מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הָאִכָּר / חיים יעקב אונגר

(ה' תרי’ג.)

עוֹד בַּדּוּמִיָה הַבְּרִיאָה תַרְגִּיעַ,

מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד בְּזֵעַת אַפָּיִם,

הַפַּעֲמוֹן הוֹד קוֹלוֹ עוֹד לֹא הִשְׁמִיעַ,

עוֹד לֹא עָלָה הַשַׁחַר בַּשָׁמָיִם,

וְהָאִכָּר הֶחָרוּץ יֵעוֹר מִשְּנָתוֹ,

יָקוּם לְקוֹל הַשֶׂכְוִי וְיַעֲזֹב מִטָּתוֹ.

חִישׁ כַּגִּבּוֹר יְמַהֵר לְשַּנֵס מָתְנֵיהוּ,

יָעִיר כָּל עֲבָדָיו מֵעַצְלָה וְתַרְדֵּמָה,

לְהָחֵל עֲבֹדַת הַבַּיִת וְכָל מַעֲשֵׂהוּ,

לְהָכִין אֹכֶל לְנַפְשָם וְלֶחֶם הַבְּהֵמָה,

יָרוּץ אֶל הָרְפָתִים, בֵּית אוֹצַר הוֹנוֹ,

לָתֵת מִסְפּוֹא לְסוּסָיו לִבְקָרָיו וְצֹאנוֹ.

לְנֹגַהּ הַסַּהַר גֹּרֶן יִפָּתֵחַ,

וַחֲמֻשִּים יִתְיַצְבוּ הַדָּשִׁים סָבִיב,

אֶל מַטֵּהוּ אִישׁ יָדוֹ שׁוֹלֵחַ,

לָדוּשׁ וְלַחְבֹּט הֵיטֵב תְּבוּאַת הָאָבִיב.

הַתֶּבֶן לְמִסְפּוֹא יֶאֶסְפוּ יֶאֱגֹרוּ,

הַמּוֹץ יִזְרוּ הָלְאָה וְהַפְּרִי יִצְבֹּרוּ.

מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְאַט תֵּצֵא הַצְּפִירָה,

וְרוּחַ צַח לִזְרוֹת וּלְהָבֵר נֹסָעַת.

מִמִּשְׁכָּבָה תָקוּם עַתָּה הַגְּבִירָה,

עֵת אַחַר הַפֶּתַח צְעָדִים שֹׁמָעַת.

לָתֵת טֶרֶף לְבֵיתָם כֻּלָּם יָאִיצוּ,

בְּטֶרֶם הַיְלָדִים מִשְׁנָתָם יָקִיצוּ.

וְהָאִכָּר הַתָּם וַעֲבָדָיו הַנֶאֱמָנִים

לָלֶכֶת הַשָׂדֶה יִשְׂאוּ רַגְלֵימוֹ,

אַחֲרֵי אָכְלָם פִּתָּם בְּמֶלַח עִם עֲדָנִים,

נְוַת הַבַּיִת אֲשִׁישׁוֹת חָלָב תַּשְׁקֵמוֹ,

יִשְׂמְחוּ לָרוּץ אֹרַח בְּכֹחַ הָאֲכִילָה,

מְאוּם עַתָּה לֹא נֶעְדָּר בִּלְתִּי – הַתְּפִלָּה.

בֶּרֶגֶשׁ קֹדֶשׁ אֶל עָל יִשְׂאוּ כַפֵּיהֶם,

לְהִתְחַנֵּן אֶל אֵל עֶלְיוֹן, עֲלֵיהֶם גֹּמֵר,

דִּמְעוֹת תּוֹדָה נֹצְצוֹת בֵּין עַפְעַפֵּיהֶם,

רַק שְׂפָתֵיהֶם נָעוֹת בְּלִי נִשְׁמָע אֹמֶר,

וִיבַקְּשׁוּ עֶזְרָתוֹ בְכָל עֵת, בְּכָל רָגַע,

לְשָׁמְרָם מִכָּל רָע, כָּל צָרָה וָפָגַע. –

כַּשָּׁנִי עַתָּה קֵדְמָה יַאֲדִים רָקִיעַ,

לְבוּשׁוֹ אַרְגָמָן בְּמִשְׁבְּצוֹת זְהַב פַּרְוָיִם,

בְּמַרְאֵה אֹדֶם חוּג שָׁמַיִם יֹפִיעַ,

בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ תֵּצֵא מְלֶכֶת הַשָּׁמָיִם.

