מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הבכוס הלבנה יין אדמדם הורק (ליצחק (אבו איברהים) בן מהאגר)

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הבכוס הלבנה יין אדמדם הורק' / ר' יהודה הלוי

ליצחק (אבו איברהים) בן מהאגר

הַבְּכוֹס הַלְּבָנָה יֵין אֲדַמְדַּם הוּרַק

אוֹ בְתוֹךְ הַבָּרָד נֶאֱחַז הַבָּרָק

כּוֹס כְּלִבְנַת סַפִּיר אָחֲזָה עֵינָיִם

וּכְכֶתֶם אוֹפִיר שִׁבְּצָה יָדָיִם

עַל יְמִין שַׂר מַחְפִּיר כּוֹכְבֵי שָׁמָיִם

וַאֲנִי אָבִינָה בָּם הֲנִבְקַע שַׁחַק

אוֹ צְבָא רוֹם יָרַד לִנְשֹׁק יַד יִצְחָק

הַגְּבִיר הַנֶּאֱצָל מֵאֲצִילֵי עוֹלָם

אֶל זְמָן יִתְנַצַּל אֶת עֲדִי מַהְלָלָם

כִּי בְאָמִיר מֵצַל הֶחֱלִיפוּ צִלָּם

יַד זְמָן הֵכִינָה מַעֲלָה לֹא תֶעְתָּק

הָעֲדִי לֹא הוּרַד וַחֲלִי לֹא נִתָּק

זֶה אֲמִיר הַתָּמָר רַב וְרָם מִנֹּעַר

מַהֲלָלוֹ מַאְמָר ישְׁבֵי כָל שָׁעַר

מַעֲרָב יִתְאַמָּר עַל שְׁמוֹ עִם שִׁנְעָר

שֵׁם פְּאֵר שֵׁם בִּינָה שֵׁם לְכָל פָּה יִמְתַק

יָאֲתָה לִסְפָרַד אִם יְדַבֵּר עָתָק

אִם לְנֵר מַעְרָכָה בַּקְּשׁוּ אֶת פָּנָיו

אִם לְנִיר מַמְלָכָה שַׁאֲלוּ רַעְיוֹנָיו

אוֹ לְהוֹן וּבְרָכָה יַחֲלוּ לַעְנָנָיו

הַשְׂמְאִיל הֵימִינָה מֶה לְבָבְךָ חָשַׁק

אִם לְהַעְשִׁיר תֶּחְרַד אֶת שְׁתֵּי יָדָיו שַׁק

אִם בְּכָל לֵב מַכְאוֹב לַחֲזוֹת הַר הַמֹּר

מִמְּקוֹרוֹ לִשְׁאֹב וּדְבָרוֹ לִשְׁמֹר

שֹׁאֲלִים בַּעְלַת אוֹב בַּעֲבוּרוֹ לֵאמֹר

גאר שוש דבינה אד בינש באלחק

גארם כנד מברנאד מן חביבי אסחק.

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

מימי דמדומי רעיון ישוב ארץ-ישראל

מאת שמואל ליב ציטרון (זכרונות ויומנים)

סךְ-הכל של שלשׁים שנה1

– א – התסיסה הראשונה.

I

חבת-ציון, זו המונה את שנותיה מימי הפרעות מנגב רוסיה, חוגגת עתה את יובל-השלשים שלה. שלשים שנה – מה נחשבות הן בתולדות תנועת-עם, השואפת לאידיאַל, שראשו מגיע אל עתיד רחוק, רחוק מאד? הלא כמהן כאין! ולפיכך, כשאנו סוקרים היום סקירה לאחור על הדרך שעברה בה האידיאה במשך העת הקצרה הזאת, על השתלשלות התפתחותה ברחב ובעמק, על הבנינים אשר בנתה ועל היצירות אשר יצרה ועל הערכין החדשים, אשר הכניסה אל אוצר החיים הרוחניים שלנו, אי אפשר שלא נקרא: ראות כל אלה לא פללנו!

כן אותו קומץ האנשים, הראשונים למרימי דגל הרעיון בשנת תרמ"ב, לא ציירו, וגם לא יכלו לצייר להם אפילו בדמיון, כי הנסיונות הקטנים והדלים, שהתחילו עושים אז במקצוע הישוב העברי בא“י פה ושם, כבר יצטרפו בשנת תרע"ב לרכוש כ”כ גדול, לרכוש היסטורי, שפריו צפון לדורי-דורות.

ועל אחת כמה וכמה, שאותו קומץ האנשים לא היה יכול לצפות, כי המושג המצומצם, היבש – אם הורשה לאמר כך – של ישוב א“י, יהיה בעת כ”כ קצרה, בערך, למושג כ“כ רחב ומקיף, כ”כ מסתעף ומתפשט במובנו ומפרה את המחשבה הישראלית ומזין את התקוות הישראליות – למושג התחיה העברית הלאומית בכל גווניה וצורותיה.

ובצרפך אחת לאחת למצוא חשבון כל הקפיצות הגדולות, שעשה רעיון חבת-ציון בדרך התפתחותו במשך שלשים השנה האחרונות, ובשימך אל לב, כי אידיאה זו, שהיתה בתחלתה רק קנינם של יחידי-סגולה, של איזו מנינים מצומצמים, היתה עתה בידינו להשקפת-עולם המחברת את המזרח עם המערב, – אינך יודי על מה להתפלא קודם: אם על המרץ והעז של אותם היחידים, הבודדים, אשר עמד רוחם בהם להגן על דגלם בתנאים היותר קשים בתוך לעג השאננים והבוטחים, בתוך קפאון וטמטום מבית ורדיפות מחוץ, או על הכח הפורה והחיוני הכביר האצור ברעיון הגאולה והפדות.

II


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.