מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

צריך לשתות

מאת: אנאקראון , תרגום: שאול טשרניחובסקי (מיוונית עתיקה)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: יוונית עתיקה

צָרִיךְ לִשְׁתּוֹת / אנקריאון, תרגם שאול טשרניחובסקי

הָאָרֶץ קוֹלְטָה גְּשָׁמִים

וִיעָרוֹת יוֹנְקִים אוֹתָהּ.

הַיַּמִּים רָוִים אֲוִיר

וְאוֹתָם חַמָּה שׁוֹתָה;

וְהַלְּבָנָה הִיא סוֹפֶגֶת

אֶת אוֹרָהּ מִן הַחַמָּה, –

וְלָמָּה זֶה אָנֹכִי

לֹא אֶשְׁתֶּה וְלֹא אֶטְעָמָה?

אנאקראון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אנאקראון (מחבר)
רקע
אנאקראון

יצירותיו הנקראות ביותר של אנאקראון

לכל יצירות אנאקראון בסוגה שירה

לכל יצירות אנאקראון

יצירה בהפתעה
רקע

הסער מתחולל

מאת שמחה בן-ציון (פרוזה)

א

סביבות ים-המלח עם הנץ החמה.

דומם מקפל הלילה את טליתו השחורה והולך לו, הלוך ונסוג בחשאי אל סתרי החורשות ופי מערות-תהומות.

מאחורי הרי המזרח בוקעים ונוצצים קוי אורה, עולים ומתרקמים בתוך רשת דקה של ערפלי טוהר. עננים קלים מכסיפים, מאדימים, מזהיבים, מבהיקים – ונמוגים.

דוממים ודולקים ההרים. שיח ועשב בשפע טל של שחרית נוצצים כעולים מן הטבילה, ואד עולה מן המים ומצניע בצעיפו את הערבה העטופה תכריכים לבנים.

בשלוַת נצח שרוי לו ים-המלח במעמקים, כולו פרוש כסדין של כסף טהור ומצוחצח – מדרס לרגלי השכינה שכל העולם מתמלא זהרה…

בדממת השקט וענוַת-קודש מתגלה עולם היצירה לכל צורותיו ולכל גוָניו באורו של יום. עברה צפור, צפצפה בקול ומיד נשתתקה ונתעלמה מן העין כנכלמה…

טהורים ועטופי לבנים עלו איסיים מן הטבילה ועמדו כשורה של שלָכים. כפופי ראש ונכנעים הם ועומדים לפני רבון העולמים, היוצר אור ומחדש בכל יום מעשה בראשית, שוהים ושותקים כשהם מקבלים עליהם עול מלכות שמים בקדושה, ביראה ובאהבה צנועה.

פתחו פיהם – ורק שפתותיהם נעות בתפילה ובשבח; נעימת שירה, וכליון נפש בלבבם, וקולם כמעט שלא ישמע…

מתוך ערבוביה של צללים ואורות, במשעול המתפתל בין סלעים ושיחים, פוסע ויוצא בחור בעל קומה זקופה שקווצותיו נפוחות תלתלים, שחורות ופרועות ופניו חיורים. הנה זה נתקרב כלפי עדת החסידים ועמד ממתין לחבריו הגדולים עד שיסיימו תפילתם.

בקידה ובהשתחוָיה סיימו כולם את תפילתם ברגש, ופתח הבחור ואמר להם: “שלום עליכם, מורי ורבותי!”

השיבו לו שלום, והזקן שבחבורה יצא לקראתו ושאלו: “והיכן היית, אבשלום?”

הרכין הבחור ראש והתחיל מספר בקול נופל על כל אשר ראה בחוצות ירושלים ובערי יהודה. מספר על הרומאים העריצים ומעשי אכזריותם, על הנאסרים ועל הנהרגים ועל הנצלבים שדמם הנקי נשפך כמים, על החמס והעושק, על ענוּת צדיקים ועוללים שלא חטאו.

מספר כשהוא עומד מובדל, וסביב לו בחצי עיגול עומדים מופרשים ממנו קהל החברים כפופי ראש…

מתחזק קולו – והוא מספר על בחורי יהודה והגליל, על קנאי החירות, המתחברים חבורות חבורות ומזדיינים למלחמה – וכעין אש זרה קדחה בעיני העלם…

נזדעזע הזקן וגזר עליו בנזיפה רכה:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.