מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[לָמָה תִרְצֶה לַעֲקֹב]

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לָמָה תִרְצֶה לַעֲקֹב

שְׁבִיל מְסֹרָר וְנָלוֹז?

אֶת בִּעוּתֶיךָ לִרְאוֹת

אֵיךְ אֶמְצָא בִּי הָעֹז?

לָמָּה יְכַס עֲרָפֶל

גַּם אֶת רָאשֵׁי הֲרָרַי?

אַל נָא! בְּלֹבֶן שִׂיאַם

כֹּפֶר לַסּוֹד הַדַּוָּי.


טבת, תרצ"א

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

על המשמר

מאת שמחה בן-ציון (פרוזה)

(מן העבר הקרוב)

מה גברה יללת התנים הלילה! נביחות-הכלבים מן הכפרים הקרובים התערבו עם נביחות כלביהם של הבדואים, החונים על הגבעה לא רחוק מגבול המושבה, וקול נהמם הולך הלוך וחזק. אף “ידידת השומר”1 אינה שקטה, וקריאותיה באות תכופות, כאילו היא מזהירה על השומרים: הכונו!…

אך הנה נשתתקה הנביחה. גם התנים, אחרי שהעירו את יללתם, ילל ויבּב בקול משונה המעורר זוָעה – נשתתקו גם הם. לעתים, עוד יתעורר אחד מהם ביללה ממושכה, והולך קולו ונבלע יחידי בעלטה, ושבה השתיקה על כל הסביבה הנרדמה.

בלאט, צעד אחר צעד, עושה אני את “ההקפה” הראשונה ובודק כל סימני הפרצות שציינתי לי לפנות ערב. הנשק בידי, ואנכי כוּלי עֵר לכל רשרוש קל, ועיני נטויות אל קבוצות השיחים והברקנים, ידידי הגנבים ואויבי השומרים, אשר על הבוּר. מאחורי שיחים כאלו יש אשר הגנבים יסתתרו וארבו להשומר לילות רצופים, מחכים לשעת-הכושר להתנפל עליו. עושה אני את דרכי, מגשש באפילה במשעול, וקוצי הבוּר דוקרים ברגלי, – לבי מנבא לי, כי הלילה הזה יתרחש איזה מקרה…

נשמעה שריקה. שריקתו של חברי היא, העומד על המשמר השני. הרחבתי את צעדי להתקרב עליו.

– מין הָדָא? (מי זה) – הרעים החבר בקול פתאומי.

– אנכי.

– מין? – שנה קול קריאתו, אבל בטון יותר שקט.

– אל תירא – הרגעתיו.

– אבל יש לחשוש – התרגז הוא – כששורקים לך – ענה! מבין אתה, או לאו?

השתקתיו והסברתי לו כי בכוָנה לא עניתיו, כי דומני, שמתרחש מה בסביבה, ומוטב שלא נשרוק הלילה כלל, כדי שלא ירגישו בנו. חברי מסכים ואומר:

– כן, אי-שקט בסביבה. לפני רבע שעה שמעתי על הגבעה בין אהלי הבדואים איזו תנועה, המולה, ואחרי-כן – ירידה בעמק; ודומני, שפניהם מועדות לשם, אל הכפר…

הפסקה של הקשבה.

– ואיזו מדורה שם בעמק?… נפּרד, נעשה “דוֹר” (הקפה)… עלינו הלילה לפקוח עינים…

כן, צריך לפקוח עינים. מן הידיעות שבאו אלינו למקוּטעין, אפשר לשער שיש איזו התעוררות חשאית בין ה“שבּאב” (השובבים, הבחורים) של הכפרים הקרובים וכנראה, גם ידידינו הבדואים השכנים עמם בדברים… דממה ואפילה, חושך ושממון-הקשבה… הקשבה עד כדי שעמום. – קורא אני לדמיוני, להשתעשע בו כמעט מתוך הקשבה.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.