אוֹר, בְּרִי וְחַיִּים יְחַיּוּ אֶת כָּל הַטֶּבַע,

וִישַׁלְּמוּ הַחֹשֶׁךְ עַל אַחַת שֶׁבַע.

וַעֲדַת צִפֳּרִים יָשִׁירוּ

בָרָמִים,

כַּנְפֵי רְנָנִים יַגְבִּיהוּ עוּף לִשְׁחָקִים;

זָמִיר נִשְׁמַע בְּשָׂדוֹת, הֵידָד בַּכְּרָמִים,

קוֹל יְשׁוֹרֵר בֶּהָרִים, קֹרֵא בַעֲמָקִים;

וּרְסִיסֵי הַטַּל, מִמַּעַל יַעֲרֹפוּ,

נְאוֹת דֶּשֶׁא וְכַר נִרְחָב יַחְדָּיו יַעֲטֹפוּ.

וְהָאִכָּר יֵרֵד בְּקָעוֹת, יַעַל הָרִים,

וּבְלִי זַעַף יֵלֵךְ עַל הַבַּרְקָנִים,

יִפְקֹד תְּלָמָיו, יַעֲדֹר וְיַחֲרֹשׁ בַּבְּקָרִים,

יְשָׁרֵשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ מִנִּטְעֵי נַעֲמָנִים,

וּבַעֲמַל כַּפַּיִם, דְּאָגָה וּתְלָאָה

יְחַיֶּה הַזֶּרַע לַשָׁנָה הַבָּאָה.

כַּהֹלֵךְ בֶּחָלִיל לִבּוֹ שָׂמֵחַ

עֵת הַנִּצָנִים יֵרָאוּ בָאָרֶץ,

מִיגִיעַ יָדוֹ הַזַּיִת פֹּרֵחַ

וּבֹסֶר יִגְמֹל פֶּרִי, יִפְרֹץ פָּרֶץ,

עֵת אַשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן יַבְשִׁילוּ עֲנָבִים

וּנְאוֹת יְרַקְרַק דֶּשֶׁא יַעֲטוּ הָרְגָבִים.

כִּי יִזְכּוֹר בְּשִׂמְחָה וָגִיל עֵת הַקָּצִיר,

עֵת אֲשֶׁר יִמְצָא בָאָרֶץ מֵאָה שְׁעָרִים,

וִיקַו מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר לְעֵת הַבָּצִיר,

עֵת יַיִן וְתִירֹשׁ יַטִּיפוּ הֶהָרִים,

עֵת חִטָּה שְׂעוֹרָה גֶפֶן דְּבַשׁ וָזָיִת

בְּרִנָּה וְקוֹל זִמְרָה יִשָּׂא אֶל הַבָּיִת.

בְּלֵב הַשָּׁמַיִם הַשֶּׁמֶשׁ זֹרַחַת,

וְעַבְדֵי הָאִכָּר יִיגָעוּ יִיעָפוּ,

רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ אַרְצָה שֹׁלַחַת,

וְכֻלָּם כְּאֶחָד צִלְלֵי עֶרֶב יִשְׁאָפוּ,

וְאַחֲרֵי אָכְלָם אֶת לֶחֶם הַצָהֳרָיִם

יַעַזְבוּ עֲבֹדָתָם בְּרִפְיֹן יָדָיִם.

