מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

רוֹעַת הַכּוֹכָבִים

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

רוֹעַת הַכּוֹכָבִים / חיים נחמן ביאליק

(שִׁיר עֶרֶשׂ)


הַלְּבָנָה תִּשְׁמֹר

עַל כּוֹכָבֶיהָ.

כְּרוֹעֶה עַל עֶדְרוֹ

בְּעַיִן פְּקוּחָה.

יְשַן, אֶפְרוֹחִי,

עַל יָדְךָ אִמָּא,

לֵיל שָׁלוֹם לְךָ

וּשְׁנַת מְנוּחָה.

מַלְאָךְ טוֹב יִפְרֹשׂ

עָלֶיךָ כְּנָפָיו

וַחֲלוֹמוֹת רָעִים

אַל יְבַהֲלוּךָ.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

העיקר

מאת יהודה שטינברג (פרוזה)

הוא שב מארצות החופש, ממקום-תורה, טעון בתעודה, במכתבי-קילוסים ובדברי חיבובים מאת מורים ופרופיסורים מומחים – אך לבו חלל… נבוב…

סוף-כל-סוף הגיע אל המטרה, ששאף אליה זה שבע שנות עמל. שבע שנים היה היתה משאת-חלומותיו, הגות-רוחו, מזבחו ואלילו. היא היתה לו הכל. כן. היתה… עכשיו הכל כבר נגמר ונעשה. חסר רק הפיהוק האחרון של תפוגת-לב הבאה מתוך ייאוש.

הוא עבר את הגבול ושב הביתה באותה המסילה, אשר הובילתהו שמה לפני ארבע שנים. הוא זוכר, שאז הבטיחוהו עמודי-הטלגרף שלאורך הדרך הרבה-הרבה. עתה דומה, שהם מביטים ממנו והלאה בלעג כבוש.

אז נדמה לו, שהדרך מלאה הרים וגבעות, אין אף עמק אחד. והצטער על שההרים הללו מעכבים אותו על דרכו שעות יתירות. עתה רק עמק ומורד, מורד ועמק. כל הדרכים מוליכות מטה-מטה…

ובשבתו בעגלה בין נוסעים ונוסעות צפופות ודחוקות, מסיחות וחוזרות ומסיחות, זה אולי הפעם העשירית על דבר אחד, משתקע הוא ברעיונו ובודק בזכרונו את כל הקרבנות אשר העלה על מזבח-אלילו.

ד' אמות מרווחות בבית-המדרש. הוא נער, שכבר מלאו לו שש-עשרה שנה. בן לאברהם-יצחק, השו"ב היותר הגון בעיר. אביו אהבו, מסלסל בו ומתפאר בלוי שלו נגד כל ההורים: “לוי שלי הוא עילוי, נוצר לגדולות.”

והוא יושב, שוקד על הגמרא הפתוחה לפניו, אך ספיקות מתגנבים אל לבו.

והוא אמנם יודע ומכיר בנפשו גם עתה, שהספיקות לא היו מתחילתם בשל אמונות ודעות, אלא, פשוט בשל פחד מפני החיים. הוא התחיל דואג, איך יוכל להציב לו מעמד בחיים – ואביו עני מתפרנס בדוחק מן השחיטה?

אמת, שהוא עילוי וכוחו גדול בתורה. זהו אמנם קרן קיימת לעולם-הבא. אבל התתן לו תורתו גם את פירותיה בעולם-הזה? יכול הוא אמנם לקוות שיהיה שו“ב או מו”ץ באיזו קהילה. אבל יודע הוא, שגם אביו, גם המו“ץ דמתא, שניהם אביונים גדולים, ושכרם אינו מספיק למחייתם אפילו בצירוף משלוח-מנות ודמי-חנוכה, שיש בהם מעין נדבה. הם מתפרנסים בדוחק על פי דרכה של תורה ומשועבדים בגוף ונפש אל הבעל טכסא ואל פרנסי הקהל, על פי מנהג ה”קהילות הקדושות."

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.