רקע
נפתלי הרץ אימבר
בית עולמי
mנחלת הכלל [?]
tשירה

בֵּיִת עוֹלָמִי / נפתלי הרץ אימבר


הִנֵּה מִיָּמִים יָמִימָה,

בָּעֵת יְגוֹנִי יִפְעָמִי;

אָז רַגְלַי אָרִימָה

לִפְקֹד בֵּיִת עוֹלָמִי.


בַּיִת עוֹלָמִי בְּמַעֲמַקִּים,

בַּגָּדֵר גַּם גָּדַרְתִּי;

וּמֵתַי שָׁם בַּמַּחֲשַׁכִּים,

מֵאוֹת רְבָבוֹת, קָבַרְתִּי.


מֵעֵינֵי אֱנוֹשׁ נִסְתָּרוּ,

גַּם מֵעֵינֵי הָעַיִט;

מֵתַי לִרְבָבוֹת קֻבָּרוּ,

לֹא תִּשְׂאֵם אֳנִי-שַׁיִט.


עָמֹק בִּלְבָבִי – בֵּיִת עוֹלָם,

חֲצַר-מָוֶת חֲדָרָיו;

וּמֵתַי שָׁם כַּגּוֹלָם,

שׁוֹכְבִים מִכָּל עֲבָרָיו.


בְּתַכְרִיכֵי הַדְּאָגָה לוּטִים,

בְּצְרוֹר הַיָּגוֹן צְרוּרִים;

רֻבָּם בָּאָרוֹן כַּחֲנוּטִים

וְרֻבָּם כָּרְשָׁעִים קְבוּרִים.


לְמֵאוֹת לִרְבָבוֹת נְפָשׁוֹת

קָבַרְתִּי בְּגֵיא נְשִׁיּוֹת;

הַנְּפָשׁוֹת הֵנָּה הָרְגָשׁוֹת

מַחֲשָׁבוֹת – הַגְּוִיּוֹת…


אֲרוֹנוֹת הֵם הַזִּכְרוֹנוֹת,

בָּם חֲנוּטַי סֻגָּרוּ;

וּלְנֵרוֹת תָּמִיד – הַיְּגוֹנוֹת

בְּמִקְדָּשִׁי שָׁם יִבְעָרוּ.


וּלְבַל תִּהְיֶינָה נִשְׁכָּחוֹת

אַבְנֵי-זִכָּרוֹן שַׂמְתִּי.

מַצֵּבוֹת הֵן הָאֲנָחוֹת

בְּדִּמְעָה שְׁמוֹתָם רָשַׁמְתִּי.


הַשִּׁכְחָה הִיא הַתּוֹלֵעָה

תֹּאכַל עֶצֶם בְּשַׂר הַמֵּת,

הָרִקָּבוֹן, רוּחַ נְכֵאָה,

רִמָּה הִנֶּהָ – הָעֵת.


כַּמָּה פֹּה קְבָרוֹת נִשְׁכָּחוֹת

לֹא אֵדַע מְקוֹם אַיֵּהֶן;

וְכַמָּה מַצֵּבוֹת נִמָּחוֹת,

מֵאֵין הַשֵּׁם עֲלֵיהֶן.


אֵי-שָׁם פְּחָדִים וְזַעֲוָה,

מִי אֵלֶּה הַקְּבוּרִים?

שָׁמָּה קִבְרוֹת-הַתַּאֲוּה

וּמֵתֵי חַטֹּאוֹת-נְעוּרִים…


וּפֹה בַּאֲרוֹן זִכְרוֹנִי,

חֲנוּטָה אַחַת סְגוּרָה;

וּכְנֵר-הַתָּמִיד, יְגוֹנִי,

אִשּׁוֹ סָבִיב תָּאִירָה.


קְרָא-נָא כְּתֹבֶת הַמַּצֵּבָה,

תִּקְפָּא כְּקֶרַח צָפוֹנָה;

"פֹּה תִּשְׁכַּב לְמַעֲצֵבָה

הַנְּשִׁיקָה הָרִאשׁוֹנָה"…


הַבֵּט בְּעֵמֶק שַׁחַת

שָׁם מַצֵּבָה נִמָּחָה;

עֲלֵי עָפָר נָחַת:

“אַהֲבָה נִשְׁכָּחָה”…


הִנֵּה בְּאֲרוֹן זִכְרוֹנִי

מִמֹר לְבוֹנָה מְקֻטָּרָה;

מִנֵּר-הַתָּמִיד יְגוֹנִי

מִסָּבִיב תּוֹפַע נְהָרָה.


עֲלֵי הַמַּצֵּבָה רְשׁוּמָה,

שֵׁם הַמֵּתָה הַיְקָרָה;

"פֹּה תִּשְׁכֹּן דוּמָה

“אַהֲבָה – נִסְתָּרָה”…


וּמַצֵּבָה שְׁבוּרָה נוֹשָׁנָה

עַל גַּל-קֶבֶר נִצָּבָה;

עָלֶיהָ רָשׁוּם: "פֹּה נִטְמָנָה

תִּקְוָה נִכְזָבָה"…


כַּמָּה מַחֲשָׁבוֹת נִשְׂגָּבוֹת,

כַּמָּה גְוִיּוֹת טְהוֹרוֹת;

וּרְגָשׁוֹת-נְפָשׁוֹת נֶאֱהָבוֹת

נִקְבָּרוּ מִבְּלִי סְפוֹרוֹת?


כַּמָּה אֲרוֹנוֹת זִכְרוֹנוֹת

נִשְׁבָּרוּ, חָלָפוּ, עָבָרוּ;

וְכַמָּה נֵרוֹת – יְגוֹנוֹת

כָּבוּ אוֹרוֹתָם בָּעָרוּ?


הַשִּׁכְחָה הִיא הַתּוֹלֵעָה

וּכְבָר רֻבָּם אָכָלָה;

וּמִרְקַב רוּחַ נְכֵאָה,

כְּבָר נִרְקָבוּ כָּלָה.


רֻבָּם מִמוֹתֵי הַתַּחֲלוּאִים

פֹּה לִקְּבָרוֹת הוּבָלוּ;

וְרֻבָּם בִּלְתִּי לִי יְדוּעִים,

כְּנֵפֶל-אֵשֶׁת כָּלוּ.


גַּם קִבְרוֹת-הַקְּדוֹשִׁים

בַּאֲרוֹנוֹת הִנֵּה קְבוּרִים?

בְּגַלֵי קְבָרִים שְׁלֹשִׂים

בְּחֶלְקָה אַחַת סְדוּרִים.


מַצֵּבוֹת גְּדוֹלוֹת, רָמוֹת,

סָבִיב לִמְרַאֲשׁוֹתָם;

אוֹתוֹת עֲלֵיהֶן נִרְשָׁמוֹת

נִקְרָאוּ בִּשְׁמוֹתָם.


בַּאֲרוֹנוֹת הֵם כַּחֲנוּטִים,

כְּמֵתֵי עוֹלָם קְבוּרִים;

בְּתַכְרִיכֵי הַדְּאָגָה לוּטִים

הֵמָּה – יְמוֹת הַנְּעוּרִים.


הֲתֵדַע אֵלֶּה גְּלָמִים

שָׁבוּ פֹּה לַעֲפָרָם?

מֵתַי הַשָּׁנִים, הַיָּמִים,

וּשְׁלֹשִׂים הֵם לְמִסְפָּרָם.

המלצות קוראים
תגיות