מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[שמש אשר פנה]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

שֶׁמֶשׁ אֲשֶר פָּנָה וְצֵל הַמַּעֲלוֹת

נוֹחִיל הֲשִׁיבוֹ עוֹד כְּאוֹר הַשַּׁחַר

בֹּא נָא יְדִידִי כִּי בְךָ יָשׁוּב הֲלוֹם

אֶל הַמְצַפִּים לָךְ וְאַל תִּתְאַחַר.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

עִתּוֹנוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם משֶׁה לוּנְץ וְקובְצָיו

מאת יוסף יואל ריבלין (מאמרים ומסות)

בשעה זו שמדעי היהדות החל בתנ"ך וחקירת הארץ והשפה, וכלה בביבליגרפיה פולקלור והסטוריה, הולכים ומוצאים תקונם בשבועונים בירחונים ורבעונים וקובצים מקובצים שונים, ראוי לסקור את פעולותו של אברהם משה לונץ, אשר בקובציו וכתבי העת שלו נוצרה לראשונה הבמה, לכל אלה יחד, עוד לפני ארבעים שנה בערך. ואם אמנם כיום ערוכים הקובצים השונים בידי מלומדים בעלי מקצוע, מומחים, וכן הם גם סופריהם, הנה מקופלים כל המקצועות האלה, כארץ-ישראל למראשותיו של יעקב בזמנו, בתוך קובציו ומאספיו של אברהם משה לונץ. ואף גם הספרות העברית היפה מצאה לה, (אחרי קובצי יעבץ ), את תקונה הראשון בארץ-ישראל, בקובצי אברהם משה לונץ הירושלמי.

כי באמנם בצדק יכול הוא, שהגיע לארץ עוד בשחר ילדותו כבן שלש עשרה מקובנו לירושלים1 להחשב כירושלמי אמתי2.

עיקר פעולתו של רבי אברהם משה לונץ, בתור עתונאי, במלוא המשמעת של אמנות זו, היו כתבי-העת המדעיים שלו: שלשה עשר כרכי השנתון שלו “ירושלים” ועשרים ואחת שנות “לוח ארץ ישראל” שלו. פה מונח כל נקודת הכובד של "עתונותו " של לונץ.

ובהיות שבמאמרי זה אני מִתְכַוֵּן לרשום את מפעלי עתונותו וקובציו עפ"י סדר כרונולוגי, של עבודתו מימי נעוריו ועד סוף ימיו, כי על כן ארשה לי, להתחיל מן מאמריו הבודדים, בעתונים ובירחונים שונים, ואגיע מן הקל אל הכבד.

את ראשית פעולתו הספרותית החל לונץ כעתונאי לוחם את מלחמת “ההשכלה”. כתלמידו של רבי משה כהנוב הרב מחסלאביץ ראש ישיבת “עץ חיים”, היה עוד מראשית ילדותו קרוב להשכלה. רבו נמנה על ישוב הפרושים בירושלם שבראשו עמדו אז הרב רבי שמואל סלנט, רבי יוסף ריבלין ורבי יואל משה סלומון. ואולם הוא נטה להשכלה בגלוי, וגם סבל יסורים עליה, בשעה שישוב הפרושים הרשמי, נאלץ בעקב הקנאים מסיעתו של הרב מבריסק, שהגיע לארץ בתרל"ז, לותר בהרבה על שאיפותיהם להשכלה, ולתקונים בחנוך3. מפורסם הוא הרב הזה בשאיפותיו לתקון ירושלם4 וביחסו לתחית השפה העברית, שהיה מדבר בה עם תלמידיו5.


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

  3. ftn3  ↩

  4. ftn4  ↩

  5. ftn5  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.