רקע
יעקב הורוביץ
בדרך אלי אושר

אומר אותו דוקטור מחוץ־לארץ שמתכנה ר' שמלקה, ושיודע פרק או יותר מזה מדרכי קדמונים, בפנותו אל ר' אביגדור שפירא באותו חדר רב המידות שלו, המלא ספרים מן המסד ועד הטפחות כהאי לישנא:

– אתה שומע, ר' אביגדור, המצב לגבי הדור החדש שלנו, איך לומר זאת, אינו כל כך לפי רוחי ואינו מחמם את לבי כל עיקר… הנה מאחורי הפרגוד בבית סבא… אתה שומע ר' אביגדור? הנה בבית סבא שמעתי דברים נאים על אותה מימרה, שכל כך הרבה דשו בה ואפילו שמינית שבשמינית מטעמה לא מיצו, הלא היא: כזה ראה וקדש… ואותו זקן, אותו סבא שלי, קם פתאום ודופק במקלו בשולחן עד שחוורו פניהם של כל הנוכחים וטוב להם אילו נבקעה האדמה תחתיהם והם מסתתרים שם ואינם רואים את חרון אפו. ובקול גדול הוא אומר להם כהאי גוונא: יהודים, היודעים אתם מה הכוונה כאן? הלא הכוונה היא לימות המשיח, כשהארץ תקיא את יושביה, והשמים ימטירו אש וגפרית, והתקווה היחידה יהיו הבנים, הבנים הללו: כזה ראה וקדש! מה הוא כזה? אמור, ראשי תיבות: כשרות, זכות אבות, התפשטות־הגשמיות. וכששלושה אלה יהיו מצויים אצל הבנים, אפילו אבות אכלו בוסר, בוא יבוא משיח צדקנו ולא יתמהמה…

כזאת שמעתי מאחורי הפרגוד – מפטיר ר' שמלקה. ואם לדבר בלשון מודרנית, הרי יש בזה סוד גדול, כי מה ימות המשיח אם לא תקופת הרבולוציה שלנו? וגם ראשי־התיבות של “כזה” הם דבר דבור על אופניו, ואם תרצה הרי זה: כשרון, זכות אבות, התרוממות הנפש או העזה. והוא שמתאים לדור הצעיר שלנו, לבנים שלנו, ואם יהיו מצויינים בשלוש מעלות אלה, נזכה לתקומה שלמה, במהרה בימינו אמן…

אלא מאי? הדור הצעיר שלנו אינו כך לבושתנו ולחרפתנו. כלום ראית את בנך יקירך עמוס, המקטורן שלו יורד על פי מידותיו ומגלה רק את קצות המכנסיים הקצרים מצבע של חאקי, והראש שלו כאילו מופסד באותו מעמד, כאילו הוא מובלע במקטורן זה של עור – חי נפשי בראותי אותו כך, ואתה סלח שכך אני מדבר על בנך יקירך, הלא יושב הייתי על הרצפה ובוכה על האי שופרא של חלומותינו הגדולים, שלא כך תיארנו לעצמנו את הדור הזה שהוא ראשון לגאולה…

ר' אביגדור שפירא היה למשמע אותה שיחה כנדהם, כי מה יענה ומה יאמר לר' שמלקה זה, שהוא ידידו מאז הימים הטובים, ושיחד אתו עשה ימים כלילות בשיחות ריעים על צפונות הרוח האנושי בעולם החדש, שזה עתה הפליגו לחופיו, ועל הרזין דרזין של האבות והסבות, קברניטי סודות ישראל ושומרי ייחודו. מה יגיד ומה יאמר לו, שעה שגם בלבו נערמים פיקפוקים כגבעות לגבי דור זה, ולגבי בנים אלו, ואפילו לגבי עמוס זה שלו, שלא כמו שרונה מוכת הגורל, לא עלינו, אשר כנראה ויתרה עתה על שגעת הקיבוץ שלה, גמר פתאום אומר לנסות את מזלו בקיבוץ דווקא…

ואילו עמוס מה?


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48104 יצירות מאת 2674 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!