַשְׂתֶּם כַּפֵּיכֶם לֶעָבִים וְשִׁוְּעוּ עֵינֵיכֶם אֶל-מָטָר –

אַךְ עָבֵי הַבְּרָכָה יַחֲלֹפוּ, כָּל-עֻמַּת שֶׁבָּאוּ יֵלֵכוּ,

עָזְבוּ שְׂחוֹק רַעֲמָם לָכֶם וְגִשְׁמֵיהֶם יוֹלִיכוּ אֶל-אָרֶץ;

וְעֲמַדְתֶּם גַּלְמוּדִים וַחֲרֵרִים עִם-קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וַאֲבָנָיו,

וּתְפִלָּה אַחֲרוֹנָה נוֹבֶלֶת כִּמְאֵרָה נַעֲוָה עַל-שְׂפַתְכֶם,

וּשְׁאֶלְתֶּם אֶת-נַפְשְׁכֶם לָמוּת וּבְזַעֲוַת חַיֵּיכֶם תִּמָּקּוּ –

קִרְאוּ לֶעָבִים וְיִשְׂאוּ יְגוֹנְכֶם אֶל רַחֲבֵי הַיַּמִּים.

תרס"ו.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

"רומאנטיזם" וסוציאליזם

מאת משה בילינסון (מאמרים ומסות)

בסוף מאי 1926 נתועד באַמשטרדאם קונגרס בין לאוּמי של הנוער הסוציאליסטי. וגם בועידה זוֹ באוּ לידי גלוּי, ובמידה הרבּה יותר גדולה מאשר בועידותיהם של “הבאים בּימים”, הזרמים השונים המתגוששים כּיום בּמחנה הסוֹציאליזם. הנוֹער, העֵר לא רק לפּוֹליטיקה הסוֹציאליסטית, אלא גם לפרובלמות העיוניות של הסוציאליזם, אשר יחסו לסוציאליזם מצטיין בבלתי-אמצעיות ודרישותיו ממנו מרוּבות משל ותיקי “המעשׂיים”, נוֹער זה לא ייעף מבּקש דרכים ולא יבלוֹם עצמו כל כך במתיחת הבקוֹרת. האמת היא, כי העתוֹנוּת הסוֹציאליסטית הרשמית הקדישה לועידה זוֹ מקום לא רב ביותר, הרבּה פחות ממה שראוּי לה, אך גם הרמזים המבצבצים מתוך הדינים והחשבונות דים להאיר לנוּ את הדמוּת הכללית של הועידה.

בעיקר התגוששוּ שם בינהם שני זרמים. האחד “מַרכּסיסטי-אוֹרתּוֹדוכּסלַי”, מעמדי פּרולטארי, – באי-כוחו היו בעיקר בני אוסטריה, במקצת בני אנגליה, ואִתּם היה גם בּא-כוח “הבחרוּת הסוֹציאליסטית” בארץ-ישראל, הח' לוֹקר. ואת הזרם השני כינוּ מתנגדיו בשם “רוֹנַטי-תרבּוּתי”. חוֹשבני, כי באי-כוחו של זרם זה מוּכנים לקבּל את הכנוּי הה ברצינוּת גמוּרה. באי-כוחו הם בני בלגיה, הולאנד, גרמניה.

חילוּקי הדעות בעיקר בשלושה סעיפים.

ראשית – בּנוֹגע ליחס אל הקוֹמוּניזם והפאשיזם. שני הזרמים הסכּימוּ, כי יש הכרח להלחם בּזה ובזה. ואולם “האוֹרתּוֹדוֹכּסַלים” דרשוּ לנהוֹג זהירוּת בקוֹמוּניסטים, שהם בּחינת “אחים שתעוּ מן הדרך”, תחת אשר “הרוֹמַנטיקים” מאנוּ לשׂים בּיניהם כל פדוּת פּרינציפּיוֹנית.

הפּלוּגתה השניה נתגלעה בשאלת העבודה התרבוּתית. “האוֹרתוֹדוֹכּסַלים” דרשוּ לתת לה צביוֹן פּרוֹלטארי ומעמדי על טהרתוֹ, וה“רוֹמַנטיקים” שאפו להרחיב כּכל האפשר את עבודת התרבוּת, ופקפקוּ בכלל, אם יש טעם וענין לתנוּעה הסוֹציאליסטית להדגיש כּאן בּדגש חזק את הצביון המעמדי, והציעוּ לסַלק מהפּעוּלה בקרב הנוֹער את “האחריוּת המעמדית” והסוֹלידריוּת המעמדית, – וּבמקוֹמן לקבוע את “האחריוּת על כּל החברה” ו“הסוֹלידריוּת הכלל-אנושית”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.