מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[אַתָּה אָדוֹן לְכָל הַנִּמְצָאוֹת]

מאת: משה בן יעקב אבן עזרא

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

סימן: אני משה קטן בר יעקב חזק (משולש)

אַתָּה אָדוֹן לְכָל הַנִּמְצָאוֹת

אַתָּה אֱלוֹהָּ כָּל בְּרִיּוֹת

אַתָּה אֲדֹנָי אֳלֹהִים צְבָאוֹת

אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיָּם: יונ' א, ט

אַתָּה נִסְתָּר וּבִפְעָלֶיךָ נוֹדַעְתָּ

אַתָּה נִמְצָא וּמֵרְאוֹת נִשְׂגַּבְתָּ

אַתָּה נוֹרָא אַתָּה

בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם: איו' כו, יב


אַתָּה יוֹצֵר בְּשָׂרִי וְעַצְמִי

אַתָּה יָדֶיךָ עִצְּבוּ גָלְמִי

אַתָּה יָדַעְתָּ שָׁכְבִי וְקוּמִי

אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: תה' קלט, ט


אַתָּה מִקֶּדֶם גַּלְגַּלֵּי מְעוֹנָי

אַתָּה מִטֶּרֶם אַדְנֵי אַפַּדְנָי

אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם אֲדֹנָי

מִקְצַה הָאָרֶץ יוֹרֵדי הַיָּם: ישע' מב, י


אַתָּה שׁוֹכֵן אָהֳלֵי עֲנָנִים

אַתָּה שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק אֳמוּנִים

אַתָּה שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים

אִם יִסָּתְרוּ בְּקַרְקָע הַיָּם: עמ' ט, ג


אַתָּה הֲרִיצוֹתָ גַּלְגַּל לְבַל יָמֶש

אַתָּה הִפְאַרְתָּ שְׁנַיִם וְחָמֵשׁ

אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ

רְחָבָה מִנִּי יָם: איו' יא, ט


אַתָּה קָצַבְתָּ נְתָחַי וְצַלְעוֹתָי

אַתָּה קָרַמְתָּ עוֹרִי עַל עַצְמוֹתָי

אַתָּה קָנִיתָ כִּלְיוֹתָי

וְצָהֲלוּ מִנִּי יָם: ישע' כד, יד


אַתָּה טֶרֶף יְרֵאֶיךָ תְּשַׁלַּח

אַתָּה טַנַף וְעָוֹן תְּטַהֵר נֶאֱלָח

אַתָּה אֲדֹנִי טוֹב וְסַלָּח

כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל יָם: חבק' ב, יד


אַתָּה נוֹצֵר בְּרִית אֲבוֹתָם

אַתָּה נוֹטֵר לְצָרִים אֵיבָתָם

אַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתָם

וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם: מי' ז, יט


אַתָּה בָרָאתָ לִכְרוֹת רִשְׁפֵּי גַחַל

אַתָּה בָזִיתָ לְשַׁאֲגַת שַׁחַל

אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנַחַל

וַיֵּרָאוּ אֲפִיקֵי יָם: ש"ב כב, טז


אַתָּה רָקַעְתָּ אֲרָצוֹת בְּאֵיתָן

אַתָּה רָשַׁמְתָּ לַחַיּוֹת מִחְיָתָן

אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן

אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם: תה' צח, ה

אַתָּה יִשַּׁרְתָּ מַהֲלַךְ נְתִיבוֹתָי

אַתָּה יָעַדְתָּ לַשַּׁחַת חַטֹּאתָי

אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתָי

כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם: ש"א יג, ה


אַתָּה עָרַכְתָּ רַחֲבַת יָדַיִם

אַתָּה עוֹרַרְתָּ לַעֲמֹד בֵּינְתַּיִם

אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם

וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם: מל"ב יט, טו ; שמ' כ, יא

אַתָּה קָרוּא בִּלְשׁוֹן קְהִלּוֹת

אַתָּה קָשׁוּר בְּכִתְרֵי תְּפִלּוֹת

אַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת

מִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם: תה' קו, ג


אַתָּה בִירָה מַחֲרִיב וְאַרְמוֹן

