מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אינני יודע

מאת: צבי אלעזר טלר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אינני יודע / צבי אלעזר טלר

א.

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, אֶקְרָא מִדּוֹר דּוֹר,

כֹּה יִתְאוֹנֵן יִשְׂרָאֵל הַבֵּן הַבְּכוֹר-

מַדּוּעַ זֶה בֵין אַחַי אִגָּרֵעַ,

וַאֲנִי אֶתְהַלֵּךְ אִתָּם כְּאָח כָּרֵעַ?

הֲלֹא אֵם אַחַת יְלָדָתְנוּ אָז לְפָנִים,

וַאֲנִי הַבְּכוֹר, הָרִאשׁוֹן בֵּין הַבְּנִים,

אֲנִי רֵאשִׁית אוֹן, לִי מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה,

לִי יֶתֶר שְׂאֵת כַּדָּת, כְּמִשְׁפַּט הַתּוֹרָה;

וְאַחַי הַצְּעִירִים אוֹתוֹתַי יְנַכֵּרוּ,

וְלֹא אוֹתִי, אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר יְבַכֵּרוּ!

לֹא רַק כִּי לֹא אֶקַּח כִּבְכוֹר פִּי שְׁנָיִם,

אֶל יִתְרוֹן זֶה כְּבָר לֹא אֶשָּׂא עֵינָיִם-

כִּי גַם עַל חֶלְקִי הֵם גּוֹרָל יַפִּילוּ,

וְאוֹתִי כַּנָּכְרִי לָרָעָה יַבְדִּילוּ.

גַּם אֵת שְׂכַר עֲמָלִי בְּזֵעַת אַפָּיִם,

הוֹנִי וּרְכוּשִׁי, כָּל-יְגִיעַ כַּפָּיִם,

יִקְּחוּ לָהֶם בְּחָזְקָה בְּמִשְׁפָּט אִישׁ זְרוֹעַ,

שֶׁלִּי שֶׁלָּהֶם וְלִי אֵין רְשׁוּת לִנְגוֹעַ.

כְּמוֹ מִקְנַת כַּסְפָּם אָנֹכִי מֵעוֹדִי,

לַעֲשׂוֹת אֵת מְלָאכְתָּם בְּכָל נַפְשִׁי-וּמְאֹדִי.

לֹא נָטַשְׁתִּי תוֹרַת אִמִּי, הַיְשָׁנָה,

מִשְׁמֶרֶת הִיא לִי לָהּ רוּחִי נֶאֱמָנָה,

מֵאָז מִפִּיהָ לִי נְתוּנָה עֲרוּכָה,

הַעַל זֹאת אוּלַי עָלַי חֵמָּה שְׁפוּכָה.

בַּמָּה אֲנִי נוֹפֵל מֵהֶם? מַדּוּעַ?

מַה-פִּשְׁעִי כִּי אֲנִי כָל-הַיּוֹם נָגוּעַ?

מַדּוּעַ הֵמָּה בְּרִית אַחִים יָפִירוּ,

וְכָל-עֵת אֶת-כְּבוֹדִי בַקָּלוֹן יָמִירוּ?

ב.

אֵינֶנִי יוֹדֵעַ - תַּעָווּ מִשְּׁמוֹעַ –

נְבָלָה לֹא נִשְׁמְעָה כָמוֹהָ לָרוֹעַ-

אֵיכָה גַם לָאֵם, מִבִּטְנָהּ יָצָאוּ,

בְּרֵאשִׁית יַלְדּוּתָם בָּהּ חֵפֶץ מָצָאוּ,

אָז הֵינִיקָה אוֹתָם מֵחֲלֵב שָׁדֶיהָ,

וַתְּגַדְּלֵם וַתְּנַשְּׂאֵם בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ;

אֵיכָה גַם לָהּ, לָאֵם הַמְפַנֶּקֶת,

בְּאַהֲבַת-אֵם תְּמִימָה אוֹתָם חוֹבֶקֶת;

נֶהֶפְכוּ לְבָנִים זָרִים כֶּחָשִׁים,

כִּמְעַט שֶׁגָּדְלוּ וּבָאוּ בַאֲנָשִׁים!

