(שיר משכיל)
אַל-תִּטֶּה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה
פֶּן-תּוֹרִיד כִּשְׁרֹנְךָ שְׁאֹלָה;
אַל-תַּעַשׂ עֲבוֹדָתְךָ שְׂרוּעָה
פֶּן-תִּהְיֶה נִשְׁמָתְךָ קְרוּעָה!
אֶחֱזָה בָזֶה וּבָזֶהבְּיָד וּבְלֵב וּבְפֶה;
שְׁקָל-נָא בַּד בְּבַד
וְהִשְׂתַּלֵּם בְּכָל-צַד!
עֵדוּת נֶאֱמָנָה קְנֵה-לָךְוְאַהֲבַת חֶסֶד תִּמָּצֵא-בָךְ;
הִתְהַלֵּךְ בְּתוֹרָה תְמִימָה
וְהִתְנַהֵג בְּחֵן וּבִנְעִימָה!
יִקֹּב הַדִּין אֶת-הָהָרוְאַל-יִפְגַּע בִּכְבוֹד זָר;
הוֹכַח בִּדְבָרִים נִמְרָצִים
וּכְבֹש בַאֲמָרִים נִמְלָצִים!
עַמְּךָ אֱהַב בְּכָל-נֶפֶשׁוְגוֹיִם לֹא תְּאַפֵּר בְּרֶפֶשׁ;
בְּחֲכָמֵינוּ דְּבַק בְּכָל-לֵב
וְגַם-לְרַגְלֵי חַכְמֵיהֶם שֵׁב!
בִּינָה בִּנְפוּצוֹת יְהוּדָהוּבְתֵבֵל וּמְלֹאָהּ כָּל-כְּבוּדָה;
לִשְׁלוֹם יִשְׂרָאֵל הִתְגַּעֲגֵעַ
וּבְטוּב הָעוֹלָם הִשְׁתַעֲשֵׁעַ!
יְרָא אֵל-עֵלְיוֹן וְנוֹרָאוּמַלֵּא לִבְּךָ אוֹרָה;
בְּטַח-בּוֹ בְּבֹר וּבְתֹם
וְלֹא-תֶּחְדַּל לֶחְכַּם וְלָזֹם
מֹחֲךָ יִמָּלֵא חֲקִירָהוְלִבְּךָ יִזְדַעֲזֵעַ בְּשִׁירָה;
בִּין וְהַשְׂכֵּל בְּקִפָּאוֹן
חוּש וְהַרְגֵּשׁ בְּשָׁאוֹן!
לַכֹּל הַטֵּה אָזְנָיִםוְסָבִיב הַבֵּט בָּעֵינָיִם;
לִסְבָרַת אֲחֵרִים שְׁעֵה
וּבְשִׂכְלֵךָ אַתָּה רְאֵה.
לְמֹד מִתּוֹך הַנִּסָּיוֹןוּשְׁפוֹט עַל-פִּי הַהִגָּיוֹן
בִּשְׁקִידָתְךָ קְנֵה-לָךְ דָּעַת.
וּבְבִינָתְךָ אַל-תְּהִי מִגְרָעַת!
שְׁמֹר סְגֻלּוֹת מוֹרָשָׁהוְהַקְרֵב מִנְחָה חֲדָשָׁה;
הֱיֵה נִצָּב מִיָּמִים יָמִימָה
וּבְכָל-שָׁנָה צְעַד קָדִימָה!
שְׁאַל זְקֵנִים וְיַגִּידוּךָ,קְרָא לַעֲלָמִים וְיוֹשִׁיעוּךָ;
בְּלֵב יְשִׁישִׁים תְּבוּנָה
וִידֵי צְעִירִים אֱמוּנָה!
שִׂים נָא לֵב אֶל-הַנְּשָׁמָהוְאַל-תִּשְׁכַּח עֲמָדְךָ בָאֲדָמָה;
עֲשֵׂה לָרוּחַ כָּל-תַּפְקִידֶהָ
וּמַלֵּא לַגְּוִיָּה כָּל-צְרָכֶיָה!
אִם-תֶּאֱגֹד קֹדֶשׁ וָחֹל,וְהָיִיתָ שָׁלֵם בַּכֹּל;
אָז תִּמָּנֶה בֵּין הַבְּרוּרִים,
בִּתְרוּמַת בְּחִירֵי הַיְצוּרִים!
נדפס בשבועון “בת קול” גליון כ“ד, לבוב תרע”ג.