מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אם תפרוץ מלחמה

מאת: אברהם שטרן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הארגון חי ולוחם להקמתה של מלכות ישראל מארץ-ישראל. ארץ-ישראל איננה מדינה פיל ואינה שטח המאנדאט ואיננה מדינה עברית משתי גדות הירקון. ארץ-ישראל היא כברת ארץ, אשר עליה ישב עם ישראל כולו בזמן מן הזמנים. את גבולותיה של הארץ יציב הוא בעצמו בחרב הכיבוש, כשיקים את מלכות ישראל, ולשם הקמת המלכות יש ליצור כוח עצמאי מזויין, עברי על נשקו, קציניו וחייליו. חיילי ישראל ששפכו את דמם בשבעים חזיתות; נוער עברי שגדל במחתרת בציון ולחם על החרות בירושלים ובחיפה – כולם ידעו במלחמה הבאה כי אחד הוא העם ואחת היא הארץ ואחת היא החזית: חזית הכיבוש בארץ-ישראל למען עם ישראל. ובבוא היום לא ילך יהודי לצבאות זרים ולא יהיה לבשר תותחים לשום אומה ולשון, אשר תחלל את קברות חייליה היהודים ותמחה את זכר מלחמתם למענה מתחת לשמים. ולא רק למען עמים זרים לא נלחם. גם למעננו לא נלחם בגדוד זר. כי תולדות גדודי הזרים בכל הצבאות חזרו ונשנו: צבא שכירים (ולו היו אלה שכירי רעיון החרות) ששפך את דמו ונשלח כלעומת שבא בתום המלחמה, לאחר פירוק נשקו. אלה היו גם תולדותיו של הגדוד העברי. ועל כן לא נתגייס לגדודי זרים, לא נקבל נשק זר, לא נסור לפקודות הקצינים הזרים. אנו ניצור בציון שבט בן-חורין, שבט לוחמים כובשים, ארגון צבאי לאומי אשר יכבוש מידי זרים את ירושלים ויגאל את הארץ לעולם ועד.

בפרוץ המלחמה שתבוא, יבואו גם אלינו מדינאים וקצינים זרים, כלורנס בשעתו לשבטי הבידואים, ויתאמצו נא למשוך אותנו לצדם ואנו נלחם לצדה של מעצמה, אשר תכיר כי עם ישראל הוא בעליה היחידי החוקי של הארץ הזאת והוא יקים בה את מלכותו.

(מתוך “עקרונות ומסקנות”, מאמר ב“אומר לעם” הופיע ביום 29 ביולי 1939, כחודש לפני פרוץ המלחמה).

אברהם שטרן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

התקציב הציוני ועתידו

מאת חיים ארלוזורוב (עיון)

"מה שהאדונים הללו אינם יכולים לסתור – לזה הם

קוראים תיאוריה; ומה שהם עצמם אינם יכולים

להוכיח – לוה הם קוראים פרקטיקה.

לודוויג במברגר.

א

שמועות ורמזים שונים מראים לדעת, כי תקציב הקונגרס הי"ד אף הוא לא יעבור את הגבולות המקובלים של השנים הקודמות. אם כך הדבר – הרי זה התקציב האחרון. רצוני לומר כי רק את התקציב הזה אפשר יהיה עוד לקבוע על יסוד האמצעים הפיננסיים העומדים לרשותנו. אין יסוד לשער, כי ההתישבות הלאומית תוכל לשאת גם הלאה את הלחץ המכביד, הנובע מתוך השיטה הכספית הבלתי מספיקה בהחלט.

הנה הוכחה לכך מתוך הנסיון. בקיץ שעבר יצאה הסיסמא בדבר בסוס המשקים ועברה במעוף את כל עמודי העתונות הציונית. אבל זו נשארה סיסמא בלבד, מלה ערטילאית. היא לא התגשמה במציאות. ומה גרם לכך? – לא משום שהתברר, כי שטת הקונסולידציה היא מיותרת, בלתי אפשרית או דבר בלתי נחשב. כמקודם גם אתה אין לפנינו, מנקודת השקפה ישובית-מדינית, תפקיד דוחק יותר מאשר לבסס את מה שנוצר עד עתה במובן הישובי ולהעמידו על רגילו. אבל הסיסמא נשארה סיסמא בלבד – שכן האמצעים שהיו ברשותנו (על יסוד הפוליטיקה הפיננסית הקיימת) לא הספיקו אפילו לביצור הקיים, ואם כי ותרנו מתוך הרוק שנים על פעולת התישבות חדשה. באופן כזה נהפך תקציב הבצור לתקציב של בצורת. ואין אני מתכוון זה דוקא לחוסר מזון מספיק לאדם ובהמה במשק ההתישבות הלאומית, אף על פי שגם זו היא עובדה שעלינו להלחם בה עד רדתה, בהיותה דבר אבסורדי ובזבוז רכוש מאין כמוהו מבחינה ישובית לאומית. אני מתכוון לחוסר המזון המספיק בשביל האורגניזם של המפעל הישובי בכללו ולכחותיו ההולכים וכלים, להתפתחות המפגרת, למחלות האנגליות וכל מרעין בישין אשר דבקו בו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.