אַךְ הָאִכָּר הֶחָרוּץ יִשְׂחַק לְשָׁרָב,

וּבְלִי הִתְמַהְּמֵהּ יְשַׁדֵּד אַדְמָתוֹ,

יַרְחִיק כָּל קוֹץ וְדַרְדַּר, סִלֹּן וָסָרַב

וְלֹא יָנוּחַ עַד אִם כִּלָּה עֲבֹדָתוֹ;

וּבְשֵׁבֶט פִּיו יַכֶּה עֲבָדָיו הָעֲצֵלִים,

הַיֹשְׁבִים נִרְפִּים יַחַד עַל הַכֵּלִים;

"אַל עֲבָדַי! כִּי לֹא טוֹב בְעֵינַי מַעֲשֵׁיכֶם,

"לַעֲבֹד רְגָעִים אֲחָדִים אַחַר לָנוּחַ;

"מָתַי אֵיפוֹא תְכַלּוּ אֶת עֲבוֹדוֹתֵיכֶם?

"הֲלֹא תֵדְעוּ הַמָּשָׁל בְּפִי אִישׁ הָרוּחַ;

"הֶחָרוּץ יוֹצִיא פְרִי תְנוּבָה מִסְלָעִים

"הָעַצְלָה וְהַנּוּמָה תַלְבֵּשְׁנָה קְרָעִים.

"לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה, טָמֹן יָד בְּצַלַּחַת

"וּמֵעֲבֹדַת הַשָׂדֶה הַעֲלִים עָיִן;

"לֹא זֹאת הַמַּרְגֵּעָה, תֵּת פֶּה בְצַפַּחַת,

" לַחֲקֹר מִמְסָךְ וְלִשְׁתּוֹת שֵׁכָר וָיָיִן;

"לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה וְלֹא זֹאת הַמַּרְגֹּעַ,

" עָוֹן פְּלִילִי הוּא, מַחְפִּיר דַּל וָשׁוֹעַ.

"מְתוּקָה הַמְּנוּחָה, הַנֶּפֶשׁ מֵשִׁיבָה,

"עֵת שָׁלְמָה הַמְּלָאכָה בְשָׂדֶה וָכָרֶם,

"אָז יִשְׁבַּת נֹגֵשׁ, אָז תִּשְׁבַּת הַמְּרִיבָה,

"אָז נֵשֵׁב בַּבַּיִת לְמִסְתֹּר מִזָרֶם;

"עֲרֵבָה הַמַּרְגֵּעָה בְחֹרֶף וָצִיָּה,

"מְתוּקָה לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לַגְּוִיָּה.

"מָתוֹק הַלֶּחֶם, שִׁקּוּי הוּא לְמֵעָיִם,

"כְּלֶחֶם אַבִּירִים, בְּמֶגֶד תְּבוּאוֹת שָׁמֶשׁ;

"אִם בְּרוּחַ מָלֵא וּבְחֶזְקַת יָדָיִם

"נַעֲבֹד הָאֲדָמָה מִבֹּקֶר עַד אָמֶשׁ,

"אָז יִמְתַּק לְחֵךְ מִדְּבַשׁ וּמַעֲדַנִּים,

"וְיֶעֱרַב מִנֹּפֶת צוּפִים וּמַשְׁמַנִּים.

"מְתוּקָה הַשֵּׁנָה רִפְאוּת הִיא לְיָגֵעַ,

"חָפְשִׁי מִדְּאָגָה יִשְׁכַּב עַל מִשְׁכָּבוֹ,

"אִם אֵיתָן מוֹשָׁבוֹ רוּחוֹ יֹדֵעַ,

"מֵרָעָב וָחֹסֶר בַּל יָגַע לְבָבוֹ,

"אִם בַּקַּיִץ אָסַף הַבַּיְתָה תְבוּאָה,

"אָז לִקְרַאת הַחֹרֶף יֵצֵא בִתְרוּעָה.

