מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
המשוררת, ר'. (אין תאריך). כבשת הרש. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-01-16. http://bybe.benyehuda.org/read/8350
MLA:
המשוררת, רחל. "כבשת הרש". פרויקט בן-יהודה. אין תאריך. 2018-01-16. <http://bybe.benyehuda.org/read/8350>
ASA:
המשוררת, רחל. אין תאריך. "כבשת הרש". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-01-16. (http://bybe.benyehuda.org/read/8350)

כבשת הרש

מאת: רחל המשוררת

נחלת הכלל [?]

מצב זכויות יוצרים:

שפת מקור: עברית

סוגה:


[כִּבְשַׂת הָרָשׁ] / רחל המשוררת

כִּבְשַׂת הָרָשׁ, זֶה רַחֲשִׁי אֵלֶיךָ,

וּבְצַמְרָהּ הָרַךְ

יֵחַם לְלֵב קוֹפֵא, לְלֵב חֵלֵכָה

לְלֵב לֵאֶה כָּל כָּךְ.


אֵין זוּלָתָהּ, וּפַחַד מַרְעִידֵנִי:

גּוֹרַל הָרָשׁ הוּא דְוָי –

יָדַעְתִּי יַד עָשִׁיר תִּגְזֹל אוֹתָהּ מִמֶּנִּי,

הִיא לֹא תָחוּס עָלָי.


תרפ"ח

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

ברל כצנלסון

מאת ישראל כהן (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

א

ברל כצנלסון היה מאותם אנשי-התנועה שהכל הודו ומודים בחין-מעמדם המיוחד. הוא זכה לאמון ולהערכה בחייו בשעור אשר לא ייאמן. הוא לא “נתגלה” לנו ע“י מותו. הוא היה גלוי וידוע ומוקר בחייו. עשרה קבין של הערכה ויקר ניתנו לו והם ניתנו לו ביד רחבה, בעין טובה, מתוך ידיעה ברורה שהוא ראוי להם. אבל אם מותו לא הביא לנו כל חידוש בגילוי ערכו, הרי העלה בנו הרגשה חריפה שאין כמותה, הרגשת העדרו. המלים חלל, שכול, יתמות אינן מליצות בעלמא. הן מבטאות את תחושתנו העזה, תחושתם של אבלים ואוננים. המוות משמש שעת-כושר לסיכום, לראייה כוללת של ערך הנפטר. ואמנם הולכת ונפרשת היריעה הגדולה והמנומרת, יריעת חייו ויצירתו של ברל. והיא רקומה צבע רקמתיים. מימי בחרותו ועד יום מותו עובר בה חוט סיקרא אחד אשר בקצהו האחד צמאון לדעת ורצון ליעשות בן-בית בתרבות הישראלית והעולמית, וקצהו השני – אהבת ישראל ושאיפה כבירה לגאולת ישראל. כל ימיו היתה לו הרגשת יעוד, והיא שהפעימה אותו והביאתו עד הלום. מאז היותו ספרן צעיר, המחלק עצות טובות ומאלפות לקוראיו הצעירים והבוגרים ממנו, ועד השעה שבה נעשה מנהיג מוכר בתנועת הפועלים ובישוב העברי, היה מונע ע”י הכרת שליחות, שליחות תרבותית ושליחות לאומית וחברתית. הכרה זו העמידה אותו לא פעם עמידה בלתי-פופולרית ועשאתו איש-פולמוס ואיש-התנגדות מבפנים. שכן לא את המוסכם והמקובל ביקש לומר, כי אם מה שבער בעצמותיו, מה שהיה נראה לו כנכון וכצודק. החרוז-החוזר בכל חייו היה: אחדותה של תנועת הפועלים ושלומה. והוא היה שר אותו בכל לשון, בדרך ציורית ובדרך פשוטה, בנחת ובזעף, בפומבי ובחדרי חדרים, בשבת ובחול.

את האני-מאמין שלו היה מביע בצורה חותכת וללא ריתוי. לא חס על ידידים ולא החניף לתקיפים, יען כי הרגשת-יעוד אינה עולה בקנה אחד עם לשון פייסנית וקריאת שלום תמידית. אדרבא, במו-ידיו היה מפיר לעתים שלום-בית, בשעה שראה כי העיקר בסכנה. מה נורא-הוד היה המחזה כשברל, זה האיש היודע פרק בהלכות טכסיס ובהלכות פשרה, נאפד קנאות וכולו בוער בהסברת העיקר, שכנגדו אין הטכסיס אלא הבל ורעות-רוח.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.