מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מִקְרָאֵי צִיּוֹן

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לזכר הקונגרס בבזיליאה

אֵיד עַמְּכֶם קִבֶּצְכֶם מִפִּנּוֹת הַגֹּלָה,

נַאֲקָתוֹ הַמָּרָה אֶת-כֻּלְּכֶם הֵקִימָה –

וְהִנֵּה נִהְיְתָה הַמַּרְאָה הַגְּדוֹלָה,

וַתִּפְרֹץ מִמְּקוֹרָהּ הַנֶּאֱמָן הַדִּמְעָה

הַגְּדוֹלָה, הַנְּעִימָה, הַבְּהִירָה, הַחַמָּה,

אֵלֶיהָ נִתְפַּלֵּל זֶה-כַּמָּה.


אֵין זֹאת כִּי אִם-בָּאוּ עַד-נֶפֶשׁ הַמָּיִם,

וּבְבָבַת הָעַיִן הָרָעָה נָגָעָה,

כִּי קָרְעָה הַזְּעָקָה אֶת-לֵב הַשָּׁמָיִם,

וּשְׁאוֹל בַּעֲדֵנוּ לְרַחֲמִים קָרָאָה.

וּלְבַב מִי לֹא-עָלַץ בִּרְעָדָה לִקְרַאתְכֶם,

לֹא בֵרַךְ מֵרָחוֹק עֲדַתְכֶם?


מִכַּנְפוֹת הָאָרֶץ לֹא-זְמִירוֹת הֲבֵאתֶם –

כִּי קִינוֹת נוֹשָׁנוֹת הַחֲדָשׁוֹת לַבְּקָרִים,

וּלְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֶת-עַמְּכֶם הֶרְאֵיתֶם

מְגוֹלָל בְּדָמָיו כְּמַיִם מֻגָּרִים;

וּבְעָמְדָם נֵד אֶחָד וּבְרִדְתָּם יָחַד –

בְּשַׂר מִי אָז לֹא-יִסְמַר מִפָּחַד?


תֵּרַדְנָה נָא יַחְדָּו גַּם-דִמְעוֹת עַמֵּנוּ,

תָּבֹאנָה נֹאד אֶחָד מִתְּפוּצוֹת הַגֹּלָה.

אִם-פְּדוּת אֵין עִמָּנוּ – עוֹד חַי גֹּאֲלֵנוּ,

וְקָמָה וּבָאָה הַשָּׁעָה הַגְּדוֹלָה.

וְאַחֲרוֹן עַל-עָפָר אֶת-קוֹלְכֶם יַעֲלֶה

הָרִאשׁוֹן לִיסֻד הַמַּעֲלָה.


וּבְדִבְרֵי יָמֵינוּ הַמְלֵאִים אֲנָחוֹת

תֵּאָצֵר כִּפְנִינָה דִּמְעַתְכֶם הַקְּדוֹשָׁה.

מַצִּיבֵי הַדְּלָתוֹת וּבֹנֵי הַטְפָחוֹת

יַכִּירוּ מִי-יָרָה הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה –

אַךְ גַּם-בְּמַחֲשַׁכִּים כַּשֶּׁמֶשׁ בַּל-יִדְעָךְ

זִכְרוֹנְכֶם בְּעַמְּכֶם הַנִּדָּח.


תשרי, תרנ"ח, סוסנוביצא.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

תורה שבלב

מאת אחד העם (מכתבים)

(מכתב שני אל עורך ה’פרדס')

לפני שנתים וחצי, כשכתבתי אליך, ידיד נכבד, את מכתבי הראשון, היה לבי נוקף אותי על כי בעת צרה כזו אנו עסוקים ‘בשׂיחות נאות’, והשתדלתי שם על כן למצוא מַענה אם ישאלונו הקוראים: ‘מה תתן ומה תוסיף לנו הספרות במצב כזה?’ – עתה הנה ראינו אמנם בשנים האחרונות, כי העם, למרות מצבו הנורא, מקבל באהבה את ‘השׂיחות הנאות’ ואינו שואל כלום. בעיני המון הקוראים אין עבודתנו הספרותית צריכה עוד איפוא להצטדקוּת, אדרבא, כנראה, מבינים או מרגישים הם עתה את נחיצותה ורב ערכּה הרבה יותר מאשר לפנים. אבל לעומת זה, הנה בין חברינו ב’חבת ציון' יש הרואים גם היום בעבודה זאת, ובכלל, בכל עבודה רוחנית שאין לה יחס ישר להעבודה המעשׂית בארץ ישׂראל, רק בזבוז הכוחות על ענינים טפלים, בעת שאנו חייבים, לפי דעתם, להקדיש מיטב כוחותינו להעבודה המעשׂית ההיא, ואין אנו רשאים להסיח דעתנו ממנה אפילו בזמן שתנאי החיים אינם נאותים לה. ‘נאבד כסף (בא"י) וילך לטמיון – כתב אלי באלו הימים חו"צ אחד מן המפורסמים – אך עבודה יש כאן, ובמקום עבודה שם חיים… אך לשבת ולחכּות עד שיהיה הדור ראוי לכך, אז נביא כל כוחותינו לאַטרוֹפיא מוחלטת… מה לנו כעת ולספרוּת? כבר אלפים שנה הננו עם ספרותי, ובכל זאת באנו עד משבר וכוח אין ללדת’.

הדברים האחרונים האלה הם בעיני המפתח להבנת ההשקפה הזאת, אשר בעל המכתב לא יחיד הוא בה: ‘אלפים שנה הננו עם ספרותי’, עסקנו רק ברוחניוּת, ובכל זאת, או בעבוּר זאת, באנו למה שבאנו; לפיכך חייבים אנו עתה, בחפצנו להשׂיג מטרה מעשׂית ידועה, לעזוב עבודת הרוח, כדבר בלתי מועיל או גם מזיק, ולהצטמצם רק בעבודה גשמית. זה הוא, כמדומה לי, קשר המשפטים במוחם של בעלי השקפה זו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.