מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

שִׁיר תְּהִלָּה

מאת: מיכה יוסף לבנזון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שִׁיר תְּהִלָּה / מיכה יוסף לבנזון

(על ספר “מסתרי פריז”)

עוּרִי נָא עוּרִי, שָׂפָה עִבְרִיָּה,

מִקִּבְרֵי צִיּוֹן, מִמְּעָרוֹת צִיָּה!

אַלְמָנַת סוֹפְרִים עֲזוּבַת בָּנַיִךְ!

מִנְעִי מִנְּהִי קוֹלֵךְ, מִבְּכִי עֵינַיִךְ!

הַיָּשֵׁן בִּנְשִׁיָּה לֹא בִּכְיֵךְ יַעֲלֶנּוּ,

שָׁם מֵתֵךְ יִחְיֶה – פֹּה גִינְצְבּוּרְג אֵינֶנּוּ!

אֵל שִׁמְשֵֹךְ כִּי בָא אַל נָא עוֹד תֶּאֱנָחִי!

הֵן כּוֹכָב דּוֹרֵךְ אַחֲרָיו לוֹ תִּשְׂמָחִי!

שׁוּבִי נָא, הִנָּחֲמִי אִתָּנוּ יַחַד

וּלְמִסְתְּרֵי פָּרִיז יִרְחַב לֵב וּפָחַד!

לוֹ עַמִּים כֻּלָּם נוֹרָאוֹת נִפְלָאוּ,

לוֹ יִתַּר כָּל לֵב – עֵינַיִם יִדְמָעוּ!

וּמְבִינֵי טַעַם, כָּל יוֹדְעֵי חִין עֵרֶךְ,

עָלָיו נָשַׁמּוּ, לוֹ כָּרְעוּ בֶּרֶךְ!

אֵרוֹפָּה כֻּלָּהּ יָמָּה וּמִזְרָחָה

לִקְרַאת אֵיזֶ’ן סִי חָרְדָה אַף שָׂמָחָה –

וּלְצָרְפָת אָמְרָה: זֶה יֻלַּד בָּהּ גָּבֶר!

כִּי הוּא הוּקַם עָל עַל כָּל חוֹבְרֵי חָבֶר!

הוּא נֶפֶשׁ אָדָם נִתַּח לִנְתָחֶיהָ

וּבְרָשָׁע וּבְתָם גִּלָּה מַצְפּוּנֶיהָ!

כָּל סָתוּם, כָּל חָתוּם בָּהּ – הוּא הוֹדִיעַ:

אֶת לֹא שָּעַר כָּל נֶפֶשׁ – הוּא הִשְׁמִיעַ!

פַּלָּצוּת וַעֲלִיצוּת פֹּה יִתְנוֹדָדוּ! –

הַקּוֹרְאִים, פֹּה שָׂשִׂים פֹּה יִתְלַכָּדוּ! –

כֶּרֶם קָדְשֵׁךְ שׁוּרִי, אֵם לֹא רֻחָמָה!

הֵן מַטַּע חֵן זֶה נָטוּעַ גַּם שָׁמָּה!

אַךְ מַה זֶּה חָרַדְתְּ? מָה אָחוֹר תִּסּוֹגִי?

מַה מִסֵּפֶר זֶה תִּנּוֹעִי תִּמּוֹגִי?

מַה תִּבְחַל נַפְשֵׁךְ בּוֹ? מָה רֹאשׁ תָּנִיעִי?

“יַלְדֵי נָכְרִים אֵלֶּה – לֹא לִי!” תַּבִּיעִי –

לֹא, אֵם כָּל קֹדֶשׁ! אֵם כָּל אִמְרֵי שֶּפֶר!

לִבְנֵךְ וּלְבֶן עַמֵּךְ הוּא זֶה הַסֵּפֶר!

הֲטֶרֶם תֵּדְעִי אֶת שׁוּלְמַן סוֹפְרֵנוּ

כִּי מִנְּעוּרָיו כָּאֵם כִּבְּדֵךְ בֵּינֵינוּ!

כִּי הִגְדִּיל בָּךְ עֵצָה, הִפְלִיא טוּב טַעַם!

וַיַּרְנֵן לִבָּתֵךְ בִּנְאֻמֵי נֹעַם!

קַדְמוּתֵךְ לֹא שִׁנָּה, הוֹד עֲלוּמַיִךְ

לֹא בַּעֲדִי זָר יִפֵּךְ, בַּפּוּךְ עֵינַיִךְ.

כָּל מֵבִין טַעְמֵךְ, כָּל קוֹרֵא סִפְרֵהוּ,

קוֹל קוֹרֵא בַקֹּדֶשׁ תַּקְשֵׁב אָזְנֵהוּ!

"מֶה הַפְּלָאוֹת – יִשְׁאַל – פֹּה תִּבָּרֶאנָה?

הַשְׂפַת עֵבֶר מֵתָה חַיָּה עוֹדֶנָּה?

