עַל-יַד הַגֶּשֶׁר הַגָּלְמִי, זֵרַת הַשֶּׁטֶף,
דִּגְלָם לְרוּחַ-אַפְּרִיל מְגוֹלָל,
פֹּה פַּעַם עָמְדוּ הָאִכָּרִים בְּנֶשֶׁק
וְיָרוּ הַיְּרִיָה, נְשְׁמְעָה בִּמְלוֹא-עוֹלָם.
הָאוֹיֵב זֶה-כְּבָר בִּדְמָמָה יָשֵׁן,כָּמוֹהוֹ הַמְּנַצֵּחַ יָשֵׁן דֻּמָם;
וְהַזְּמָן סָחַף אֶת הַגֶּשֶׁר הֶחָרֵב
בַּזֶרֶם הָאָפֵל, הַזּוֹחֵל אֶל הַיָם.
עַל יֶרֶק שְׂפַת-נָהָר זוֹ, אֵצֶל זֶה הַזֶרֶם הָרַךְ,אָנוּ מַצִּיבִים הַיּוֹם אֶבֶן-חֲנוֹךְ;
לְמַעַן הַזִּכָּרוֹן מַעֲשָׂם יִגְאַל,
עֵת, כְּמוֹ אֲבוֹתֵינוּ, דוֹר בָּנֵינוּ יַהֲלוֹךְ.
רוּחַ, אֲשֶׁר מָסַךְ בַּגִּבּוֹרִים הָהֵם אֹמֶץלָמוּת, וְהִנִּיחַ יַלְדֵיהֶם בְּנֵי-חוֹרִין,
צַוֵּה זְמָן וָטֶבַע, בְּחֶסֶד יַחֲמוֹלוֹ
זוֹ הַיָּד, לָהֶם וּלְךָ נָקִים.