מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

Integur vitae

מאת: הורטיוס , תרגום: שאול טשרניחובסקי (מלטינית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: לטינית

אִישׁ בַּר-לֵבָב, אָדָם נְקִי כַּפַּיִם,

לָמָּה לוֹ קֶשֶׁת וְרֹמַח הַמַּוְרִים?

לָמָּה לוֹ תַעַר הֲרֵה חִצֵּי-רַעַל?

תַּעַן לִי, פוּסְקוּס.


גַּם-כִּי בַּסִּירְטִים1 יֵלֵךְ, בְּנוֹף-נֶגֶב,

גַּם-כִּי יֵט אֹרַח בְּיַעַר קַוְקַזוּס

צַר-לֵב בְּאוֹרֵחַ, אוֹ בְּחֶבֶל הַפֶּלֶא

רְחוּץ מֵי הִידַסְפֶּס.2


יַעַן פְּגָשַׁנִי בְּיַעַר סַבִּינָה

זְאֵב — וְאֵין לִי נֶשֶׁק — פִּי שִׁיר לְלָלָגֶה,3

בָּא — מְטַיֵּל לִי מָרוֹם עַל כָּל צַעַר —

רָאָה וַיָּנֹס.


אֵין כַּמִּפְלֶצֶת בְּאַפּוּלְיָה,4 בָּאָרֶץ

זוֹ הַזּוֹעֶמֶת, עַל הַרְרֵי אֹרֶן;

טֶרֶם תִּוָּלֵד כְּמוֹתָהּ בְּמִדְבַּר יוּבָּה5

הַזָּן בְּנֵי-לָיִשׁ.


קוּם הֲבִיאֵנִי אֶל אֶרֶץ הַקֶּרַח,

וְאֵין בָּהּ כָּל-רוּחַ חַמָּה עֵץ-לוֹטֶפֶת,

בְּעוֹלְמוֹתָיו יֵרְדְּ יוּפִּיטֶר6 בְּזַעַם

בְּעַרְפִלֵּי חשֶׁךְ.


קוּם הֲבִיאֵנִי קָרוֹב אֶל פְּנֵי שֶׁמֶשׁ,

אֶל-מַעְגְּלוֹתֶיהָ בְּכִכָּר לֹא נוֹשֶׁבֶת —

חֵן-צְחוֹק לָלָגֶה אַךְ הוּא יְעַנְּגֵנִי

וְלַהַג לָלָגֶה.7

תל-אביב, 7.1.39


  1. שני שרטונים בצפון ים אפריקה.  ↩

  2. הנהר הידַספֶּס מעלה על הדעת את כל האגדות הקשורות עם הינדו.  ↩

  3. בשם זה ובצלצולו כבר יש מן הפטפוט והלהג.  ↩

  4. חבל בדרום איטליה. בכלל, כאן הגזמה מתוך ליצנות.  ↩

  5. נומידיה, ממלכתו של המלך יוּבָּה.  ↩

  6. אלוהות רומית, אל–האלים.  ↩

  7. שקט ושליו הלך לו המשורר ביער, והנה זאב נורא לקראתו; ואף–על–פי שהיה המשורר בלי נשק — נס מפניו הזאב. אינו רואה בזה שום פלא, כי הדבר קרה מפני שהוא בר–לבב ונקי–כפיים. מצפון טוב — טוב מנשק. מתוך החרוזים האחרונים יש להסיק, כי גם האהבה — מגן לו.  ↩

הורטיוס
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של הורטיוס (מחבר)
רקע
הורטיוס

יצירותיו הנקראות ביותר של הורטיוס

לכל יצירות הורטיוס בסוגה שירה

לכל יצירות הורטיוס

עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

הרהורי שכיב-מרע

מאת יצחק ליבוש פרץ (מאמרים ומסות)

“אשת חַיִל מי ימצא…”

שמא תאמר: אשתך חוָה היא בודאי ובברוּר…

אני המלמד הבטלן לא ראיתי, שמנעלי קרועים, וזה זמן רב שלא ראיתי את מנעלי, והיא, עיניה כואבות, וחודרות לתחת המטה, ורואות את המנעלים, ואת הקרע שנעשׂה בהם. כי שלח בהם הזמן או עכבר את לשונו, “ותקם בעוד לילה”, ותקחם ותשׂאם אל הרצען…

כן, כן… מנעלים, אף כשאין נועלים אותם, צריכין תקוּן…

ובדרך אגב, כדי שלא להוציא את הזמן חלק, קנתה בחזרה איזה סם למעני… לרפואה שלימה…

אבל אצלי נולד ספק חדש: איני יודע עוד, אם אינני יוצא לשוק משום הדם, שאני יורק לפעמים, או משום שהמנעלים אצל הרצען…

לוּ שמעה זאת חוָה וצעקה: תפוֹס לשון אחרון…

ואני איני תופס לא לשון ראשון ולא לשון אחרון.

ורפיא בידי… ואולי אֵלוּ ואֵלוּ דברי אלהים חיים!

––––––––

הוי הספקות והספק-ספקות…

מחשבות של אדם פורחות, וסגולה לזה: להניח עליהן איזה משׂא… איזה משׂא של ספר קדמון; הספרים שבזמן הזה אין בהם כדי משׂא, והעיקר – של איזה קדמון גדול, קדמון בטוח, טורא שבטורא, שיש בו שעוּר משׂא להכביד על המחשבות הפורחות… להכריען…

וספרים אָיִן…

גם הם אצל הרצען!

ובלי ספרים הנני כספינה מטורפת בים…

אין עוגן להחזיק מעמד, ואין נס, ואין משוֹט, ואין מלחים אנשי חַיִל להוליך את הספינה, אלא מחשבות מטורפות…

––––––––

ואשתי חוָה יצאה שנית… וכלי הבית אוהבים אותה יותר ממני, ופעם בפעם יוצא איזה כלי ללווֹתה, והיוצא אינו שב… ובני, ברוך השם, באמריקא, ובתי זעֶלדה תחיה – אצל הפחמים, ואני שוכב לבדי ומביט אל עצמי ובשׂרי… ורואה שאני מכוער מאד…

והרופא הצעיר אומר, שכך הוא אצל כל חולה…

ויעץ לי – העצות הן בזול תמיד – להביט השמימה…

והנה מעל להחצר יש רצועת שמים… קטנה היא עתה הרצועה וכהה מאד, ואין כדאי להביט אליה, אבל לפעמים התכלת העמוקה מזהירה בהוד שבגבורה, בבטחונו של הקיים לעד…

ואני העובר-ובטל מתיירא להביט השמימה, ופונה מהם אל הגגות…

הבטחון של הקיים לעד נורא הוא! איום הוא – ביופיו!

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.