מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[כְּנִדָּה הָיְתָה תֵבֵל לְפָנַי]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

כְּנִדָּה הָיְתָה תֵבֵל לְפָנַי,

בְּיַעַן יָקְרָה נַפְשִׁי בְּעֵינַי

אֲשֶׁר חָלְקָה לְבִלְעָדֵי כְּבוֹדָהּ

בְּעֵת רָאְתָה אֲשֶׁר חֶלְקִי אֲדֹנָי.

הֲתִבְחַר בִּי – וְאָנֹכִי מְשַׂנְאָהּ?

וְאֶבְחַר בָּהּ – וְהִיא מִכְשׁוֹל עֲוֹנִי!

אֲנִי יָבָם וְלֹא אֶחְפֹּץ לְקַחְתָּהּ –

וְהִיא חוֹלצָה וְיוֹרֶקֶת בְּפָנָי!

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

על דוסטויבסקי

מאת אברהם לוינסון (עיון)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


הרוֹמן “החטא וענשוֹ” הוא, לפי דעת כל המבקרים, היצירה המוּשלמת ביותר מבחינת הניתוּח הפּסיכולוגי, מיצוּי הבעיה ושכלוּל האמנוּת. “האחים קרמזוֹב” העולה עליו מבחינת רוחב היריעה, נופל ממנוּ במבנהוּ הספרוּתי-אמנוּתי. ב“החטא וענשוֹ” אנוּ רואים ברוּרות את זיקתוֹ של דוֹסטוֹייבסקי לעולם החטא, הדלוּת והדמעוֹת. הוּא מחפשׂ יוֹפי בתהוֹם-הכּיעוּר והזוּהמה, התעלוּת נשמה – בנפתוּלי-צער-וכאב. דוֹסטוֹייבסקי, לפי ביטוּיוֹ של בּרנדס, הוא גאוֹן אֶפילפטי, עדין-נפש ובהיר-עין מאין כמוהוּ. מהרוֹמן הראשון שלו “האנשים המסכּנים”, שכתב בגיל כ“ד, ועד סוֹף ימיו – נשאר הצייר המַעמיק של הדלוּת המרוּדה, של הנפש השבוּרה והרצוּצה, של הסבל האנוֹשי. הן הוּא עצמו ראָה עני בשבט עברתוֹ: בימי נעוּריו, כשלבּוֹ נמשך אחרי אידיאַלים סוציאליסטיים, נדון למות ורק ברגע האחרון זכה לחנינה ונידון לעבודת-פּרך בסיבּיר. מחלה קשה (מחלת הנפילה) דיכאתוּ כל חייו, ולא ייפלא שהעניק מחלה זו גם לאחדים בגיבּוֹריו. סבלותיו בסיבּיר חוֹללוּ משבּר ברוּחו ודוֹסטוֹייבסקי הסוֹציאליסט שינה דעתוֹ והפך לאָדם רליגיוֹזי ושפל-רוּח. אבל דבר זה לא הפריע בעדו מהיות שונא-יהודים מוּבהק. הוּא שנא כפי שהתבטא בספרו “רשימות של סופר” לא את היהודים, אלא את היהדוּת ההיסטורית וראָה בה את סיבת חוּרבנה העתיד של רוסיה. בשנאתוֹ ליהוּדים הגיע האמן הגדוֹל על לידי זיוּף אמנוּתי. כך, למשל, איך הוּא נמנע מלצייר ב”כתבים מבית-המות" את היהוּדי איסיי פומיץ' בצוּרה של קריקטוּרה ולספּר “כיצד היה מתפּלל וּמַניח תפילין ביום השבּת”. דוֹסטוֹייבסקי היה בכלל כסֶנוֹפוֹב, שׂוֹנא זרים. טיפּוּסי הפּוֹלנים, הצ’כים, הגרמנים ואחרים לא היו סימפּטיים יותר אצלו.


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.