מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מי שנוסע רחוק

מאת: יחיאל מַר

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מי שנוסע רחוק / יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

לראש הדף

מִי שֶׁנּוֹסֵעַ רָחוֹק אַל יִתְפַּלֵּא שֶׁזָּר הוּא מֵקִיץ בְּאֶרֶץ זְרוּעָה נָכְרִיּוּת.

תְּמוֹל כִּי יָשַׁב בְּשֶׁבֶר-אַחִים גַּם יַחַד, פְּרָחִים לְלֹא שֵׁם הַיּוֹם

חֲדַר מְלוֹנוֹ מַחְוִירִים.

קִיר לְלֹא זִכְרוֹנוֹת מוּל קִיר שֶׁרָאשִׁים אֲחֵרִים בּוֹ נָתְנוּ סִמָּנֵי עֲיֵפוּת

רָשְׁמוּ חֲלוֹמוֹת דּוֹמִים בְּבֶכֶה שֵׂעָר שַׁמְנוּנִי. וִילוֹן בְּצֶבַע יָתוֹם

עַל חֳלוֹן שֶׁמַּבִּיט אֶל הַפְּנִים. הָרִים אוֹ שְׁפֵלָה מוּל הָרִים אוֹ שְׁפֵלָה.

רַכֶּבֶת נָסְעָה וְרַכֶּבֶת תָּבוֹא וְתֵסַּע. נוֹסְעִים וּמַשָּׂא,

דֶּרֶךְ שֶׁלֶג וְשֶׁמֶשׁ, שַׂקֵּי מִכְתָּבִים לֹא שֶׁלּוֹ. בּוֹא אָמְרָה

הָרַכֶּבֶת מִפֹּה. מַה לְּךָ. בּוֹא.

מִי שֶׁנּוֹסֵעַ רָחוֹק הוּא אוֹמֵר, מִי שֶׁנּוֹסֵעַ רָחוֹק מִתְגַּלֶּה לְבַדּוֹ.

לַיְלָה מַכְפִּיל אֶת הַשֶּׁקֶט לַצִּיב בְּדִידוּתוֹ אֲנָכִית.

הוּא לֹא יִבְרַח לִי אוֹמֵר הַמָּלוֹן הַדּוֹמֶה לְמָלוֹן שֶׁדּוֹמֶה

לְמָלוֹן. נָכוֹן אוֹמֵר הַסַּלּוֹן וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נִסָּיוֹן וְתָכְנִית

אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה שֶׁנִּרְאֶה אַחַר כָּךְ יָפֶה יָפֶה

רַק שֶׁיִּמּוֹג הָעֲרָפֶל וְהַצֵּל יִסּוֹג וְיִתְבַּהֲרוּ הַקַּוִּים

כְּגַן אַחַר גֶּשֶׁם רָוֶה. רַק שֶׁלֹּא יְקַוֶּה

שֶׁהַמָּלֵא יִתְרוֹקֵן וְהָרִיק יִתְמַלֵּא.

מִי שֶׁנּוֹסֵעַ רָחוֹק יָקִיץ בְּרָחוֹק

וְאַל יִתְפַּלֵּא.

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

יחיאל מַר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יחיאל מַר
רקע
יחיאל מַר

יצירותיו הנקראות ביותר של יחיאל מַר

  1. תפילה (שירה)
  2. אשה מתוקה כחיים (שירה)
  3. בדידות (שירה)
  4. שירים (שירה)
  5. התחלה של שיר (שירה)

לכל יצירות יחיאל מַר בסוגה שירה

לכל יצירות יחיאל מַר

יצירה בהפתעה
רקע

היחיד ברשות הרבים

מאת יצחק ליבוש פרץ (מאמרים ומסות)

לקטע מיצירה זו בהקראת ד"ר יורם מלצר

א: אני והקורא

(כעין הקדמה)

אני רודף אחרי הקורא הנכבד; והוא מפני בורח…

– קורא נכבד, שמעני!

והוא תוחב אצבעותיו בשתי אזניו, ורץ הלאה, הלאה; ואני שומע מרחוק את נשימתו הכבדה.

ומדלג הוא על ההרים, ומקפץ על הגבעות; ואני דולק אחריו על הרים וגבעות, ורגלי בצקות וכואבות…

אך לא ארפה ממך, קורא נכבד!

כי תעבור במים, אני אחריך; גם אני קל על פני מים; הן “נאדות נפוחים” מימיני ומשׂמאלי…

ואם כנפים לך תעשׂה ותתרומם באויר, הלא ארך-אֵבר גם אני ואעל אחריך עד הכוכבים, עד המאורות. הן מודעי ומכרי הם מאז; אני שר להם הלילות, והם רועדים ומחוללים לקראתי בשׂמחה, ברצון ובאהבה…

ואל תהום אחריך ארד – – –

אך אם אשׂיגך אינני יודע!

המרחק בינך וביני הולך הלוֹך וחסוֹר, אך גם הנפט במנורת חיי מתמעט ומתמעט לרגע; ובשעת הכושר, בהגיע התור לאחוז בכנף שׂמלתך, אאסוף אולי את ידי היבשה אל המטה…

ואז, קורא נכבד, יהיה להיפך.

אתה תדלוק אז אחרי!

בין כוכבים תבקשני, את צלי ברוח תבקש, ובשורוֹת עלים נובלים – את נשמתי! ואל קבר גויתי תבוא, ותקרא: הנני, קחני!


אך לעת-עתה הקורא הנכבד בורח מפני…

כדוב שכּול אני בעיניו, אני זומם את נפשו לקחת; כי נשמתו – המנוחה

כשהוא משׂמח חתן וכלה, אני לבי לשני פושעים, נשלחים לארץ גזירה ונאסרים באזיקים אל עגלת-משׂא אחת… וכשהוא מלווה את המת ובוכה, אני צוחק למראה השקרים והטעויות על המצבות… בנַגן הפסנתר,הוא שומע את הקולות, ואני – את ההמולה בין הקולות ואחריהם.. הוא רואה את הגדול המשתחווה בהדרת כבוד, ואני מראה לו את המוטות, מוטות העץ, שהתנשׂא עליהם הקטן, למען יגדל ויהי משכמו ומעלה גבוה מכל העם… וכשהוא מתענג על אור האבוקה אני סותם את אפי מפני ריח הזפת ועוצם את עני מפני עשן האבוקה… וכשהוא עושׂה אזניו כאפרכסת, לשמוע מפי הנואמים משׂא מראש ימות עולם,אני שומע את נאקת המעשׂים, שהוא סוחבם בשׂערותיהם למחוז חפצו…

­ – אדם רע אתה! – קורא הקורא הנכבד מרחוק.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.