הֵן פֹּה הַנְּעוּרִים כַּנֶּשֶׁר חִדֵּשָׁה

וַתִּפְרַח וַתִּיף אַחֲרֵי כִּי יָבֵשָׁה!"

עַתָּה סֵפֶר זֶה אֶל לִבֵּךְ הַגִּישִׁי,

עַתָּה תִנְהָרִי וּבְחֵן נִיבוֹ שִׂישִׂי!

וּמְחִי עֶצֶב מִלֵּב, דִּמְעָה מֵעָיִן,

וּקְחִי נִחוּמִים עַל גִּינְצְבּוּרְג כִּי אָיִן!

עַתָּה עוּרִי נָא! עוּרִי! שִׁכְחִי נֶהִי!

וּבִמְקוֹם גִּינְצְבּוּרְג שׁוּלְמַן לָךְ יֶהִי! –

וּרְאִי גַם מַה דִּבֶּר פֹּה רֹאשׁ אֹהֲבָיִךְ

אָבִי, הַשָּׁר לָךְ בִּשְׂפַת מִקְדָּשָׁיִךְ!

מיכה יוסף לבנזון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של מיכה יוסף לבנזון
יצירה בהפתעה
רקע

הַמֶּלֶך שְׁלֹמה וּמַלְכַּת שְׁבָא

מאת חיים נחמן ביאליק (פרוזה)

(אַגָּדָה יְהוּדִית)

א

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּהֵיכָלוֹ, וַיִּקְרָא אֶל המִשְׁתֶּה אֶת-כָּל-מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב. וּכְטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַיַּיִן, וַיְצַו לְנַגֵּן לְפָנָיו בִּנְבָלִים וּבִמְצִלְתִַּים, בְּתֻפִּים וּבְכנּוֹרוֹת, וַתִּגְדַּל הַשִׂמְחָה וְהַצָּהֳלָה בְּהֵיכַל הַמֶּלֶך. אָז יְצַוֶּה שְׁלֹמה לְהָבִיא אֶת-עוֹף הַשָּמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה וְאֶת-הַשּׁדִים וְהָרוּחוֹת, וְעָמְדוּ וְרִקְּדוּ לְפָנָיו בְּהֵיכָלוֹ לְעֵינֵי כָל הַמְּלָכִים. וַיִּהְיוּ סוֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ קוֹרְאִים אוֹתָם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם לְמִינֵיהֶם, וְהֵמָּה מִתְאַסְּפִים מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ אֶל הֵיכַל שְׁלֹמה מֵאֲלֵיהֶם, בְּאֶפֶס יָד וּבְאֵין נוֹהֵג בָּם.

אָז תְּבֻקַּשׁ הַדּוּכִיפַת בֵּין הַבָּאִים וְלֹא נִמְצָאָה, וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶך מְאֹד, וַיְצַו וַיָּבִיאוּ אֶת-הַסּוֹרֶרֶת בְּחֹזֶק-יָד, וַיְדַבֵּר אִתָּהּ הַמֶּלֶךְ קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר לְיַסְּרָה וַתִּתְחַנַּן הַדּוּכִיפַת וַתֹּאמַר:

בִּי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אַל נָא יָשִׂים עָלַי עָוֹן, כִּי לֹא בְּמִרְיִי אֵחַרְתִּי לָבוֹא, כִּי שׁוֹטַטְתִּי בִמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת לִרְאוֹת, הֲיֵשׁ עוֹד בְּכָל הָאָרֶץ גוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶר לא שָׁמְעוּ אֶת-שִׁמְעֶךָ. וָאָבֹא אֶל עִיר אַחַת בִּמְדִינַת שְׁבָא אֲשֶר בְּאֶרֶץ הַקֶּדֶם, קִיטוֹר שְׁמָהּ. וַעֲפָר הָעִיר – זָהָב, וְכַסְפָּהּ כַּאֲבָנִים בַּחוּצוֹת, עֵצֶיהָ נְטוּעִים מִימֵי בְרֵאשִׁית וְשׁוֹתִים מַיִם מִגַּן-עֵדֶן. וְהָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ עַם שׁוֹקֵט וּבוֹטֵחַ, מַרְאֵיהֶם כִּבְנֵי מְלָכִים, ועֲטָרוֹת בְּרָאשֵׁיהֶם, וְאִשּׁה אַחַת חֲכָמָה מְאֹד מוֹלֶכֶת עֲלֵיהֶם. וְאַנְשֵׁי הָאָרֶץ לֹא יֵדְעוּ אֶת-אֱלֹהֵי אֱמֶת, כִּי לַשֶּמֶש יִשְׁתַּחֲווּ וְאֵלָיו יִתְפַּלָּלוּ. וְעַתָּה אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יְצַוֶּה-נָא וְהֵבֵאתִי אֶת-הַמַּלְכָּה וְאֶת-שָׂרֶיהָ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְרָאוּ אֶת-כְּבוֹדְךָ וְאֶת-תִּפְאַרְתְּךָ, וְהָיוּ לְךָ לַעֲבָדִים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.