מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[כִּבְשַׂת הָרָשׁ]

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

כִּבְשַׂת הָרָשׁ, זֶה רַחֲשִׁי אֵלֶיךָ,

וּבְצַמְרָהּ הָרַךְ

יֵחַם לְלֵב קוֹפֵא, לְלֵב חֵלֵכָה

לְלֵב לֵאֶה כָּל כָּךְ.

אֵין זוּלָתָהּ, וּפַחַד מַרְעִידֵנִי:

גּוֹרַל הָרָשׁ הוּא דְוָי –

יָדַעְתִּי יַד עָשִׁיר תִּגְזֹל אוֹתָהּ מִמֶּנִּי,

הִיא לֹא תָחוּס עָלָי.


תרפ"ח

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

התקופה בתולדות העמים

מאת יוסף זליגר (מאמרים ומסות)

ידיעת תולדות העמים הנהו ענין חשוב מאד גם בתור מטרה לעצמה, לדעת גם את יתר העמים, וגם בתור מכשיר, למען הבין אם תולדותינו אנו. כי תולדות עם אחד מהעמים הנן רק דפים אחדים קרועים מתוך ספר שלם, שאי אפשר להבין אותם, מבלי לדעת את הקודם ואת הנמשך. ביחוד תלויות תולדות ישראל בתולדות יתר עמי התרבות, באשר בא העם הזה בנגיעה ופגיעה מעט לטובה והרבה לרעה עם רֻבם בזמנים שונים.

ואולם המסגרת, אשר תקיף את תולדות העמים, לא תוכל להיות שלמה ושקופה כמסגרת התקופות בתולדותינו. תולדות ישראל הנן חוט אחד ארֹך הנגלל מתוך פקעת אחת מימי אברהם אבינו או מימי שֵם בן נח עד ימינו, אף אם קבל החוט הזה מראות שונים; ואפשר להכיר את נקֻדות המעברה, ששם החוט מלבין, משחיר או מאדים. נקֻדה כזאת היא ראשית לתקופה חדשה. ואך תולדות העמים אינן מטוה אחד, אף אם יש קשרים ומקלעות האוגדים ומצרפים את כֻלן.

בתולדות העמים אין נוהגים לקרֹא את התקופה בשם איזו כת של משפיעים ברוח או בזרוע, כמו שמדברים למשל על תקופת הנביאים, שהיא תקופת המלכים בישראל. זה אפשר לעשות רק בתולדות עם אחד. ועם כזה, אשר בכל התקופות, ישנו רק אחד בעולם ושמו ישראל. ולכן המנהג הפשוט הוא לחלק את תולדות העמים הכלליות לעמים ולקרא לכל תקופה בשם העם, המשפיע ביותר על יתר העמים שכניו, אף אם כמובן משפיעים בזמן הזה גם הם; ואם יבא סוף התקופה ההיא לאמר אם יהיה על העם המושל בתקופה ההיא לפַות מקום אל העם, אשר התקופה השניה נקראה על שמו, הלא אין הדבר נעשה פתאום, כי אין קפיצות בתולדה. יום המעברה מתקופה לתקופה, אם יש בכלל יום כזה, איננו כי אם ההכרעה האחרונה.

אף על זה עלינו להעיר, כי השטה אשר הנהיגו בארפה לחשב רק מעט מעמי הקדם בימי קדם ורק עמים ידועים מעמי ארפה לעמי התרבות ולבטל את האחרים, למשל את ההֹודים ואת הסינים איננה נכונה. הרשות לעמי ארפה לראות בעצמם את המרכז של תולדות העמים, בשביל ש“אדם קרוב לעצמו” ורואה את הכֹל בשורה הראשונה במשקופים שלו, כמו שנעשה זאת גם אנחנו. אבל אנחנו קוראים לזה “תולדות ישראל” ולא “תולדות העמים” והם היו צריכים לקרא למדע הזה הידוע בבתי ספר בשם “תולדות העמים” “תולדות ארפה” והנכון “תולדות מערב ארפה” או “תולדות הנוצרים”.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.