מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בַּגִנָה

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לגזה

בְּבֹקֶר אֱלוּל הָעוֹלָם וָרֹד וְתָכֹל,

מַרְעִיף תַּנְחוּמִין.

שֶׁמָּא לָקוּם, לְהִתְנַעֵר מֵעֲפַר הָאֶתְמוֹל,

בַּמָחָר לְהַאֲמִין?

שֶׁמָא בְּלֵב עָנָו לְבָרֵךְ אֶת הָעֹל,

לְהַצְדִּיק אֶת הַדִּין?


בֵּין שׁוּרוֹת עֲרוּגוֹת וּתְלָמִים נַעֲרָה תָּבוֹא,

הַבֶּרֶז יִגְעַשׁ.

הִיא מַזָה רְסִיסֵי חַיִים, אַף גִבְעוֹל בִּצְמָאוֹ

לֹא נִשְׁכַּח, לֹא נֻטַּשׁ.

אוּלַי לִסְלֹח לָאֵל אֶת זְדוֹן לְבָבוֹ,

אוּלַי לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ?

פתח-תקוה, תרפ"ג

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
1 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

מגילת חנניה

מאת שמחה בן-ציון (פרוזה)

איש סוחר היה ביהודה, נקדימון האֶסכַּדַי שמו, והוא יושב על למינה של יפו, שכל עסקו על הים היה. שם, תוך קרפף גדול ורחב, בסמוך לשכונת היוונים, ספינות נבנות לו, שהוא משגרן בסחורה לכרכי הים; אף קדרים וזגגים עושים לו שם בחולות כלי-חרס וכלי זכוכית, שהוא מוציאם לערי ישראל; ושם גם אוצרותיו, אוצרות תבואה ויין ושמן, שגַמָלים וסבּלים אינם פוסקים מלפניהם, אלו בכניסה ואלו ביציאה; ועל גבי אמבּרים ומרתפים – בית דירתו של האסכדי, בנין נישא ורם, שהוא צופה כמגדל זה לכמה וכמה מילין שבים, ונראה בהדרו כעומד ומודיע למרחקים על עושר בעליו כי רב הוא.

אשתו של נקדימון – מביתו של חבר באה לו (בת-בתו של אבטליון בן גרים היתה) וברוריה שמה; אשה צנועה ושתקנית, נוהגת דברי חבֵרות, ועמה בנה קטן – חנניה שמו. בן זה ילדה ברוריה לבעלה לאחר ששהתה עמו עשר שנים בלא ולד; והואיל ובעלה טרוד תמיד במשא-ומתן ומפליג לפרקים לדרכים רחוקות, לאיי יוון ולשאר מדינות שבים, – היתה האשה בלבד מטפלת בחינוך הבן, שיהא יחידה זה גדל במצוות ובנימוסין נאים; וכל היום דעתה על התינוק, לשפרו ולהנאותו בכל מה שמצאה. אף היא מרבה היתה בנתינה לגבאי צדקה ובנדרים ונדבות למקדש, בשביל שיחיה בנה, ושאביו, נקדימון בעלה, יהא עובר את דרכיו בשלום וחוזר לשלום.

והבן – נער יפה-עינים וטוב-רואי כאמו היה; קווצותיו תלתלים סדורות לו, וחן לו בעיני הבריות. שׂכרה לו אמו סופר מישראל שיהא מלמדו תורה, נביאים וכתובים; ויַנאי הלבלר, עבד אלכסנדרוני שהיה ממונה על פנקסי האסכדי, מלמדו גם כתב ולשון יוונית. נתחבב הילד אף על מוריו ורבותיו בשכלו כי טוב ובלבו – לב טהור וחסוּד של ירא-שמים מנעוריו. ונפש הבן קשורה בנפש אמו אוהבתו, ואת אביו הוא ירא, – שמתוך טרדתו נקדימון קפדן היה, ומרוּתו על הכל מוּטלה עד כדי אימה.

כך גדל הבן משָנה לשנה, לשמחת-לב אמו וגם לקורת רוחו של אביו, עד שמלאו לו שלש-עשרה – והורע מזלו: אמו הרחמניה, ברוּריה החסודה, חלשה ונפלה למיטה. ברם היא, אף במיטתה עדיין דעתה נתונה תדיר על חנניה מחמל-נפשה ומתאמצת לשמו בטוּבה ובחסדה, אך פניה עגומות ומוריקות מיום ליום…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.