רקע
זאב ז'בוטינסקי
קֹהֶלֶת פָּרָס
mנחלת הכלל [?]
tשירה

משירי עוֹמַר כַיָּאם הַפַּרסִי על פי תרגומו של פִיצגֶ’רַלד


גִּליוֹן שִׁירִים, אִילָן מֵצַל בַּגַּיא,

פּת לֶחֶם זַך, נֹאד יַיִן קַל וְחַי,

וְאַתּ, וְקוֹל שִׁירֵך, וּמִסָּבִיב

מִדבָּר – מִדבָּר – זֶה גַן-עֶדנִי, זֶה דָי!

*

אֶחָד שוֹאֵף לְהוֹד עוֹלָם הַזֶּה,

שֵׁנִי חֲזוֹן שָׁמַיִם יֶחֱזֶה:

לִי הַב מִן הַמּוּכָן: אֶת הָרָחוֹק –

אַף אִם אֶשׁמַע בַת-קוֹל מֵרוֹם – אֶבזֶה!

*

מִי שֶׁפִּזֵר כַּמַּיִם זְהַבוֹ,

מִי שֶׁאָצַר מַטמוֹן בְּמַחֲבוֹא:

כָּזֶה גַם זֶה – אֶפרָם עָפָר, לֹא פָז,

וּלִכרוֹתוֹ מִקֶּבֶר מִי יָבוֹא?

*

אֶל בֵּית מָלוֹן רָעוּעַ זֶה – “תֵּבֵל”,

פּוּנדָּק שֶׁדַּלתּוֹתָיו הֵן יוֹם וָלֵיל,

סוּלטָן אַחרֵי סוּלטָן בְּרֹב הָדָר

בָּא, גָּר יוֹמוֹ, וַיֶּרֶד לוֹ בַצֵּל.

*

מַלאִי כוֹסֵך – הַכּוֹס תַּשׁכִּיחַ כֹּל –

מַה שֶׁנָּפַל וּמַה שֶׁעוֹד יִפּוֹל.

“מָחָר”? – אוּלַי מָחָר אֲנִי אָצֹל

בְּקַ"ן יוֹבֵל שָׁנִים, שֶׁהֵן “אֶתמֹל”.

*

לֹא רַבִּים, זוּ קֹדֶם אֲהַבנוּם,

מַרגְּלִיוֹת אַל-דֹּפִי, פָּז אַל-מוּם,

שָׁתוּ כוֹסָם, דוֹר-דוֹר בְּבוֹא הַתּוֹר,

וְזָחֲלוּ אֶחָד אֶחָד לָנוּם.

*

וְאָנו, הַחַגִּים בְּזִיו כַּרמִי

אֲשֶׁר הָיָה כַרמָם לִפנֵי יוֹמִי –

תַּחַת מַרבַד הַטִּיט נֵרֵד גַּם אָנוּ

וּנהִי מַרבָד גַּם אָנוּ – אַך לְמִי?

*

הָא, מַה שֶׁעוֹד נוֹתָר, אֶת זֶה נַחטֹף,

אֶת זֶה נִבלַע, בְּטֶרֶם בּוֹא חֲלוֹף:

כִּי שָׁ ם – עָפָר – עָפָר – וּבִגבוּלוֹ

אֵין כּוֹס, אֵין שִׁיר, אֵין שָׁר, וְגַם – אֵין סוֹף.

*

מָה אָנוּ? צֵל – מִשׂחַק הַצַּלמֻנָּע

בִּידֵי כַשָׁף מֵנִיעַ: לְבָנָה –

פַּנַס קִסמוֹ, לֵיל-נֵצַח – בִּימָתוֹ

וּמזִמָּתוֹ – נִסתֶּרֶת וּטמוּנָה…

*

מָה אָנוּ פֹּה? מִשׂחַק הַנַּרדְּשִׁיר,

בֻּבּוֹת אֵין-אוֹן בִּידֵי שַׂחקָן טָמִיר:

הוּא מְנִידָן עַל לוּח לֵיל וָיוֹם –

מַדרִיך – מַתעֶה – מַדִּיח – וּמֵסִיר.

*

מָה אָנוּ? כַּדוּרִים שֶׁנִּזרְקוּ;

אֵין “הֵן” אוֹ “לָאו”: כְּשֶׁהֻכּוּ יַכּוּ.

הוּא שֶׁיָּרָה אוֹתָם אֶל הַהֶפקֵר,

הוּא בָּן דַּרכָּם – הוּא בָּן הַכֹּל – תֵּיק"וּ!

*

תִּרשֹׁם הַיָּד בַּכֹּתֶל אֶת הַחֹק

וְתֵעָלֵם: אֵין צַעַר, צֹם וּצחוֹק,

אֵין תְּפִלּוֹת, אֵין מַחשְׁבוֹת-עָרמָה

שֶׁיִּיף כֹּחָן אַף הֶגֶה בוֹ לִמחוֹק.

*

רָקִיעַ – סִיר הָפוּך וָרֵיק בַּתּוֹך,

אֲשֶׁר תַּחתָּיו נִדּוֹנּוּ לְהִבּוֹך –

אַל-נִתפַּלֵּל לוֹ: מֵת, הוּא סָב אֵין-אוֹן –

נָד אֵין-אוֹנִים כָּמוֹנִי וְכָמוֹך.

*

אָדָם אַחרוֹן עִם הָרִאשׁוֹן נִברָא,

וּמִנִּי-אָז יְבוּל אַחרוֹן נִזרָע;

וּגְזַר יוֹם דִּין אַחרוֹן – יוֹם דִּין אַחרוֹן! –

נִכתַּב מֵעוֹד רֵאשִׁית הַיְּצִירָה.

*

שִׁגעוֹן יוֹם זֶה וְחֵבֶל יוֹם מָחָר –

כֻּלָּם בְּנֵי אֶתמֹל, נִינֵי עָבָר.

נֵשׁתּ! לֹא נֵדַע מֵאָן וְלָמָּה בָאנוּ

וָאָן נֵלֵך מִפֹּה – נֵשתּ, אֵין-דָּבָר!

*

וְהוּא שֶׁשָּׂם פַּחִים לְאֵין-פַּלֵּט

בַּדֶּרֶך, בָּהּ הָשׁלַכתִּי לְשׁוֹטֵט;

הוּא שֶׁסַּבַּנִי רֶשַׁע טֶרֶם בָּאתִי,

וְלוּ אֶמעַד – יָאֹר אוֹתִי עַל חֵטא;

*

הוּא, אֵל יוֹצֵר צַלמוֹ מִטִּיט שָׁפֵל,

בּוֹרֵא נָחָש עִם עֵדֶן יַחַד – – אֵל,

עַל חֵטא אֲשֶׁר חָטָאתִי לְפָנֶיךָ

מְחָל-נָא לִי – וּמחִילָתִי קַבֵּל!

המלצות קוראים
תגיות