מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

גְּדוּד בָּעִיר

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

כָּל הָרְחוֹבוֹת אָז רָעָמוּ,

כָּל הַמְּבוֹאוֹת הָמוּ, הָמוּ

עֵת שֶׁבָּא

חֵיל צָבָא

בָּרִאשׁוֹנָה אֶל הָעִיר.

אַנְשֵׁי חַיִל, פְּקִידִים, סְגָנִים,

זְקוּפֵי קוֹמָה וּמְזֻיָּנִים,

וּבְרֹאשָֹם

עוֹבְרִים שָׁם

נוֹגְנִים רַבִּים עִם כְּלֵי שִׁיר.

בַּחֲצוֹצְרָה:

תְּרוּ-רָ-רָה!

בֶּחָלִיל:

לִי-לִי-לִיל!

וּבַתֹּף – קוֹל עָז, קוֹל רָם:

תָּ-רָ-רָם!!!


רַב עִם תַּלְמִיד, אֵם עַל בָּנִים,

רַצְעָן, חַיָּט, הַחֶנְוָנִים,

יָצְאוּ רְאוֹת

מַרְאָה זֹאת,

לֹא נִרְאֲתָה עוֹד בָּעִיר.

עִם הַתַּעַר יָצָא גַלָּב,

אַף הַשּׁוֹחֵט עִם הַחַלָּף,

נָשִׁים, טַף

מָחֲאוּ כַּף

לְקוֹל הַנּוֹגְנִים בִּכְלֵי שִׁיר.

הַחֲצוֹצְרָה:

תְּרוּ-רָ-רָה!

הֶחָלִיל:

לִי-לִי-לִיל!

וְהַתֹּף – קוֹל עָז, קוֹל רָם:

תָּ-רָ-רָם!!!


כָּל הַמִּגְרָשׁ הָמָה, הָמָה.

חָרְדָה, רָגְזָה הָאֲדָמָה,

עֵת בַּסָּךְ

בְּקוֹל “הֶאָח”!

יָצְאוּ גְדוּדִים מִן הָעִיר.

צִלְצַל חֲרָבוֹת, בְּרַק כִּידוֹנִים,

שִׁירַת חַיִל רַבַּת אוֹנִים.

וּבַעֲלוֹת

תְּרוּעַת עֹז

פָּצְחוּ נוֹגְנִים בִּכְלֵי שִׁיר.

הַחֲצוֹצְרָה:

תְּרוּ-רָ-רָה!

הֶחָלִיל:

לִי-לִי-לִיל!

וְהַתֹּף – קוֹל עָז, קוֹל רָם:

תָּ-רָ-רָם!!!

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

משפחה עבריה

מאת שמואל נחום כהנובסקי (פרוזה)

א: אוֹבְדֵי דֶרֶךְ

אחרית שנת 1882 היתה אז, יום העשרים וארבעה לחדש השנים עשר, למספר תושבי הארץ הזאת!

עבר בציר, חלפו ימי גשם, והחרף פרש את כנפיו הלבנות, על אדמת הנגב. מבין מפלשו עבים אשר כסו פני שמים זה כבר, ויחתמו בעד שמש;נשקפו קרני אור זער שם זער שם;השמים הטהרו, והשמש נראתה בהדרה ותשפוך נגה וזהר, על עקבות עגלות החרף, אשר כרצועות כסף ובדלח, השתרעו לארך המסלה בהר ועמק שדה ויער, מעיר עקובה מדם, עד הכפרים הקרובים סביבותיה.

המסלה הזאת הומה מאדם תמיד לעת החרף;ומה גם בימים הקרובים אל החג הגדול, הוא חג הלדה: אכרי הכפרים, יובילו יום יום בבקר בבקר השוקה יבול אדמתם: חטה ושערה, דגן וכסמת, זרועי גנה, ציד חיה, עוף, ודגה, בצים חמאת בקר, תבן, חציר לבהמה, גזרי עצים, ומה גם ענפי עץ המחט;והסוחרים הקטנים הם רוכלי היהודים, אשר לא יאבו לחכות עד בוא האכרים העירה, ויקדמו פניהם לפני שער העיר, או בחצי הדרך, וצרור כספם בידם;יום יום יעירו שחר, ישכימו קום, ויצאו את העיר למלאות אמתחות כסף, וסופה וסערה, שלג וברד, לא יעצרו דרכם בעדם;ולא ישימו לב לתלונות כנעני עם הארץ, הזועקים חמס עליהם, כי יעלו השער על כל צרכי אכל נפש אדם בבואם לקנות מהאכרים;ויורידוהו עד מאד במכרם לבני העיר למען התחרות בם, ועל כן יונו את העם במדה ומשקל. גם לא ישימו לב לריב לשונות;כי יעשקו את האכרים וירוצצום, וכדבורים יתנפלו עליהם, ויבזו את כל יגיעם חנם אין כסף;אחרי כי מהעמלים האמללים האלה לא נכחד, כי רק תאנות יבקשו, ויחפשו עולות;ואם יאבו למצוא חן בעיני אנשים טובים וישרים. ואוהבי צדק ומשפט כאלה;אז העצה היעוצה רק להִכָּחד מן הארץ.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.