מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[אַתָּה אָדוֹן לְכָל הַנִּמְצָאוֹת]

מאת: משה בן יעקב אבן עזרא

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

סימן: אני משה קטן בר יעקב חזק (משולש)

אַתָּה אָדוֹן לְכָל הַנִּמְצָאוֹת

אַתָּה אֱלוֹהָּ כָּל בְּרִיּוֹת

אַתָּה אֲדֹנָי אֳלֹהִים צְבָאוֹת

אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיָּם: יונ' א, ט

אַתָּה נִסְתָּר וּבִפְעָלֶיךָ נוֹדַעְתָּ

אַתָּה נִמְצָא וּמֵרְאוֹת נִשְׂגַּבְתָּ

אַתָּה נוֹרָא אַתָּה

בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם: איו' כו, יב


אַתָּה יוֹצֵר בְּשָׂרִי וְעַצְמִי

אַתָּה יָדֶיךָ עִצְּבוּ גָלְמִי

אַתָּה יָדַעְתָּ שָׁכְבִי וְקוּמִי

אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: תה' קלט, ט


אַתָּה מִקֶּדֶם גַּלְגַּלֵּי מְעוֹנָי

אַתָּה מִטֶּרֶם אַדְנֵי אַפַּדְנָי

אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם אֲדֹנָי

מִקְצַה הָאָרֶץ יוֹרֵדי הַיָּם: ישע' מב, י


אַתָּה שׁוֹכֵן אָהֳלֵי עֲנָנִים

אַתָּה שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק אֳמוּנִים

אַתָּה שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים

אִם יִסָּתְרוּ בְּקַרְקָע הַיָּם: עמ' ט, ג


אַתָּה הֲרִיצוֹתָ גַּלְגַּל לְבַל יָמֶש

אַתָּה הִפְאַרְתָּ שְׁנַיִם וְחָמֵשׁ

אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ

רְחָבָה מִנִּי יָם: איו' יא, ט


אַתָּה קָצַבְתָּ נְתָחַי וְצַלְעוֹתָי

אַתָּה קָרַמְתָּ עוֹרִי עַל עַצְמוֹתָי

אַתָּה קָנִיתָ כִּלְיוֹתָי

וְצָהֲלוּ מִנִּי יָם: ישע' כד, יד


אַתָּה טֶרֶף יְרֵאֶיךָ תְּשַׁלַּח

אַתָּה טַנַף וְעָוֹן תְּטַהֵר נֶאֱלָח

אַתָּה אֲדֹנִי טוֹב וְסַלָּח

כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם: חבק' ב, יד


אַתָּה נוֹצֵר בְּרִית אֲבוֹתָם

אַתָּה נוֹטֵר לְצָרִים אֵיבָתָם

אַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתָם

וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם: מי' ז, יט


אַתָּה בָרָאתָ לִכְרוֹת רִשְׁפֵּי גַחַל

אַתָּה בָזִיתָ לְשַׁאֲגַת שַׁחַל

אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנַחַל

וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי יָם: ש"ב כב, טז


אַתָּה רָקַעְתָּ אֲרָצוֹת בְּאֵיתָן

אַתָּה רָשַׁמְתָּ לַחַיּוֹת מִחְיָתָן

אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן

אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם: תה' צח, ה

אַתָּה יִשַּׁרְתָּ מַהֲלַךְ נְתִיבוֹתָי

אַתָּה יָעַדְתָּ לַשַּׁחַת חַטֹּאתָי

אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתָי

כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם: ש"א יג, ה


אַתָּה עָרַכְתָּ רַחֲבַת יָדַיִם

אַתָּה עוֹרַרְתָּ לַעֲמֹד בֵּינְתַּיִם

אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם

וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם: מל"ב יט, טו ; שמ' כ, יא

אַתָּה קָרוּא בִּלְשׁוֹן קְהִלּוֹת

אַתָּה קָשׁוּר בְּכִתְרֵי תְּפִלּוֹת

אַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת

מִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם: תה' קו, ג


אַתָּה בִירָה מַחֲרִיב וְאַרְמוֹן

אַתָּה בוֹנֶה בָּתֵּי שִׁמָּמוֹן

אַתָּה בָרָאתָ תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן

וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם: איו' לח, ח

אַתָּה חֹסֶן שׁוּבָה וָנַחַת

אַתָּה חוֹנֵן בַּפַּח וּבַפַּחַת

אַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מִשַּׁחַת

כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם: ישע' מ, ה

אַתָּה זוֹקֵף כְּפוּפֵי מִרְמָס

אַתָּה זוֹכֵר נְתוּנִים לָמַס

אַתָּה זָנַחְתָּ וַתִּמְאַס

וְנָעוּ מִיָּם עַד יָם: עמ' ח, יב

אַתָּה קוֹנֶה קְצַר נֶפֶשׁ וְהֵלֶךְ

אַתָּה קוֹרֵא אֶל דַּל וְחֵלֶךְ

אַתָּה קָרָאתָ אֶל הַמֶּלֶךְ

הַמַּעֲלֶה מִיָּם: ישע' מג, יא

אַתָּה תְשַׁלָּח בְּנֵי גָלוּתִי

אַתָּה תָשִׂים בְּאָזְנֵי אֶפְרָתִי:

אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי! –

וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם: תה' עב, ח

משה בן יעקב אבן עזרא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

הַיְאוֹר הַיָּרוֹק

מאת שושנה שרירא (פרוזה)

א. היאור

עצים לבלבו שם ופרחים פרחו פריחה רחבה. חרציות רוו טל בעלי כותרתן הצחה, מרגניות שחו ארצה ונרקיסים גדולים ינקו מאדמה דשנה. רמונים האדימו, למונים הצהיבו ותפוחי-זהב זהרו בזוהר חזק ועליז.

שם היה יאור, שמימיו הירוקים היו אף הם מאדימים באור שקיעת החמה, או עומדים אפלים, כפולטים מקרקעיתם שלמות-קטיפה שחורות, והשיחים הסוככים על היאור מטילים בו כתמים וטלאים כהים ומנומרים, ושמים שוקעים עליו, כהים ושפלים מאד, או מתנשאים באור הירח, פורשים לעצמם, כסולדים מאורו הנוצץ בברק כספי של מתכת.

שם עמדו בקתות קטנות ולבנות, מטויחות בסיד ושקועות כדי שליש בירק דשא, ושיחי הרדוֹף נבטים בקרנות אשנבים פתוחים. עצי ברוש מזדקרים וחוצצים בין בקתה לחברתה, והשבילים בין הבקתות – אדמה דרוכה ומאובקה בקיץ, אולם נקשה יותר ומאדימה בלחות המטר לעת חורף.

חגבים ירוקים, ארוכי כנפים וכרסם מאורכת, קופצים פנימה לתוך הבקתות ומביאים אתם רחש זר ודממה, וירקותם כטבילת מכחול בצבע מים על כותל לבן.

והיאור הירוק לוחש על שיחיו לחש סתר, ועין היאור מוריקה מאד, ירוקה מחגב, ירוקה מדשא, ירוקה משדה, ירוקה מכל עצי תבל.

ב. הסכנה

וילדי הבקתות שומעים לא אחת את אזהרת הוריהם: אל תלכו לבדכם אל היאור הירוק – סכנה שם ללכת.

וגם בירוניקה, בת השתים עשרה, שומעת מפי אמה:

– אל תקרבי, בתי, אל היאור הירוק, אל הסוכה שעל הדוברה!

– מדוע?

– כי שם מיכאל יושב, המתבודד, אקדוח לו, גם רובה, והוא יורה בכל איש הקרב.

– ומדוע הוא יורה?

– כי לא ירצה לראות פני איש.

ויש אשר בירוניקה אומרת:

– לא אכנס פנימה, רק אקרב ואראה, מה מראה האיש.

– ישמרך אלהים, אל תלכי שמה! – משיבה האם מתוך חרדה. ובירוניקה נאלמת ואינה מוסיפה דבר, ורק עיניה, פקוחות לרוחה, שלוחות למרחקים.

ג. הסוכה

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.