מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בְּנֵי משֶׁה אוֹ הַיְּהוּדִים הָאֲדֻמִּים

מאת: נפתלי הרץ אימבר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית


מֵעֵבֶר לִנְהַר סַמְבַּטְיוֹן בְּאֶרֶץ עֲרָב,

בְּנֵי משֶׁה הַיְּהוּדִים הָאֲדֻמִּים,

מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, יוֹדְעֵי קְרָב,

פָּרָשִׁים קַלִּים, גִּבּוֹרִים עֲצוּמִים,

כֵּן קָרָאתִי הָרָשׁוּם בִּכְתָב

עַל הָאוֹבְדִים וְהַנִדָּחִים בֵּין הַלְּאֻמִּים…

מִי יִתֶּן-לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה,

לְמִדְבָּר עֲרָב עַתָּה אָעוּפָה,

עִמָּם אָגוּרָה, בְּאָהֳלָם אֶשְׁכּוֹנָה,

לַמֵּד יָדַי לַקְּרָב, לְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה,

לָמוֹ, לְמֵרָחוֹק אֶשָׂא דֵעִי,

הֲגִיגִי יֵדְעוּ, יָבִינוּ לְרֵעִי.

פֹּה אָשִׁיר לָעִוֵּר לַפִּסֵּחַ,

לַחִנָּם אֶקְרָא: “יַעֲקֹב הִכּוֹנָה!”

גּוֹי אַרְצוֹ וֵאלֹהָיו שׁוֹכֵחַ,

שָוְא לְצִיּוֹן מַר אֵאָנֵחַ,

נִחַר גּרוֹנִי מִקְּרֹא צִיּוֹנָה,

אֶקְרָא כִּי יָשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתָיו,

כְּקוֹל בַּמִּדְבָּר אֵין לִי שׁוֹמֵעַ,

יַעֲקֹב יִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבֻּלּוֹתָיו,

אַט יֵלֵךְ עַל יְרֵכוֹ צוֹלֵעַ…

מִי יִתְּנֵנִי בֵּין יוֹדְעֵי הָעִתִּים,

אוֹ לִרְאוֹת כְּאַחַד הָרוֹאִים

אֵיפֹה בְנֵי משֶׁה נְחִתִּים,

גִּבּוֹרִים, רוֹזְנִים, קְצִינִים וְשׁוֹעִים.

אֶדַּדֶּה אַרְצוֹת סִינִים וְכִתִּים,

עַד אֶמְצָא אֵיפֹה הֵם רוֹעִים,

לָהֶם אֶפְתַּח סְגוֹר לְבָבִי…

שִׁירִי יִשְׁמְעוּ, מַנְגִּינוֹתַי יָבִינוּ.

לִגְאֹל עַמָּם לַעֲלוֹת יָהִינוּ.

לָשִׁית עֵצוֹת בַּל יַעֲמִיקוּ,

יַעַן עוֹד לֹא נָשְׁתָה גְבוּרָתָם,

חֶרֶב יִשְׁלְפוּ, וַחֲנִית יָרִיקוּ

עֲדֵי יִרְשׁוּ אֶרֶץ נַחֲלָתָם…

אַךְ אָנֹכִי בַכֶּבֶל וְרַגְלַי בַסָּד,

רַק הֶגְיוֹנִי נָע וָנָד.

אַתֵּנָּה חֲסִידוֹת פּוֹרְשׂוֹת כְּנָפָיִם,

עֵת תְּעוּפֶינָה שָׁמָּה, תֵימָנָה,

מִשּׁירַי שַׁרְתִּי לְצִיּוֹן וְלִירוּשָׁלָיִם,

לִבְנֵי משֶׁה הָבִיאוּ מַתָּנָה.

קוֹל “בַּרְקָאִי” עַל שְׁפָיִים,

אָז יָבִינוּ קוֹל הָרְנָנָה,

סַפֵּרְנָה לָמוֹ – וַאֲסַלְּדָה בְּחִילָה –

כִּי רַק לָמוֹ, לָמוֹ נוֹחִילָה.

נפתלי הרץ אימבר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של נפתלי הרץ אימבר
יצירה בהפתעה
רקע

מוכוחי הקונגרס הרביעי

מאת בנימין זאב הרצל / מיכל ברקוביץ (מאמרים ומסות)

ביום א', אחרי הצהרים.

הרצל (פותח את הישיבה): גבירותי ואדוני! כדי שלא לאבד את הזמן וכדי שתתנהלנה מועצותינו בדעה צלולה ומיושבת כראוי, הנני לבקש מכם, אחרי שהואלתם לקבל אותנו במחיאות כפים רועשות וממושכות – לחדל מהן להבא.

עתה יש לי להגיד לכם דבר, שאינו נוגע אל הנעשה פה באולם אלא מחוצה לו. לפני בית-הקונגרס שלנו מקהילים קהלות ונואמים ברחוב 1נאומים, שגם אי-אילו צירים שומעים אותם ומתיחסים אליהם באֹפנים שונים. הנני לבקש מכם – זרים אתם בעיר הזאת – להתרחק מגלויי-דעת כיוצא באלה כפי האפשר; בקונגרס ובועדים השונים יש לכם די עבודה.

ביום ב', אחרי הצהרים

(אחרי שבקרו צירים שונים את הדין-והחשבון של הועד הפועל)

הרצל: גם בשנה זו אין לנו להתאונן על בקֹרת יתרה על המדה. ואולי יש לתת טעם לדבר, מפני שבנוגע אל התוצאות והפעולות היוצאות ממעשינו עוד אנו זקוקים לבקש, כי תשאו פנינו, בעוד שלעתיד, אם נהיה מאושרים להראותכם את המפעל הנגמר, יש לשער, כי לא תחסר הבקֹרת.

ועתה רואה אני חובה לעצמי להשיב ראשונה על דברי הנואם המתנגד מר ד“ר בראַגין. חושב אני, כי נתחלפו לו במקצת המושגים של מעשה ותוצאה. לפי דעתו של הועד-הפועל עלינו לתת דין-וחשבון רק על מדת מעשינו, מה שנסינו לעשות ומה שעשינו, ולא על התוצאות שהשגנו; התוצאות האלה – כרוב התוצאות שבחיי-האדם – אינן תלויות ברצוננו אנו; שאלמלי השיג כל אדם את מבוקשו, אזי לא רב היה מספר המתאוננים. השאלה שעלינו להשיב עליה היא אפוא, לדעתי, אם עבדנו במדה מספיקה. כנראה, אין מר ד”ר בראַגין יודע, מה שנטל על הועד-הפועל לעשות במשך שנה אחת. האינכם מאמינים, כי כלכלת תנועה שכזו, תנועה הנפוצה כל כך, כשהיא לעצמה, מטלת חובות כבירות על ההנהגה שלנו? אל תשכחו, כי עלינו להשאר תמיד בקשר עם מורשינו שבכל העולם, כי עלינו לתת דין-וחשבון לעצמנו, אם באיזה מקום תחלש העבודה, וכי עלינו לדאוג לתקונה ולחזוקה; בקצור, לנהל את כל התנועה, וזה הוא דבר הכולל סך גדול של עבודות, שאי אפשר לתארו בשום אֹפן, אם ישימו לב רק אל הנאומים או לעבודת-ההנהלה של הועד-הפועל.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.