מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

על שלשים

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עַל שִלֵּשִים / חיים נחמן ביאליק

עַל-יַד סָבוֹ הַנֶכֶד,

הַבֵּן לְיַד אָבִיו -

יַחְדָּו אָרְגוּ מַסֶּכֶת

פְּלָאַיִךְ, תֵּל-אָבִיב.

אַךְ יֵדַע סָב וָנֶכֶד

וּלְאָב וּלְבֵן יֻגָד:

לֹא תַמָּה עוֹד הַמְּלֶּאכֶת;

עוֹד לֹא רָפְתָה הַיָד

בִּצְעֹק הָעָם לְיֶשַע,

וּבְבֹא הַקּוֹל: “מַלֵּט!”

שִפְלוּת יָדַיִם פֶּשַע

וַעֲצַלְתַּיִם חֵטְא.

וְזֹאת לַדּוֹר אַחֲרֵינוּ:

בִּשְקֹד וּבַעֲמֹל

תְּבֹרַךְ אָחֳרָתֵנוּ

פִּי שֶׁבַע מִן הַתְּמוֹל.

כִּי בִרְכַּת אֵל יֵש חֵלֶף

עֲמַל בָּנִים וְאָבוֹת

אֶחָד יְהִי לְאֶלֶף

הָאֶלֶף לִרְבָבוֹת.

חֲזַק וֶאֱמָץ! קָדִימָה

בְּלִי חַת לִקְרַאת הָאוֹר!

עַד תֵּל אָבִיב נָשִׂימָה

לִמְשׂוֹשׂ כָּל-דּוֹר וָדוֹר.

ט“ז אייר תרצ”ד

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

משדה הספרות

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

“מעריצי-ההלכה” בירושלים (מי הם?) נזדרזו והוציאו את מאמרו של ביאליק “ההלכה והאגדה”, שנדפס ב“כנסת” וגם ב“חדשות מהארץ”. על “מעריצים” אין להקשות קושיות, כמובן. מעריצים יכלו שלא לשים לב, כי ביאליק הנערץ בעצמו דוקא אינו “תמים” כל כך כמוהם, ובמאמרו הוא אינו שוכח להוסיף אל המלה “הלכה”, בכל פעם שהוא מקלסה, את המלה “חיה” או “בריאה”; הוא דוקא יודע, שיש “הלכות עקרות” ויש “דומות לכלי ריקן מוחלט”. הוא רק “שף ומבעבע”, הוא רק מאפיל קצת, שלא לעשות חשבונות מדוייקים, כמה עשרות חיות ובריאות אפשר למצוא, אחרי החיפוש המרובה, בין עשרות אלפי העקרות והריקות בהחלט; הוא, כדרך התיאוריטיקנים, מדבר בהפשט ובכללא: ההלכה, להטותך לחשוב, שיש מציאות של הלכה “אַן זיך”, מחוץ לארבעת חלקי ה“שולחן ערוך”, שאת טיבם אנו יודעים היטב, והיא, אותה הלכה “אַן זיך”, חשובה, כביכול, מאד מאד; היא “גיבושה, תמציתה האחרונה והמוכרחת של האגדה, היא היתוכה של ההלכה” (בהוצאת ה“מעריצים” כתוב במקום “היתּוּכה” – “התוכֶן”, כלומר, האגדה היא התוכן של ההלכה… בתיאוריה אפשר לומר הכל!). אבל כך היא דרכם של כל אלה המתכוונים ל“כסות” על איזה דבר ב“לשון”: האנושיות, הצדק, האשה, היהדות, הישוב… וביאליק רוצה עכשיו, כנראה, להוסיף ללכת בדרך זו. מה לעשות? לא אנחנו נראה לו את הדרך. ואולם, יחד אתו יש, כנראה, סוג בני-אדם בישראל, שיש להם אינטרס, כמו שאומרים היום, להיאחז בקרנות ידיעותיהם את ההלכה התלמודית ול“העריצה” – והם נתלים באילן גדול, יִתָּלו ויעריצו. לא מפיהם אנו חיים.

ונקדיש מלים אחדות גם לגופא דענינא.

בכתבי-הקודש שלנו יש חלק-החוקים וחלק-החזון; בתלמוד יש הלכה ואגדה; בספרות-הרומאים, למשל, כללים יוּרידיים ושירי-וירגיל. האם לכל זה ערך אחד? מה שנוגע ל“כוח-יצירה”, ודאי שהוא הושקע גם בזה וגם בזה; מה שנוגע להשפעות, ודאי שהיו השפעות חוזרות: "האֶפּוֹס שבתורה, למשל, מלמד שצריך לשמוע בקול ה' ולשמור את חוקיו; האגדה התלמודית ברובה היא, כידוע וכידוע כלי-שרת להלכה, וכו'. ובכל זאת ברור, שערכם של חלקי-הספרות הלו הוא כל כךְ שׁונה עד שׁישׁ שׁיראו כאילו הם קטיגוריות שׁונות לחלוטין.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.