"לֹא כֵן הֶעָצֵל, יִסֹּב עַל מִטָּתוֹ,

"יִקְרָא דְרוֹר לְנַפְשׁוֹ וְיֵרָדַם בְּחֵיק תְּנוּמָה;

"פֶּתַע רֵישׁ וָעֹנִי דֹפְקִים עַל דְּלָתוֹ.

"נַפְשׁוֹ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל, בְּבֵיתוֹ אֵין מְאוּמָה,

"יִנְחַם בְּאַחֲרִיתוֹ כִּכְלוֹת עָשְׁרוֹ וְהוֹנוֹ

“בְּעַד כִּכַּר לֶחֶם יִתֵּן כֹּחוֹ וְאוֹנו.” –

כָּכָה דִבֶּר הַתָּם בְּזֵעַת אַפָּיִם,

עוֹדֶנּוּ בְלִי חָשָׂךְ חֹרֵשׁ תַּלְמֵהוּ,

אֶל הַנִּרְפִּים וְהַהֹזִים בַּעֲצַלְתָּיִם,

הַשֹּׁכְבִים בְּלֹא כֹח יַחַד עַל שָׂדֵהוּ.

לְהָרִים פְּנֵיהֶם אֵלָיו בּוֹשׁוּ וְנִכְלָמוּ,

וְאֶל תּוֹכְחוֹת מוּסָרוֹ לִבּוֹתָם שָׂמוּ.

רֶגַע יִתְאוֹשֵׁשׁ כָּל אִישׁ בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ,

יַטּוּ שִׁכְמָם לִסְבֹּל כָּל חֹם כָּל צָמָא,

בְּחָפְזוֹ יִקַּח אִישׁ אִישׁ אֵתוֹ וְקַרְדֻּמּוֹ,

יְמַהֲרוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מְלַאכְתָּם שָׁמָּה.

שִׁבְתָּם יָשִׁיבוּ לַאֲדוֹנָם כִּפְלָיִם,

בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר יַעַבְדוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם. –

הַשֶּׁמֶשׁ עֶשֶׂר מַעֲלוֹת כְּבָר יָרָדָה,

וּבְחִפָּזוֹן עַל מְקוֹם בּוֹאָהּ שֹׁאֶפֶת,

עוֹד מְעַט מִזְעָר וְאֵינֶנָּה הַנֶּחְמָדָה,

תַּחְתָּהּ קַדְרוּת עַל פְּנֵי תֵבֵל מְרַחֶפֶת,

וְטֶרֶם בּוֹאָהּ תַּחַת חוּג הָרָקִיעַ

הַיוֹם אַךְ הַפַּעַם קֶדֶם תַּגִּיהַּ. –

וּבְנֵי הַטֶּבַע מְקוֹם מְנוּחָה יָתוּרוּ,

אֵלֶּה בָרוּם, אֵלֶּה בְעֹמֶק יַחְפֹּצוּ,

אֵלֶּה לְבַיִת, אֵלֶּה לְרֶפֶת יָסוּרוּ

כֻּלָם יָעוּשׂוּ, יָחִישׁוּ, יִפְרֹצוּ.

וְהַמְּנוּחָה הַנְּעִימָה, בַּת הַשָּׁמָיִם,

עֲלֵי אָדָם וּבְהֵמָה תִפְרֹשׂ כְּנָפָיִם.

גַּם הָאִכָּר עִם עֲבָדָיו הַחֲרוּצִים

הַמַּזְמֵרוֹת וְהָאֵתִים חִישׁ יִצְנֹפוּ,

יָשִׂימוּ כְלֵיהֶם עַל שִׁכְמָם כַּחֲלוּצִים

וְאֶת הַנִּשְׁאָר אֶל הָעֲגָלָה יֶאֱסֹפוּ;

כִּי כִלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם, שָׁלְמָה הַמְּלָאכָה,

וְאַךְ מִמַּעַל עַתָּה עוֹד יְקַוּוּ בְרָכָה.

