מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קיצור למופת

מאת: ישראל כהן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

נאמרו במסיבה, ונדפסו ב“הפועל הצעיר” ביום 28.11.1935.

חבר הקבוצות ואגוד גורדוניה הוציאו קיצור של כתבי גורדון, שהוכן ונערך בידי נ. תרדיון ובהשתתפות אליעזר שוחט.

על הצד הפרינציפיוני של מעשה כזה ועל דרכי העבודה בקיצור יש לייחד את הדיבור. לפי שעה יצויין הדבר, שקיצור זה הוא מפעל רב, שפירותיו החינוכיים אין לשער. – כחמש עשרה שנה לערך עברו מיום מותו של גורדון. אלו שחיו במחיצתו וראו כיצד התיחס גורדון לכל דיבור ולכל מלה משלו, נרתעו מלקבל עליהם אחריות לעריכת כתביו או לקיצורם. שנים רבות הביטו על עזבונו הספרותי והמחשבתי כעל פירוש המלווה את תולדות חייו ופעלו. וטבעי היה, שאלה שזכרו את ימי שבתם עמו ואת השפעתו, לא רצו לשנות מן הפירוש ולא כלום. אך הנה קם דור חדש, שכתבי גורדון משמשים להם מקור יחיד להכרת האיש וערכיו הרעיוניים, אשר נשתלבו ביודעים ובלא יודעים בתנועת העבודה, והלה מבקש להשלים את ידיעותיו ונתקל במכשול גדול. גורדון, שמחשבתו היתה מקורית ושטרח כל ימיו בשכלולה ובהעמקתה כדי לשוות לה תמונה שלמה של השקפת-עולם כוללת, היה נאבק עם שר-הלשון ולא תמיד יכול לו. ברצותו לדקדק בביטוי מחשבותיו, היה נאלץ לחזור פעם ופעמיים על המבוטא כבר במקום אחר, ולפרקים יצאה משנתו מעומעמת, שרק הבקיאים בה והמוכנים להשקיע עמל רב היו מבהירים אותה לעצמם. כתבי א. ד. גורדון שנקבצו בחמשה כרכים, לא יכלו איפוא להיהפך לספרים השוים לכל נפש החפצה לדעת תורת גורדון. בבחינה זו לא קלעה הזהירות היתרה, שנהגו העורכים הראשונים, אל המטרה. תהא דעתנו על פרינציפ העריכה מה שתהא, אחת ברורה: כתבי גורדון צריכים להיות מיועדים לקוראים, למעיינים, לדור הצעיר, המבקש להעמיק את הכרתו הציונית והאנושית ולא כתבים הנוטים שמשתמרת בהם טהרת צורתם הראשונה.

קיצור כתבי גורדון, שנעשה ברב זהירות ומתוך יחס אמיתי לדבר, הוא מפעל שהשעה צריכה לו. ונדמה, שגם דמותו הרוחנית של גורדון לא יצאה מקופחה כל עיקר בשל קיצור זה. לבני הנעורים נחשף מחדש מקור שופע חוויות ומחשבה לאומית וחברתית עמוקה.

ישראל כהן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של ישראל כהן
רקע
ישראל כהן

יצירותיו הנקראות ביותר של ישראל כהן

  1. פרקי אהרן מגד (מאמרים ומסות)
  2. קורות חיי (זכרונות ויומנים)
  3. יצחק אדוארד זלקינסון (מאמרים ומסות)
  4. ירושלים – שער לספרי עולם (מאמרים ומסות)
  5. דו-שיח של סופרים עברים וערבים (מאמרים ומסות)

לכל יצירות ישראל כהן בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות ישראל כהן

יצירה בהפתעה
רקע

במדרון

מאת דוד בן־גוריון (מאמרים ומסות)

ברנר חטא. הלך ופירסם ברבים דברי מינות ואפיקורסות נוראים, מעין זה, ששאלת חיינו אינה שאלת הדת היהודית, אלא שאלת מקום עבודה פרודוקטיבית בשביל היהודים מחוסרי ארץ, שפה, תרבות וכד', וכי יכול היהודי להתיחס בחיוב או בשלילה לכל מיני האמונות, להעריץ או לבטל כעפרא דארעא כל מיני מסורות ו“כתבים קדושים” ולהיות יחד עם זה נאמן ומסור לעמו. וכדרכו, לא הלביש את דבריו מחלצות, לא כחל ולא שרק, אלא הגיד את כל אשר עם לבו, דברים עירומים, פשוטים, ברורים, חדים, בלי שום הרכנה לכאן ולכאן.

ברנר חטא. ו“הפועל הצעיר”, שבו הופיעו דברי האפיקורסות, לקה על ידו. הועד האודיסאי הודיע למערכת של “הפועל הצעיר”, כי “באסיפתו ביום י”א טבת, החליט להפסיק מעכשיו את תמיכת העתון “הפועל הצעיר”. הגורם להחלטה זו היה מאמרו של מר יוסף חבר בגליון 3 שנה זו".

זהו החטא וענשוֹ. ברם. הועד האודיסאי אינו רוצה במוֹת הרשע, כי אם בשובו מדרכו וחָיה. ובאותו גזר-דין הניח גם פתח-חרטה. תנאי מפורש, תנאי בני גד ובני ראובן, היתנה הועד את מערכת “הפועל הצעיר”, כי “אם בעתיד תיבחר מערכת חדשה – (כלומר, אם ירחיקו את ברנר ודכוָתיה) – וגם תוכנו ישתנה על ידי זה – (ז"א, שלא יגעו שוב רחמנא לצלן בקדושת הדת והמסורת) – והמערכת החדשה תמצא לנחוץ לפנות אלינו בהצעתה לחדש את תמיכתנו – ישוב הועד לדון בשאלה זו”.

כידוע לא עשה הועד את הדבר הזה מדעת עצמו, אלא נתלה “באילן גדול”; הרי זה סוד גלוי וידוע לכל אחד – ידו של אחד העם היתה כאן באמצע. ראה אחד העם בדברי ברנר מעין הטחה וגידוף כלפי היהדות, נזדרז וכתב לועד של חובבי-ציון – וזה עשה מה שעשה. – את כל הדבר הזה ראוי לציין לזכרון, גם מבחינת “רוח הזמן”, וגם מבחינת “הנפשות הפועלות”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.