מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

משלי יהודה: אָזְנֵי הָאַרְנֶבֶת

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בַּעַל קַרְנַיִם חָבַל בָּאֲרִי בִּבְלִי דָעַת;

וַיִּקְצוֹף הַמֶּלֶךְ וַיִּכְעַס כָּעַס

וַיְצַו וַיְגָרְשׁוֹ מֵאַרְצוֹ לָנֶצַח

כָּל עַשְׁתְּרוֹת צֹאן קַרְנָיִם!

בַּהֲמוֹת שָׂדַי חַיְתוֹ בַּיָּעַר

זָכָר וּנְקֵבָה, שָׂב וָנָעַר

אֵין נָקִי, כֹּל יַשׁ לוֹ קֶרֶן עַל מֵצַח.

הָאַכְזָר לֹא יָדַע אֹרֶךְ אַפָּיִם!

אָז קָמוּ הַנֹּדְדִים וַיִּשְּׂאוּ רֶגֶל —

פָּרִים וּשְׁוָרִים, שֶׂה עַתּוּד וָעֵגֶל.

אַיָּל וּצְבִי וּרְאֵם וּתְאוֹ וָזָמֶר,

כֻּלָּם נָטְשׁוּ אַרְצָם, בַּגֹּלָה הָלָכוּ,

לִמְקוֹם חֲרַרִים אֶרֶץ לֹא נוֹשָׁבֶת. —

גָּלוּת הַחֵל הַזֶּה רָאֲתָה אַרְנֶבֶת

וַתַּבֵּט עַל צֵל אָזְנֶיהָ אָרָכוּ,

וַיָּבֹא מֹרֶךְ בִּלְבָבָהּ וַתֹּאמֶר:

"עַתָּה יָקוּם שׁוֹפֵט עָרִיץ בָּאָרֶץ

יֵרֶא עַל רַקּוֹתַי אֶת הָאָזְנָיִם,

“קָרַן עוֹר פָּנֶיהָ — יִקְרָא — לָהּ קַרְנָיִם!”

וּמִשְׁפַּט מָוֶת אָז עָלַי יֵחָרֶץ.

"הֱיֵה שָׁלוֹם, הַצְּלָצָל! הִנְנִי נוֹדֶדֶת!

הֲיִי שָׁלוֹם גַּם אַתְּ, אֶרֶץ מוֹלֶדֶת

קַרְנַיִם לִי, לֹא אוּכַל עוֹד פֹּה שָׁבֶת".

לֹא כִּי צָחָקְתְּ — פָּתַח הַצְּלָצַל פִּיהוּ —

כָּל גָּרֵי חֶלֶד יֵדְעוּ אַף יוֹדִיעוּ

כִּי אֵין קַרְנַיִם לָאַרְנָבֶת!

"אֲבָל לִמְשׁוֹפְטַי תִּהְיֶה רוּחַ אַחֶרֶת

— עָנְתָה רַכַּת-הַלֵב — גַּם עַיִן עַוֶּרֶת,

הֵם אָזְנַי יָסִירוּ וִיכַחֲשׁוּ בָּמוֹ,

אַף קַרְנֵי הָרְאֵם לִי יַעֲשׂוּ תַּחְתָּמוֹ,

וּמִלִּים לוּ כַּחוֹל אַכְבִּיר וּבְדָעַת

לֹא אֶמְצָא לִי אֹזֶן שֹׁמָעַת".

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

יצחק ליבוש פרץ

מאת נחום סוקולוב (מאמרים ומסות)

א

זה כארבעים שנה – האמנם כבר עברו ארבעים שנה? – נפגשו שני “צעירים משכילים” ב“חקל תפוחין קדישין” של ההשכלה בימים ההם, בגן קרסינסקי בוורשה. היתה שם חבורה של משכילים שרובם כבר באו בימים. היה שם ספסל של השכלה – “נקודת הפגישה לסופרים ולפרחי-סופרים, תל-נמלים של שואפים”. ומי שהספיק לכבוש לו מקום – ישב, ומי שלא הספיק – עמד על גבם של היושבים. השיחה היתה – אפיקורסות “ממולחת טהור קודש” עם מליצה; הלשון שדברו בה היתה אידית מעורבת במלים גרמניות לעילא ולעילא, יען כי היו רובן שאולות מספרי שילר, היינה וברנה. היה שם שמואל רוטוואנד – “מושלם”, לובש ארוכים, אבל מגוהץ, מסלסל בשערו הסדור לו תלתלים שכבר התחיל מכסיף, נוהג פינוק בדבורו ובתנועותיו – וורשאי עיקרי, מבית מדרשו של איטשילי אטינגר, ונתפקר קצת, “גרוש” בעטיה של השכלתו, צפור דרור ועליז תמיד; היה שם איש שקראו לו וויינברג – כמדומני, עורך דין “פרטי”, ליטאי, יהודי מרוסס, בעל צורה ויותר ממשי ויותר ריאליסתן משאר בני החבורה; היה שם איש, שקראו לו הוכמן, כובע איצטוונה בראשו, ומשקפים תכולות על עיניו, השכלתו היתה ממוצא ווינא, והיה מדבר גרמנית בסגנון ה Presse"- " הישנה, שהיה קורא בתמידות בבית-המגדנות של גינאט ברחוב נובוליפקי, והיה בא ישר משם, מלא וגדוש ומהוסק בקש וגבבא גרמנים-ווינאים מלטפים, היה שם צעיר אחד, שקראו לו היילפרין, ושהיה מסתגף ומתכונן לבחינה גימנסיאית, (בתקופה מאוחרת היו קוראים לו: “אקסטרן”.) לפעמים היה מופיע שם גם א. ש. שטיין, יליד ביאליסטוק, שהיה אז רואה-

חשבון בבית-מסחר, וידע את היינה כ“אשרי”, ואח"כ, בשבתו בדינבורג, כתב ספורים ופיליטונים בעברית.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.