בְּשִׂמְחַת לֵבָב כְּמֹצְאֵי שָׁלָל יִסָּעוּ,

יְרַנְּנוּ עֲלֵי אֹרַח, כָּל עָמָל שָׁכוּחַ.

מִקָּרֹב צִלְצַל הַפַּעֲמֹן יִשְׁמָעוּ,

כִּי יִקְרָא אוֹתָם לְהִנָּפֵשׁ וְלָנוּחַ.

עוֹד רָחֹק מִבֵּיתָם כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת

יַלְדָּה בְּאֵם הַדֶּרֶךְ אוֹתָם פֹּגֶשֶׁת.

בַּת הָאִכָּר הִיא, הַיֹּצֵאת לִקְרָאתוֹ,

עֵינֶיהָ כְּכֹכָבִים נֶשֶׁף הֵאִירוּ,

בִּנְשִׁיקוֹת פִּיהָ, בְּעָצְמַת שִׂמְחָתוֹ,

רֶגַע גַּם כָּל עֲבָדָיו אוֹתָה הִכִּירוּ,

וּלְקוֹל הַשִּׂמְחָה גַם שְׁאָר הַבָּנִים

מִהֲרוּ הַחוּצָה בְחֶדְוָה גִיל וּרְנָנִים.

אַךְ יַעֲלַת הַחֵן, הָאֲהוּבָה וְהַנְּעִימָה,

לֹא עָזְבָה מַעֲמָדָהּ בֵּין הַשְׁפַתָּיִם;

כִּי כָל כְּבוּדָה בַת טוֹבַת טַעַם פְּנִימָה –

וּבְבוֹא אֲהוּבָהּ בֵּרְכַתּוּ בְחֵן שְׂפָתָיִם.

מֵאַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת פָּנֶיהָ לְהָבִים,

עֵת בְּשׁוּבָה וְנַחַת עִמָּה הִתְנָה אֲהָבִים. –

הָאֵשׁ עַל הַמּוֹקְדָה בְלַהַב יֹקֶדֶת,

בְּאוֹרָהּ כָּל הַחֶדֶר סָבִיב מְאִירָה,

וּגְבֶרֶת הַבַּיִת אֶצְלָהּ עֹמֶדֶת,

הַפָּרוּר מֵעַל הָאָח חִישׁ מֵסִירָה.

לַעֲרֹךְ הַשֻּׁלְחָן תְּצַוֶּה לְאַמְהוֹתֶיהָ,

וְלֶחֶם הָעֶרֶב תְּבִיאֶינָה יָדֶיהָ.

עַתָּה סָבִיב לְשֻׁלְחָן יַחַד יֵשֵׁבוּ,

הָאִכָּר וְאִשְׁתּוֹ וְכָל מַרְבִּית הַבָּיִת,

לֶאֱכָל לֶחֶם בְּמַעֲגָל, כִּי מְאֹד רָעֵבוּ,

וְיִשְׁכְּחוּ הַשָּׂדֶה, הַכֶּרֶם וְהַזָּיִת.

וְתַפּוּחֵי אֲדָמָה רַק בַּמֶּלַח מְלוּחִים

יֶעֶרְבוּ לְחִכָּמוֹ מֵרְקִיקִים מְשׁוּחִים.

אַחֲרֵי אָכְלָם יִפָּרְדוּ הֵנָּה וְהֵנָּה,

אִישׁ אִישׁ יֵלֵךְ אֶל חֶדְרוֹ, אֶל מִשְׁכָּבוֹ,

וִיבַקְּשׁוּ מְנוּחָה בִזְרֹעוֹת הַשֵּׁנָה,

עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר, עַד הַבֹּקֶר יָבֹא.

עַל מִשְׁכַּב תֶּבֶן יָנוּחוּ הַתְּמִימִים,

שְׁנָתָם תֶּעֱרַב וְיַחַלְמוּ חֲלֹמוֹת נְעִימִים. – –

כָּכָה יִחְיֶה הַתָּם יוֹם וּמָחֳרָתוֹ,

שָׂמֵחַ בְּגֹרָלוֹ, וְאִם הוּא מְלֵא צְנִינִים –

עַל אֵל יַשְׁלִיךְ יְהָבוֹ עַד בֹּא חֲלִיפָתוֹ,

לֹא יַחְפֹּץ בַּזָהָב, לֹא יַחֲמֹד פְּנִינִים.