מֵאָז הֵם אַחֲרֵי הִוָּלְדִי נוֹלָדוּ,

וְלִשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעֶיהָ נִפְרָדוּ;

שִׁנּוּ אֵת טַעֲמָם וַיִּפְנוּ אֶל רְהָבִים,

וַיָּמִירוּ אֵת כְּבוֹדָהּ בְּשָׂטֵי כְזָבִים

חסרה שורה

וִיכַחְשׁוּ בָהּ כְּמוֹ לֹא מִמְקוֹרָהּ שָׁאָפוּ.

יַתְעִיבוּ עֲלִילָה יַרְבּוּ שַׁעֲרוּרִיָּה,

גֵּזֶל, רֶצַח, כָּל-נְבָלָה וּרְמִיָּה,

בְּשֵׁם תּוֹרַת אֱמֶת מִפִּיהָ גִנֵּבוּ,

וּלְתַרְמִית לִבָּם דְּבָרֶיהָ יְעַצֵּבוּ,

וְיֹאמְרוּ, כִי הֵמָּה יִתְהַלְכוּ בְמֵישָׁרִים,

וְאַךְ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט יַעֲשׂוּ בַשְּׁעָרִים!

ג.

גַּם אָנֹכִי, הָהּ, לֹא אֵדַע מַדּוּעַ,

מַה-זֶּה לִי לִפְרָקִים אֲנִי פָרו=עַ!

גַּם אָנֹכִי לְעִתִּים אֶעֱזֹב אֵת אִמִּי,

כְּתוֹעֶה אֵלֵךְ שׁוֹלָל וְלִבִּי בַל עִמִּי.

כְּבֵן זָר, בֶּן מֶמֶר, מְחַבֵּק חֵיק נָכְרִיָּה,

אֶשְׁכַּח בְּפַחֲזוּתִי הָהּ, אֵם רַחֲמָנִיָּה!

אֲשַׁנֶּה אֵת דַּרְכִּי, אֶשְׁכַּח רֵאשִׁיתִי,

אָתָּעֶה בַשָּׁוְא, לֹא אֶזְכּוֹר אַחֲרִיתִי;

אֶעְגֹּב עַל אַחַי הַצְּעִירִים הַשְּׁנָיִם,

אֲבַקֵּשׁ אַהֲבָתָם בְּחֵלֶק שְׂפָתָיִם;

אַשְׁפִּיל גַּאֲוָתִי, אֲחַלֵּל אֵת כְּבוֹדִי,

כְּשָׁפָל מִלֵּידָה כְּנִקְלֶה מֵעוֹדִי.

אֶתֵּן אַבְנֵי חֵפֶץ בַּאֲבָנִים מְזֻיָּפוֹת,

כִּי הֵנָּה מַבְרִיקוֹת כְּנֶאֱמָנוֹת יָפוֹת.

מִבְרַק יִפְעַת שָׁוְא אֻכֶּה בַסַּנְוֵרִים,

אִדָּחֶה וְאֶתֵּן אֵת הוֹרִי לַאֲחֵרִים.

אֶשְׁכַּח אֵת עֶרְכִּי, תְּעוּדַת מַצָּבִי,

וּסְגֻלַּת נַחֲלָתִי זֹאת חֶמְדַּת לְבָבִי,

יְרֻשַּׁת אֵם נֶאֱמָנָה, סְגֻלָּה נִצַּחַת,

מוֹרָשָׁה לִי, לֹא יוּכַל זָר לָקַחַת;

עַד אֲשֶׁר הֵמָּה יַזְכִּירוּנִי כָל-עֵת,

אֲשֶׁר בִּשְׂאֵתִי לֹא יוּכְלוּ אוֹתִי שְׂאֵת,

אַךְ זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם בּוּז מִשְׁפָּחוֹת,

שֶׁמְּקוֹמוֹ שָׁם בֵּין עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת;

עָרַב אֵת לִבּוֹ לַעֲלוֹת לִמְקוֹם גְּדוֹלִים,

עַל סֻלָּם בּוֹ בְנֵי עֶלְיוֹן יוֹרְדִים וְעוֹלִים?

