מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

גלולים

מאת: אלתר לוין

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

גִּלּוּלִים / אלתר לוין

כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר רוּחָם טֹהָרָה וּלְבָבָם קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים,

אֲשֶׁר נִשְמָתָם לָהּ טָבְלָה טְבִילוֹת אַרְבָּעִים בַּפֶּלֶג

וְלִפְנֵי הֲעִיזָם הַמַּחֲנֶה בִּדְחִילוּ-וּרְחִימוּ הִתְקַדָּשׁוּ –

אֵלֶּה הַשָּׂדֶה יֵלֵכוּ!

רִבֲבוֹת חֲרָבוֹת, כִּידוֹנִים, רִבֲבוֹת חִצֵּי לִגְיוֹנוֹת –

לָהֶם לֹא יְאֻנֶּה הָרָע כִּי לֹא יִפְּלוּ בַּקְּרָב;

כְּרִכְבֵי הָאֵשׁ הַגְּאֵיוֹנִים הַמְּשַׂחֲקִים לְחִצֵּי הַקֶּשֶׁת

וְאֵיתָן כִּנְפִילֵי שָׁמַיִם הַלּוֹעֲגִים לְחֶתֶף הַקֶּטֶל –

יַעַמְדוּ בְמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים!

וְכָל אֵלֶּה אֲשֶׁר רוּחָם נִטְמָאָה וּלְבָבָם הִתְמַכֵּר לַתֹּהוּ

בּוֹ צָמַח צִיץ בּוֹגְדִים לָעֵקֶר וְרָדוּ אֱלִילִים בְּקִרְבּוֹ

הַמַּטִּים בְּחִירַי מִבֵּית-אֵל, הָאוֹמְרִים אֵין בָּנוּ קָדוֹשׁ –

אֵלֶּה אַל יֵלְכוּ בַּקְּרָב!

רַק יַרְכִּיב יַד אוֹיֵב קַשְׁתּוֹ וְעָף חֵץ רִאשׁוֹן לַלֵּבָב

וּפָלַח וּפָלַח עַד הַשְׁחִית לְבַב עוֹבֵד אֵל נֵכָר!

חֵילוֹת הַצָּר וְהַשָּׂטָן יֶהֶרְסוּ בָם רַבִּים

וְנָפְלָה הַחֶרֶב מָגִנָּם וְשִׂיא מִבְצְרֵיהֶם יִתְעַרְעָר –

כִּי יִפְּלוּ בְּיוֹם הַצְּבָאוֹת!..

וְהָיָה אַחֲרֵי הָרַעַשׁ וְהָיָה בִּתְקוֹעַ הַשּׁוֹפָר

לַמַּחֲנוֹת כֻּלָּהַם עִם שֶׁמֶש, בַּנֶּשֶׁף אַחֲרֵי הַהֲרֵגָה;

וְהָיָה אַחֲרֵי הָרַעַשׁ, וְהָיָה בִּתְקֹעַ הַשּׁוֹפָר

לִתְרוּעַת נִצָּחוֹן וּמָעוֹז, לַמִּסְפָּר הַנִּתָּן לַמֵּתִים –

וְהָיָה אַחֲרֵי הַהֲרֵגָה כִּי תִפְשֹׁט אֶת מַדֵּי הֶחָלָל

וּמָצָאתָ מִתַּחְתָּם גִּלּוּלִים –

וְיָדַעְתָּ פֵּשֶׁר מַפַּלְתּוֹ, שַׁלָּמָּה נָפַל הֶחָלָל:

יַעַן אֵל נָקָם פָּקַד עַל עֵינוֹ בוֹגֶדֶת וּטְמֵאָה

לִבְּלִי רָאֹה תִרְאֶה בִּתְשׁוּעַת עַמּוֹ הַגְּדוֹלָה!

אלתר לוין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלתר לוין
רקע
אלתר לוין

יצירותיו הנקראות ביותר של אלתר לוין

  1. מכתבים מן העזבון (מכתבים)
  2. תלג'יה (שירה)
  3. הדקל (שירה)
  4. חֶרְמוֹנִים (שירה)
  5. רוח חדש (שירה)

לכל יצירות אלתר לוין בסוגה שירה

לכל יצירות אלתר לוין

יצירה בהפתעה
רקע

ממיצר וממרחב: אגדות ומעשים

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (פרוזה)

א: אֶת עֻלוּ יִשּׂא

היה היה בארץ אחת חסיד אחד ועובד את ה'. והוא היה מסגף את גופן בכל מיני סיגופים ועינויים. בימות הקיץ היה שוכב ערום על הארץ בין נמלים ופרעושים. ויבואו שייירות שיירות להכישו ולמצוץ את דמו; והוא היה מונח כבול-עץ ולא גירש אותם ולא הניע ביד וברגל. וכשהגיעו ימי-החורף וגוַע כל זוחל ושרץ עלי אדמה, היה בא במים ובכפור והיה יושב כל הלילה ולן שם מתפילת-ערבית עד הבּוקר. אם אכל לחם, שׂמהו באפר ויגרוס בחצץ שיניו, ואם שתה מים, עכר אותם ויקלקל את טעמם. וידעו תלמידיו, כי לא חטא מימיו ולא הניח דבר גדול ודבר קטן מאשר ציווּ החכמים שלא קיים, שאלו אותו לאצור: רבּנו, איך אתה ממית את עצמך בכל יום ואתה מסתכן בנפשך, והתורה אמרה: אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש! ענה ואמר להם: לא על חטאותי ועוונותי אני סובל, ויודע אני כי לא חפץ ה באלה, כי אם בעשות חסד וצדק; אבל הן משיח צדקנו סובל כל ימיו יסורים קשים ונושא עליו כל עוונות בני-ישראל בכל ארצות פזוריהם, אשא גם אני עמו בּמשא הזה. ויכירו את קדושתו. –

ב: הָרוֹעֶה

בארץ הגולה היה רועה – בהמות אחד, אשר כל ימיו לן בשדה אצל בהמותיו, מאכילן ומשקן ועושה מלאכתו ברוב אמונה. ואם באה חיה רעה לשאת שה מן העדר, היה שׂם נפשו בכפו להצילה לאדוניה. ויקבל רק פת קיבר בשכרו, ומעודו לא רצה לקחת יותר. – הוא היה בוּר גמור במילי בעלמא ובמילי דשמיא, לא ידע גם צורת “אלף בית” ולא הבין גם מה להתפלל. איש כשר היה, ובעלות הבוקר וכל בריה נותנת שבחה למרא עלמא, היה רוחץ פניו וידיו ואומר: אֵל השמים, לוּ היה לך בהמות פה ונתנן לי לשומרן, כי אז עבדתיך חינם.

ויעבור שם פעם תלמיד-חכם אחד וישמע את הרועה מברך ויחר לו ויאמר אליו: הוי, פתי, כלום כך מתפלל האדם לבוראו? השיב הרועה אותו: ומה אעשה? ויותר אינני יודע לומר. אמר התלמיד: בוא ואלמדך. ויבוא אליו יום יום וילמדהו “אלף בית” וצירופי-תיבות, ואחר כך החל ללמדו סדר ברכות, קריאת-שמע ותפילה.

ראה ה ' כי גזלו ממנו נחת-רוח אחת, שהיתה לו בעולמו מתום הרועה ופשטותו, ותעצב אל לבו.

ג: בַּמִּדְבָּר

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.