אַתָּה בוֹנֶה בָּתֵּי שִׁמָּמוֹן

אַתָּה בָרָאתָ תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן

וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם: איו' לח, ח

אַתָּה חֹסֶן שׁוּבָה וָנַחַת

אַתָּה חוֹנֵן בַּפַּח וּבַפַּחַת

אַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מִשַּׁחַת

כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם: ישע' מ, ה

אַתָּה זוֹקֵף כְּפוּפֵי מִרְמָס

אַתָּה זוֹכֵר נְתוּנִים לָמַס

אַתָּה זָנַחְתָּ וַתִּמְאַס

וְנָעוּ מִיָּם עַד יָם: עמ' ח, יב

אַתָּה קוֹנֶה קְצַר נֶפֶשׁ וְהֵלֶךְ

אַתָּה קוֹרֵא אֶל דַּל וְחֵלֶךְ

אַתָּה קָרָאתָ אֶל הַמֶּלֶךְ

הַמַּעֲלֶה מִיָּם: ישע' מג, יא

אַתָּה תְשַׁלָּח בְּנֵי גָלוּתִי

אַתָּה תָשִׂים בְּאָזְנֵי אֶפְרָתִי:

אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי! –

וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם: תה' עב, ח

משה בן יעקב אבן עזרא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

ציונים

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

א

מות בּוּסל – רגילים אנו באסונות ובפצעים; אבל הנה עברו ארבעים יום ופצע זה אינו נגלד.

לאסון כזה לא פיללנו.

איש, אשר היה סמל-החיוב, סמל-הבניה, יסוד שביסוד.

מעוּלה בין מעוּלים.

איש הרצון וההכרח.

איש המשעבד ומכוון רצונו להכרח העליון.

הביד המקרה ימות יוסף בוסל?

ידיו הצנומות, הרפות-מוצקות, אשר כוננו את דגניה, ועיניו, עיני-העשת הרכות-כמהות, אשר צפו הליכותיה –

איכה!

איכה נפל היקר והשלם בין אנשי-משמרנו המעטים, המעטים כל כך – – –

                                                             ***

בנגב – נאורי-שכנינו, בני-גזענו, זוממים לסגור בעדנו את השערים.

שׁערי-הארץ, שׁהנשַׁמות שׁבה רבות.

זאת אומרת: הנשַׁמות שׁאינן דרושות להם, שׁאין להם צורך ואמצעים לישבן, אל יהיו לנו, כמו שאינן להם.

“גם לי גם לך לא יהיה” – קריאת אותה האם, שעמדה לפני שלמה.

ועולה על הזכרון “משא-ערב”, אשר כתב אחד מנאורינו אנו לפני י"ג שנה, ושזעיר שם עולה הקול גם במאמריו הוא בשנים האחרונות וגם מאנשים אחרים (הוגו ברגמן, למשל, במאמרו ב“גבולות”: “החופש האמיתי”, בו הוא מעמיד למבחן את מוסריותנו ביחסנו לבני-הארץ).

בין “משא-ערב” ובין “לאן?” (ב“מעברות”) יש רק ההבדל, שׁלפני י“ג שׁנה רצה ר' בנימין לבוא אל הארץ כפַּן-שׁמי בה”א הידיעה: לילידי הארץ נבנה אנו בתי-ספר, נרַפּא אותם, נתחתן בהם, ניטיב להם; כקולוניזאטור באנפין רברבין, שהוּמאניות פנשמיוּת ופילאנטרופּיה מיסיונרית חונות מסביביו כדור; בעוד שעכשיו, עכשיו במקום כל זה הוא קורא רק: “בלי שוביניזם; הלאה השוביניזם!”

כן, כן, דרושה צודקת. הרי השוביניות שלנו יכולה להתבטא לכל היותר בסידור פלוגות להגנה מפני מעשי-איבה – ושוביניות כזו – למה היא?

אבל – יאָמר בדרך-אגב – אם לשוביניות אין מקום, הנה גם לפילאנטרופיה אין. לריב – ודאי שלא צריך. בפולניה אנו רבים? “החלשים צריכים לפוליטיקה של חלשים” – יאמר כל מי שחוש-המציאות אינו לקוי בו. אבן גם “אוויר של יחסים עליונים” – לא פה המקום. לא מצדם ולא מצדנו. גם הם גם אנו איננו בגדר זה. הטפת מוסר עליון מרעימה, במקום שכל התנאים הם מנגד לזה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.