הַשָּׁלוֹם וְהַשֶּׁקֶט בְּאָהֳלוֹ יָגוּרוּ,

נֶצַח נְצָחִים מִמֶּנּוּ לֹא יָסוּרוּ.

אַחַי! לִמְדוּ לִחְיוֹת חַיִּים מְאֻשָּׁרִים,

כָּאִכָּר הַזֶּה אֲשֶׁר לֹא יֵדַע עֶצֶב;

גַּדְּלוּ אֶת בְּנֵיכֶם לְכֹרְמִים וּלְאִכָּרִים

וְשִׂימוּ לְדַאֲבוֹן נַפְשׁוֹתָם קֵץ וָקֶצֶב;

כִּי אַךְ הָאִכָּר יֵדַע שָׁלֵו בְּשַׁלְוָתוֹ,

יֵשֵׁב בֶּטַח בְּעוֹד בַּחַיִּים חַיָּתוֹ.

לָמָּה זֶה לָכֶם לָתֵת בַּכִּיס עָיִן,

לִרְדֹּף כָּל הַיוֹם אַחַר מִסְחָר וְקִנְיָן,

לִקְנוֹת בְּלוֹאֵי הַסְּחָבוֹת – וְכֶסֶף אָיִן,

וְלָלֶכֶת כָּל הַיוֹם מֵעִנְיָן לְעִנְיָן??

לְמִי מָדוֹן וְרִיב, לְמִי מַשְׂטֵמָה וָפָצַע

הֲלֹא לְרֹדְפֵי עֹשֶׁר וּלְאֹהֲבֵי הַבָּצַע?!

זֶה כְאַרְבַּע שָׁנִים קָרָא דְרוֹר מַלְכֵּנוּ,

לְיֹשְׁבֵי אֶרֶץ עסטעררייך הָיְתָה רְוָחָה;

מִשְׁפָּט אֶחָד לָנוּ וּלְכָל סְבִיבוֹתֵינוּ,

לִבְנוֹת וְלִנְטֹעַ וְלָתֵת עָלֵינוּ בְרָכָה.

הֵן יָדֵינוּ לֹא אֲסוּרוֹת עוֹד בַּכֶּבֶל,

וְרַגְלֵינוּ לֹא הֻגָּשׁוּ לְזִקִּים וְחֶבֶל;

מַדּוּעַ כָּכָה דַלִּים “בְּנֵי הַמְּלָכִים”,

וְהַצְפֹנִים לְאֶרֶץ הָגָר יִרְעֲבוּ לְלָחֶם?

מֵהֶם אַךְ מְלַמְּדִים וְסֹפְרִים וְהֹלְכֵי דְרָכִים,

עֲנִיִם אֲמֵלָלִים כַּמֵּתִים מֵרָחֶם.

הֶאָפֵס כָּל עֵצָה, תַּחְבֻּלָּה וּמְזִמָּה?

הַעֲבֹדַת הָאֲדָמָה חֶרְפָּה וּכְלִמָּה?

מַדּוּעַ אֵיפֹא תְמָאֲנוּ עֲשׂוֹת בְּיָד רָמָה,

אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ כְאַלְפַּיִם שָׁנָה?

הֲלֹא גַם הֵמָּה הָיוּ עֹבְדֵי הָאֲדָמָה,

וַיִשְׁאוּ אֲלֻמּוֹתֵיהֶם בְּגִיל וּרְנָנָה;

אִישׁ אָחִיו לֹא הוֹנָה בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם,

כִּי הָאָרֶץ – הִיא רַחֲבַת הַיָדָיִם.

