מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

Mercuri, facunde

מאת: הורטיוס , תרגום: שאול טשרניחובסקי (מלטינית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: לטינית

מֶרְקוּר1 נִין-אַטְלַנְט, הַנּוֹתֵן אִמְרֵי-שָׁפֶר,

שֶׁבִּדְבָרֶיךָ הָפַכְתָּ עַם פֶּרֶא,

זֶה אַךְ נוֹלַד, לְשַׁחֵר לְהֶדֶר

בְּתוֹךְ פָּלֶסְטְרָאוֹת;2


לְךָ שִׁיר אָשִׁירָה, הוֹי, שְׁלִיחַ-יוּפִּיטֶר

וְכָל-גָּרֵי שָׁחַק, אֲבִי תּוֹפְשֵׂי נֵבֶל;

כִּי אִם רָצִיתָ, עָרוּם וּבָדוּחַ,

תִּשָּׂא מַלְקוֹחַ.


פַּעַם נָהַגְתָּ שְׁוָרָיו שֶׁל אַפּוֹלוֹן,3

בּוֹ הִתְנַכַּלְתָּ — גּוֹעֵר הוּא עוֹדֶנּוּ

בְּקוֹל רָם בַּנָּעַר — וְהַשֶּׁלֶט אֵינֶנּוּ.

צָחַק אַפּוֹלוֹן.

גַּם אֶת-פְּרִיאַמוֹס כָּבֵד בְּכָל-עשֶׁר

בְּלֶכְתּוֹ מֵאִילְיוֹן לְבֶן-אַטְרֶס4 נָהַלְתָּ;

הִתְעָה כָּל-קַסְטְרוֹת-תֵּיסַלְיָה5 וְאוּרֶיהָ

כָּל שׂוֹנְאֵי-טְרוֹיָה.

נֶפֶשׁ חָסִיד הֵן אַתָּה תִּנְהָגֶנָּה

אֶל נְאוֹת-נִיחוֹחַ, בְּמַטֵּה-פָז תַּכְנִיעַ,6

לָכֵן יָקַרְתָּ לְאֵלִים דָּרֵי-מַעַל

גַּם דָּרֵי-מָטָּה.

תל-אביב, 12.3.39


  1. מֶרְקוּר — בעברית גם מרקוליס — מניניו של אטלַנט, אלוהות העָרמה, המסחר והמליצה. הוא היה גם שליחם של האלים.  ↩

  2. מקום להתעמלות (Palestra nitida uncta). הואיל והמתעמלים משחו את גופם בשמן.  ↩

  3. הוא נהג את בקרו של אפולון, ועד שזה גוער בו גנב ממנו את האשפה, ואפולון צחק לזאת.  ↩

  4. פריאמוס מלך טרויה הלך לפדות את גופת בנו הקטור מידי אכילֶס ואתו כופר עצום. בעזרת אל מלַווהו עלה הדבר בידו, שלא השגיחו בו השומרים אצל המשואות.  ↩

  5. כלומר, היוונים.  ↩

  6. מֶרקור ליווה את נפשות המתים לעולם שכולו טוב, והיה רודה בהן במטה הפז שלו.  ↩

הורטיוס
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של הורטיוס (מחבר)
רקע
הורטיוס

יצירותיו הנקראות ביותר של הורטיוס

לכל יצירות הורטיוס בסוגה שירה

לכל יצירות הורטיוס

עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

מנחם הסופר

מאת בן אביגדור (פרוזה)

(ציור ספרותי)

[א]

ליל חורף, פני הרחובות בעיר N מכוסים שלג רב. הקור גדול ומסמר כל בשר.

באחד הרחובות הולכים איש ואשה אחוזי זרוע. האיש הוא גבה קומה ודל בשר והאשה דקת בשר גם היא וקצרת קומה. שניהם לבושים בגדים קלים ופשוטים. הוא לבוש בגד קצר וקל אשר לא יוכר על נקלה אם בגד-חורף אם בגד-קיץ הוא. צווארו עוטה מטפחת צמר מקופלת ועל ראשו מגבעת שחורה אשר ילבשו אותה גם בקיץ. ידיו עורות. 1 על עיניו משקפיים; והיא לבושה מעיל-חורף קצר מארג צמר פשוט. על ראשה מגבעת צמר שחורה ואוזניה מכוסות מטפחת-בד לבנה ומקופלת. על ידה נעלי-חורף ישנים וקרועים מעט בראשי האצבעות.

בעברם על פני אחד הפנסים אשר בצדי הרחוב, או על פני חלון אחד בתי המסחר הפתוחים עוד, ייראו פני ההולכים והמה פני להבים ואוזני האיש אדומות כדם.

פני האיש ארוכים וחדים בסופם ופני האשה עגולים וקטנים. זקן-האיש הקצר מכוסה שלג ולא יוכר מראהו.

– הינך רועדת כולך מקור, יקירתי! – קרא האיש וייאנח.

– ואתה, מנחם? – קראה האשה – האם לא ירעד גם בשרך מקור?

– הלא סופר עברי אנוכי! – השיב מנחם בצחוק מר – ומה מנת כל סופר עברי בחיים אם לא רעב וקור? אבל את, חנה 2?

– אנוכי אשת ספר עברי – השיבה חנה בצחוק גם היא.

– כן, כן – נאנח מנחם – כבר למדת ממני תורת הרעב והקור. אמנם, יקירתי, מורה מצויין אני בתורה הזאת ואת תלמידה מצויינת. האף אין זאת, חנה? – כילה את דבריו בצחוק קל.

– שים ידך בצלחת בגדך ולא תקפא מקור – קראה חנה בדאגת חיבה ותרף את זרועו.

– צדי הרחוב חלקלקים עתה ונקל למעוד הפעם וליפול – קרא מנחם ויושט לה זרועו שנית.

– אבל גם לי עיניים לראות ודעת להיזהר – קראה חנה בהניעה ראשה בסירוב – ואינני צריכה לתמיכה.

– מצאתי עצה לבל תקפא ידי – קרא מנחם בתקעו את כף ידו הימנית אל תחת כנף בגדו ממעל לחזהו.

אז שבה ותחזק בזרועו.

– אמנם תקצר יד הסופר העברי ממלא מחסורי בני ביתו ומהשביעם עונג וטובה – קרא מנחם כעבור רגעים אחדים.


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.