מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

על אבדן ראש המליצים מאפו

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עַל אָבְדַּן רֹאשׁ הַמְּלִיצִים מַאפּוּ / יהודה ליב גורדון

בחמשים ותשע לשנות חייו ביום הכפורים בשנת

,,כָּל יִשְׂרָאֵל יִבְכֶּה"

אַב-הֲמוֹן סוֹפְרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתָּמּוּ!

בָּרָאתָ עוֹלָמוֹת וּבְרִיּוֹת נָאוֹת בְּדִמְיוֹנְךָ,

רוּחַ הַחֹזִים דִּבֶּר בָּךְ וּשְׂפָתָם בִּלְשׁוֹנְךָ –

הָהּ, אֵיךְ עַתָּה לָנֶצַח שְׂפָתֶיךָ נֶאֱלָמוּ!

מִי יָעִיר אַהֲבַת צִיּוֹן בִּלְבַב דֹּר פָּרוּעַ?

מִי יִמְרֹט נֹצָה זָרָה מִכְּנַף עַיִט צָבוּעַ?

אַשְׁמַת הַשֹׁמְרוֹנִים מִי יוֹקַע נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ?

פַּדְגוֹג וּמוֹרֶה מִי יֶהִי? מִי יַגִּיהַּ אֶמֶשׁ??

אֶל עוֹלַם הַחֶזְיוֹנוֹת בּוֹ תָּמִיד חָיִיתָ

בֵּין הָרוּחוֹת הַמְסַפְּרוֹת לִשְׁכֹּן עָלִיתָ,

רוּחֲךָ הַכַּבִּיר מְרַחֵף עַתָּה בֵּין כּוֹכָבִים

מֵעֲמַל נַפְשְׁךָ תִּרְאֶה תִּשְׂבַּע בַּאֲהָבִים,

אַף זִכְרְךָ לְדֹר דֹּרִים יַעֲמוֹד בְּתוֹכֵנוּ,

פָּעֳלְךָ וַהֲדָרְךָ יֵרָאוּ עַל בָּנֵינוּ.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

רשימות ביבליוגרפיות

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

העצבות של דוד שמעונוביץ היא קשה, כבדה, מרה, מחניקה, למרות הרכבותיה העשירות; לא כן התוגה העדינה והבלתי-כבירה של יעקב פיכמאן.

אמנם, “יש ימים בקיץ”, שגם הוא יודע מ“שעמום, שיש בו ממרירות הנצח ויגונו, כמו קצה הבריאה בהוית-שממון וקובל בדממה היקום על אי-אונו” 1, אך בכלל תוגתו שקופה היא, רכה, מתוקה. ההתרשמות הדקה מעלה בפני המשורר איזה נוגה מיוחד, איזה קסם של כהונה-במקדש – במקדש, שאמנם “אלו הצעיר, הלבן” של המשורר עם “תוגת האור בעינים הטהורות” עזבו זה כמה…

נדמה: העירה עזובה זה כמה,

ואני רק נשארתי עם עצמי לבדי;

ואם צר לו לעולם על דבר-מה כמוני,

עם עצבו הקר לא ישתפך עצבוני…

בתוגתה של שירת פיכמאן יש תמיד אותו היופי של “אודם השקיעה הנבלע בלהביו וצבעיו בגלי-השיש הקרים עם ערב-החורף הכחול ודומם היורד על עולם עם אדו ושלומו”. וזה הדבר, שמכל אלה “גלי-השיש הקרים” עולה, מאידך גיסא, איזו חמימות נפשית עצורה בכל עוז. עם עצבם הקר של גלי-השיש לא ישתפך עצבונו של המשורר…

בשירי שמעונוביץ אנו רואים את רעד-הלב. לא כן אצל פיכמאן. מלבד ששיריו של זה מחוטבים תמיד חטוב מעולה בבנינם, אין להם, בכלל, על פי סגנונם המיוחד, אלא בשביל זה הרגיל לקרוא שיר אחד הרבה-הרבה פעמים. רק בעשות הקורא כך, תתגלה לטעמו כל מתיקותם של הגבעולים האלה. כל השקט, החגיגה, העצב והאושר העליון שבהם…


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.