מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אם תהפוך

מאת: אברהם אבן עזרא

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אִם תַּהֲפוֹךְ מִלָּה לִמְצוֹא שְׁמוֹ, תִּרְאֶה,

אֵיךְ תַּחְשׁוֹב כִּי נֶעְלָם, וְהוּא נִרְאֶה.

אברהם אבן עזרא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם אבן עזרא
יצירה בהפתעה
רקע

"צבר" למחצה

מאת שושנה שרירא (פרוזה)

יפה אינה זוכרת כמעט מתי באה ארצה. היא מצאה את עצמה בארץ כאשר מלאו לה תשע שנים וכשבאה להתגורר עם שני אחיה והוריה ברחוב שטרם נסלל בו כביש והיה זרוע חול חום, מעורב בפסולת-נייר, סחבות וקופסות-סרדינים ריקות, לא הרחק מגבולות יפו. את המסגד, או נכון יותר את צריחו של המסגד היפואי, ראתה ממרפסת-ביתם הגדולה והפתוחה לשל רוחות השמים, בה היתה המשפחה מבלה את רוב ימות השנה. בחצר הבית עמד עץ יחיד ומדולדל בקרן-זוית. על ידו היו הילדים משחקים. בעצם לא היה גדול משיח ולא הצל סביבותיו. אביה של יפה הביא עמו לבתו כמיהה הרפתקנית לארצות רחוקות, גם לאחר בואו ארצה. הוא השתוקק לארצות דרום-אמריקה, מקום שם חופרים מטמונים ומתעשרים. ולשם השתוקק לנוע, לאגור ממון ואחרי-כן לשוב ולעזור ב“בנין הארץ”. האם היתה מעשית יותר אלא שלא התנגדה לבעלה השוגה בדמיונות. יפה הקטנה, שאמה חיבבה עליה תארים אקדמיים, התפארה משום מה בפני חברותיה שאביה מהנדס ואמה אגרונום. כך ממש ולא אחרת. יפה קטנה זו הקדימה להתבגר לפני חברותיה. ולא שגופה בגר תחילה, צנומה היתה מדי, אך חינניות נשיית נתגנבה לכל ישותה בהקדם. והיחידה היתה בין הקטנות שלפני לכתה להצגת-יום בראינוע, היתה לובשת את מיטב שמלותיה, כאילו היה זה יום שבת, מצחצחת יפה את נעליה הישנות, קולעת ועושה את שערה בקפידה יתרה, בעוד שחברותיה יוצאות בשמלותיהן שלבשו מבעוד בוקר מבלי לעשות שנית את שערן. עומדות היו וצופות בהכנותיה, תחילה מתוך תמהון ואחרי-כך בשמץ של קנאה וצער שלא עלה כלל על דעתן לעשות כמוה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.