לֹא אֵדַע נַפְשִׁי, לֹא אַכִּיר מְקוֹמִי,

אִיקַץ אִבָּהֵל, מֶה רָאִיתִי בַחֲלוֹמִי?

הָהּ, תַּהְפּוּכוֹת, תּוֹעֵבוֹת, מַכְשֵׁלוֹת,

שְׁאֵלוֹת הֵנָּה וְתִהְיֶינָה לִשְׁאֵלוֹת!

צבי אלעזר טלר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של צבי אלעזר טלר
רקע
צבי אלעזר טלר

יצירותיו הנקראות ביותר של צבי אלעזר טלר

  1. קשר בן נתניה (מחזות)
  2. נס ציונה! (שירה)
  3. זרע קודש (שירה)
  4. אנוכי לציון (שירה)

לכל יצירות צבי אלעזר טלר בסוגה שירה

לכל יצירות צבי אלעזר טלר

יצירה בהפתעה
רקע

ההתישבות בראשית ימי הרכושנות

מאת חיים ארלוזורוב (עיון)

א

התנועה המשמשת תוכן עיקרי לפרשת הקולוניזציה הרכושנית, ואשר בתקופות שונות ובצורות שונות הפיצה במשך 400 שנה את שלטונה המדיני ואת ירושתה הסוציאלית של אירופה אל מעבר לימים, בהכניסה את הפנות הנדחות ביותר לתוך מעגל היחסים הכלכליים המודרניים, – תנועה זו אינה ראשונה במינה. קדמו לה כמה גורמים, שיש לראותם כאבות הקולוניזציה הרכושנית. למשל: שאיפות הכבוש של איטליה, בנוגע לחלקו המזרחי של חבל ים-התיכון, שנתעוררו עם המסעי-הצלב. ברם היחסים שצמחו מתוך שאיפות אלה לא היו קולוניאליים כל-עיקר. השטחים שהיו נתונים למרותן הפוליטית של קהילות איטליה אינם מושבות בשום פנים ואופן, כי אם אחוזות נושאות-מס, שבעליהם מתחלפים מפעם לפעם. מן הערים הסוריות ארסוף, קיסריה ועכו ונפותיהן, שנכבשו בשנת 1101 ו-1104, קבלה גינואה לשליטתה חלק שלישי בתורת (פקדון). פיזה וויניציה הבטיחו את עצמן בשליש של צידון העשירה (בש' 1100) וצור (בש' 1123), בסביבות צור בלבד נמצאו ברשות הויניציאנים למעלה מ-80 קזליות. בשעת חלוקת מלכות ביצנץ מתרחב פתאום שלטון ויניציה מעבר לים, ושלש שמיניות מכל האזור הגדול עוברות לרשותה: האיים היוניים, נפת הפלפונס, ערים אחדות על שפת הדרדנלים וים חשש, אפירוס, מספר ערי-בינים תראקיות וגם אדריאנופול, כרתים והאי החשוב קפריסין. לעומת זאת נתרחב שלטון הגינואזים, בעיקר על שפת הים השחור ובחצי האי קרים. מרכז שלטונם על שפת הים השחור היתה העיר קאפה ( Caffa ), שמספר תושביה במאה הארבע-עשרה היה כמאה אלף. מלבד זה נמצאו ברשות הגינואזים גם האיים הפוריים היוס, סמאוס, קורסיקה וסרדיניה.

עם כל הענין הרב מבחינת האדמיניסטרציה מעבר-לים ויסוד מדינות ועם כל החשיבות שיש לדבר מבחינת שפור הידיעות הגיאוגרפיות של המערב ע"ד ארצות המזרח (המפות הויניציאניות מהמאה הי"ג מדויקות לפעמים יותר ממפות אחרות, שסודרו בעבור 500 שנה), – הנה בהיסטוריה הקולוניאלית אין לזה חשיבות מיוחדת כשלעצמה. כאן לפנינו מאורעות של כבוש, אבל לא של התישבות. אזורי הכבוש, הנושאים מס' נכנסים למעגל תרבותי, אבל שום שנויים פנימיים אינם חלים בה לא מצד הגירה והתישבות ולא מצד היחסים הכלכליים ההדדיים.

ב

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.