מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

איומה את פני דודך

מאת: שלום בן יוסף שבזי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

איומה את פני דודך / ר' שלום שבזי

חתימה: אלשבזי משתא

אֲיֻמָּה אֶת פְּנֵי דוֹדֵךְ תְּחַלִּי בְּעַד בָּנִים אֲשֶׁר נַפְשָׁם עֲגוּמָה:

לְכָל וִדּוּי דְּבָרֵינוּ תְּגַלִּי וּבִתְשׁוּבָה תְּהֶא לָנוּ תְּקוּמָה:

שְׁכִינָה שׁוֹבְבִי לִבִּי בְּחֶדְלִי וְהַזְכִּירִי לְאַהְבָה הַקְּדוּמָה:

בְּתֵימָן כָּאֲבוּ נַפְשִׁי וְשִׂכְלִי וְנִזְכַּרְתִּי עֲדַת קֹדֶשׁ תְּרוּמָה:

זְמָן גָּרַם לְדַלּוּתִי וְחָשְׁלִי וְלִבִּי סָר אֲחָזַתְהוּ מְהוּמָה:

יְקַר חָכְמָה מְקוֹם עָזִּי וְצִלִּי וּבוֹ תָמִיד יְחִידָתִי עֲלוּמָה:

מְדֻכָּה עִם אֱוִיל מַבְאִישׁ בְּכָשְׁלִי וּמִתְקַשֶּׁה בְּאִגֶּרֶת חֲתוּמָה:

שְׁלוּחָה מִיְּדִיד נַפְשִׁי לְהַפְלִיא תְּשׁוּבָתָהּ וּבָהּ חָכְמָה עֲצוּמָה:

תְּחִי נַפְשִׁי וְתִתְקַשֵּׁר בְּשִׂכְלִי וְיִתְעוֹרֵר לְבָבִי מִתְּנוּמָה:

אֱלֹהַי זַמְּנָה אוֹר נֵר לְרַגְלִי תְּהֶא נַפְשִׁי בְּחֵלֶק טוֹב רְשׁוּמָה:

וְשָׁלוֹם עַל בְּנֵי דוֹרִי וְגִילִי אֲשֶׁר לָהֶם בְּעַסְקוֹנִי תְשׂוּמָה:

וְשָׁלוֹם רָב לְצַמֶּרֶת גְּבוּלִי כְּאוֹר שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְכִימָה:

שלום בן יוסף שבזי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שלום בן יוסף שבזי
יצירה בהפתעה
רקע

קרל סנדבורג, זמר הערבה וכרכיה

מאת אברהם רגלסון (מאמרים ומסות)

[ארה"ב, 1878–1967; Carl Sandburg ]

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

פרס פוליצר ל-1951 ניתן לשני סופרים, כותב-הרומאנים קונראד ריכטר והמשורר קארל סאנדבורג.

ריכטר, יליד פנסילוואניה, הוא ממוצע מעורב: דרום-גרמניה, צרפת, אנגליה, סקוטלנד ואירלנד. הוא מתמחה בסיפורים ומחקרים מראשית ההתיישבות באמריקה הצפונית. מחיבוריו: “אמריקנים קדומים”, 1936; “ים העשב” (על החבל הדרומי-מערבי של ארה"ב), 1937; “העצים” (על ראשוני המתיישבים ביערות), 1940; “טרייסי קרומוול” (מחיי כורי מתכות באריזונה), 1942. את הפרס קיבל בעד הרומאן “הקריה”, 1950.

סאנדבורג, ממוצא סקאנדינאבי, נולד וגדל בדרומה של מדינת אילינוי. הוא היה חייל במלחמה הספרדית-אמריקנית בסוף המאה הי"ט. הוא ערך עיתונים וחיבר שירים וסיפורים לילדים. בהיותו בן שישים ואחת באוהו המון תארי-כבוד מאוניברסיטאות באמריקה ובאירופה בעד ספרו העצום, הביאוגראפיה בת ארבעת הכרכים, על אברהם לינקולן, משחרר הכושים, גיבור סביבת-גידולו. את פרס-פוליצר קיבל בעד אוסף כל שיריו, שנתפרסמו בקבצים בזמנים שונים ועכשיו כוּנסו ביחד.

שירת קארל סאנדבורג היא בת כשרה לשירת וואלט וויטמן. מה שירת וויטמן מתגלגלת בשורות חופשיות, מוותרות על אמצאות-אונס הבאות למלא אחר דרישות משקל וחרוז – אף שירת סאנגבורג כך. מה וויטמן כוונתו לזמר את הנוף, את המלאכוֹת והתעשיות ואת האנשים והשמות הגיאוגראפיים של אמריקה המודרנית, אף כוונת סאנדבורג כך.

ואולם ישנן סגולות בתלמיד שאינן ברב. וויטמן, כמין אימפריאליסט פיוטי, מקפל תחת תליטו הרחבה את ארצות-הברית כולן ואינו מהסס לספח אליהן את קנדה מצפון ומכסיקו מדרום. סאנדבורג הוא איש משריש בנוף-גידולו, אילינוי הדרומית וסביבותה, ומיטב-מזמוריו – על ה“פריירי”, זו הערבה הענקית שבין נהר-המיסיסיפי ובין הררי-הסלע האדירים – מישור אשר לפנים היה מכוסה עשב ועדרי-ראמים היו רועים בו לרבבותיהם, ועכשיו הוא מכוסה חיטה ותירס, והוא חתוך פסי-רכבת אשר פה ושם הם מתרכזים בעיר מתחצפת לשמיים. גם כי ישיר סאנדבורג על שאר נושאים, למשל, על ניו-יורק, ראייתו היא ראיית ה“פריירי”; רגיל הוא בשקיעות על פני מרחבי-יה, בעננים המחבקים מרחקים.

עולם חופז

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.