מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[בְּטֶרֶם יַעֲלֶה שַׁחַר דְּגָלָיו]

מאת: משה בן יעקב אבן עזרא

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בְּטֶרֶם יַעֲלֶה שַׁחַר דְּגָלָיו / וְהַשֶּׁמֶשׁ כְּנָפוֹ יִפְרְשֵׂהוּ

קְרָא עֹפֶר וְכוֹס יַיִן בְּיָדוֹ / בְּעֵת יִקְרָא לְיֹפִי יַעֲנֵהוּ

וְשׁוּר לַיִל אֲשֶׁר יִבְרַח כְּעֹרֵב / וְהַשַּׁחַר כְּיוֹנָה יִרְדְּפֵהוּ.

משה בן יעקב אבן עזרא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

פטירת המנגן

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

במיטה – גל של עצמות. גל של עצמות, מכוסה עור צהוב ויבש; מיכל הכלי-זמר הולך למות. סמוך אל מיטתו יושת על ארגז מירל אשתו, ועפעפיה תפוחים מבכי. בחדר הצר מפוזרים שמונת בני החולה, כולם כלי-זמר.

דומיה נוראה, ועל פני הדומיה מתנשׂאת ונופלת נשימת החולה.

אין דוֹבר דבר, כבר הכּוֹל נדבר, הכּוֹל ידוע לכּוֹל. הרופא אמר נואש, המומחה מן “ההקדש” ציוָה לכתוב ג' פ“אין; עזבון לא יהיה, תכריכים ואחוזת קבר יתן הקהל, הנושׂאים יתנו משקה מצדם … הכּוֹל סבור ומקובל, אך אחת היא מירל, אשר לא תאבה להכּנע. זה עתה שבה מבית-העלמין, ששם מדדה את קברי כל הצדיקים והישרים. בדרך סרה אל בית-הכנסת ובפעם השמינית הרעישה את ארון-הקודש, עד כי נעו הכתלים …וגם עתה, אך שבה אליה רוחה, המה תהמה …היא עומדת על דעתה, כי האב מת בעווֹן בניו; כי סרו בניו מדרך הטוב והישר, עושׂים הם מה שלבם חפץ; ועל כן התאנף הקב”ה במקהלה ולוקח את העטרה מעל ראשה. עתה יושבת משׂושׂ כל החתונות, לא יהיה שום תענוג בבית איש יהודי …האב אובד, והבנים הסוררים ילכו איש לעברו, איש אחרי תאוָתו …

אף חסדי ה' לא תמו, רחמיו מרובים; צריך רק לעודד, לצעוק, להתפלל ברעש, לעמוד על הנפש …והם, הסוררים המגושמים עומדים כפסלי אבן …אין לב להם, ואין רחמים, ואין דעת … הולכים בוַדאי גם היום בלי ציצית, בלי ספק חטפו גם היום את התפילה פחז כמים …הוי …לולא עווֹנותיהם המעכבים, כי אז בלי ספק, עמַל דודה השוחט, נשמתו עדן, לא עלה בתוהו …היא יודעת שהוא עמֵל בעדה, היא יודעת, שהוא עושׂה, דמה שיכול לעשׂות …עשׂרה קבין של דמעות שפכה על קברו, והוא, אם בחייו לא השיב פניה ריקם מעולם, במותו –על אחת כמה וכמה ….

– אך החטאים, חטאת הבנים – תיליל מירי בקול – היא המעכבת, ועל-כן עמלו של דודה לריק …נוסעים הם למשתה נכרים …אוכלים שם פת עכו“ם בחמאה של עכו”ם, ומי יודע מה הם עושׂים עוד …הציציות פסולות, ואולי גם בלי ארבע-כנפות על עיקר …רבונו של עולם, רבונו של עולם!

הבנים מחשים ומורידים לארץ ראשיהם.

– בנים, בנים – עוד לא ננעלו שערי דמעות, שערי תפילה …אללי לנו, בנים – בנים!

וקול החולה נשמע בחיִל:

– מירל, הרפי! מירל הסי! כלו כל הקצין …כבר עבר מועד, מירל, אני אומר לך בתום לב – הרפי, אני רוצה למות …

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.