לִמְדוּ אֵיפֹא, אַחַי, לִהְיוֹת אִכָּרִים,

לַעֲבוֹד בַּשָּׂדוֹת, בַּכְּרָמִים וָגַנִּים;

אָז תֵּאָלַמְנָה לָעַד שִׂפְתֵי צָרִים,

יֵאָלֵם הַבּוּז, לַעַג הַשַׁאֲנַנִּים –

וַאֲבִיר יַעֲקֹב בְּאֶבְרָתוֹ יָגֵן עֲלֵיכֶם,

וְיִשְׁלַח בְּרָכָה עַד בְּלִי דַי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.

חיים יעקב בן ברוך אונגר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים יעקב בן ברוך אונגר
יצירה בהפתעה
רקע

אהבה

מאת אברהם אבן עזרא (שירה)

אַיֶּלֶת עַל דּוֹד עָגְבָה, / יוֹם יוֹם לִרְאוֹתוֹ תָּאֲבָה,

בַּלֵּיל בָּרְחוֹבוֹת סָבְבָה / עַד תִּמְצָא אֶת שֶׁאָהֲבָה.

בַּת לֹא תַלִּין אִם חֻלְּתָה / וּבְמַכָּה נַחְלָה [הֻכְּתָה],

כִּי עַל חַטָּאתָהּ הֻגְלְתָה, / אַחְרֵי נִסְתָּרָה גֻּלְּתָה,

אַךְ פָּנֶיךָ, אֵל, חִלְּתָה / וּלְהִתְפַּלֵל לָךְ הִרְבְּתָה.

וּבְשׁוּרָה שִׂמְשָׂהּ יֶחֱשַׁךְ – / יָמִים מִקֶּדֶם חָשְׁבָה,

זָכְרָה מִקֶּדֶם עֵת מְשַׁכְ- / תָּהּ בַּעְבוֹתוֹת הָאַהֲבָה.

'רַעְיָתִי, מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי? / חִזְקִי, אִמְצִי, אַל תַּחְפְּזִי!

וּזְרִי מַעְלֵךְ, אֶת חֶטְאֵךְ דְּחִי / וּבְמַעְלוֹת יֹשֶר אֶחֱזִי,

וּלְאוֹיַבְתֵּךְ תֹּאמְרִי: שְׁחִי! / עֵת קִרְיַת מוֹעֵד תֶּחֱזִי.

מֵעֵינַיִךְ מִנְעִי בְכִי, / הָסִירִי מִלֵּב דַּאֲבָה,

יָד לֹא אֶרֶף מִמֵּךְ, הֲכִי / עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה!'

הַצַּר בִּרְאוֹתוֹ מַחֲלַת / לִבִּי, כִּי רָוָה לַעֲנוֹת,

הֵחֵל לָשִׁיר עַל מָחֲלַת / וַיּוֹסִיף אוֹתִי לַעֲנוֹת.

וַתּוֹאִיל לֵאמֹר מַחֲלַת: / 'עוֹד מַה תּוֹחִילִי לַעֲנוֹת?

עַל תֹּהוּ לִבֵּךְ תִּסְעֲדִי / בִּנְבוּאַת שֶׁקֶר נִכְתְּבָה!

אֵי אַפִּיְריוֹנֵךְ, אֵי יְדִי- / דֵךְ, תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה?'

'מַה תֵּאָנְחִי, יַעְלַת צְבִי? / בִּי שִׂמְחִי, כִּי בָךְ אֶשְׂמְחָה.

אַךְ עַד יַעֲבֹר זַעַם חֲבִי, / אַחַר עֵינַיִךְ אֶפְקְחָה

וּשְׁבוּתֵךְ אָשִׁיב מִשְּׁבִי / וַאֲקַבֵּץ עֵדָה נִדְּחָה.

נַחְלֵי זָרִים אִם יַעֲלוּ – / בִּי נִשְׁבַּעְתִּי: לֹא אֲכַזְּבָה!

מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ / לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה!' …

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.