מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

והיה כי יארכו הימים

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

וְהָיָה כִּי יַאַרְכוּ הַיָּמִים / חיים נחמן ביאליק

מֵחֶזְיוֹנוֹת הַנְּבִיאִים הָאַחֲרוֹנִים


וְהָיָה כִּי יַאַרְכוּ הַיָּמִים – וְהִנָּם כְּכֹל יְמוֹת עוֹלָם,

מַרְאֶה אֶחָד לָהֶם וְלַתְּמוֹל וְלַשִּׁלְשֹׁם,

יָמִים סְתָם, מְעוּטֵי נַחַת וְרַבֵּי יְגִיעָה –

וְתָקַף הַשִּׁמָּמוֹן אֶת-הָאָדָם וְהַחַיָּה יָחַד;

וְיָצָא אִישׁ עִם דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה אֶל שְׂפַת הַיָּם לָשׂוּחַ,

וְרָאָה וְהִנֵּה הַיָּם לֹא-יָנוּס –

וּפִהֵק;

וְאֶל-הַיַּרְדֵּן יֵצֵא, וְהִנֵּה לֹא-נָסוֹג לְאָחוֹר –

וּפִהֵק;

וְאֶת-הַכִּימָה וְאֶת-הַכְּסִיל יִרְאֶה, וְהֵם מִמְּקוֹמָם לֹא-מָשׁוּ –

וּפִהֵק.

וְיָשְׁבוּ וְשָׁמְמוּ אָדָם וְחַיָּה גַּם-יָחַד,

וְכָבַד עֲלֵיהֶם מַשָּׂא חַיֵּיהֶם;

אִישׁ אִישׁ שְׂעַר רֹאשׁוֹ מִשִּׁמָּמוֹן יִמָּרֵט

וּשְׂפַם הֶחָתוּל יִקָּרֵחַ.


אָז יַעֲלוּ הַגַּעְגּוּעִים.

מֵאֲלֵיהֶם יַעֲלוּ – כַּעֲלוֹת פִּטְרִיּוֹת בָּאְשָׁה

בְּקוֹרַת עֵץ רִקָּבוֹן.

וּמִלְאוּ הַגַּעְגּוּעִים אֶת-כָּל-הַנְּקָבִים וְאֶת-כָּל-הַסְּדָקִים

כִּמְלֹאת סְמַרְטוּטִים הַכִּנָּם.

וְהָיָה כִּי-יָשׁוּב אִישׁ אֶל-אָהֳלוֹ לֶאֱכֹל פַּת עַרְבִית,

וְטָבַל אֶת-פִּתּוֹ וְאֶת-דָּגוֹ הַמָּלוּחַ בְּחֹמֶץ –

וְהִתְגַּעְגֵּעַ;

וְשָׁתָה אֶת-כּוֹס פּוֹשְׁרָיו הָעֲכוּרִים –

וְהִתְגַּעְגֵּעַ;

וְחָלַץ אֶת-נַעֲלוֹ וְאֶת-פֻּזְמָקוֹ בִּפְאַת מִטָּה –

וְהִתְגַּעְגֵּעַ.

וְיָשְׁבוּ וְהִתְגַּעְגְּעוּ אָדָם וְחַיָּה גַּם-יָחַד,

אִישׁ בַּחֲלוֹמוֹ יְיֵלִיל מִשִּׁפְעַת גַּעְגּוּעִים

וְעַל גַּג פֶּחָיו יְיַבֵּב וְיִשְׂרֹט הֶחָתוּל.


אָז יָבֹא הָרָעָב.

וְשָׂגָא הָרָעָב וְנִפְלָה, אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמֹהוּ,

לֹא רָעָב לְלֶחֶם וּלְחָזוֹן, כִּי אִם-לַמָּשִׁיחַ!


וְהָיָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, כִּמְעַט תָּנֵץ הַחַמָּה,

וְאִישׁ מִמִּטָּתוֹ וְאִישׁ מִסֵּתֶר אָהֳלוֹ

רְצוּץ נְדוּדִים, שְׂבַע חֲלוֹמוֹת וְרֵיק נֶפֶשׁ יָקוּם,

וּבְעוֹד קוּרֵי שְׁנַת רֹגֶז בְּעַפְעַפָּיו

וְחֶרְדַּת לַיְלָה בַּעֲצָמָיו,

וּבְעוֹד יְלֵל הֶחָתוּל וּשְׂרֹט צִפָּרְנָיו

יְחַטְטוּ בְּמֹחוֹ וּבִקְרָבָיו –

וּמִהֵר אֶל זְכוּכִית חַלּוֹנוֹ וּמָחָה מֵעָלֶיהָ הֶבְלָהּ,

אוֹ אֶל-סַף אָהֳלוֹ יַשְׁכִּים וּבְכַפּוֹ עַל-עֵינָיו יַאֲהִיל

וְנָשָׂא עַיִן דְּלוּחָה, קוֹדַחַת וּרְעֵבַת יֵשַׁע

אֶל-עֵבֶר הַמִּשְׁעוֹל הַקָּטָן אֲשֶׁר מֵאַחַר קַרְפִּיפוֹ

וְאֶל-צֵלַע תֵּל הָאַשְׁפָּה אֲשֶׁר מִמּוּל בֵּיתוֹ –

וּבִקֵּשׁ אֶת-הַמָּשִׁיחַ!

וְהֵקִיצָה הָאִשָּׁה מִתַּחַת הַשְּׂמִיכָה וְתִתְגָּל,

וְהִיא פְרוּעַת רֹאשׁ וּמְעוּכַת בָּשָׂר וַעֲכוּרַת רוּחַ,

וְאֶת-דַּדָּהּ הַצּוֹמֵק מִפִּי תִינוֹקָהּ תַּשְׁמִיט,

וְהִטְּתָה אֹזֶן וְהִקְשִׁיבָה רַב-קָשֶׁב:

הַאֵין הַמָּשִׁיחַ הוֹלֵךְ?

הַאִם לֹא עָלָה קוֹל נַעֲרַת אֲתוֹנוֹ?

וְעוֹלָל מֵעֲרִיסָה יַגְבִּיהַ רֹאשׁוֹ,

וְעַכְבָּר מֵחוֹרוֹ יָצִיץ:

הַאֵין הַמָּשִׁיחַ הוֹלֵךְ?

הַאִם לֹא קִשְׁקְשָׁה מְצִלַּת אֲתוֹנוֹ?

וְשִׁפְחָה נוֹפַחַת בְּמֵחָם מֵאֲחוֹרֵי הַכִּירַיִם

אֶת-פַּרְצוּפָהּ הַמְפֻחָם תִּשְׁלַח חוּצָה:

הַאֵין הַמָּשִׁיחַ הוֹלֵךְ?

הַאִם לֹא-נִשְׁמְעָה תְּרוּעַת שׁוֹפָרוֹ?

תרס"ט.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

בכלים שלובים

מאת ישראל כהן (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

בעל כרחי אני מקדים לדברי על מפעליה של אגודת הסופרים הערות על מהותה של אגודת הסופרים עצמה ותפקידיה. הויכוח הזה איננו פוסק והוא משתבש ועלול לגרום לא רק ערבוביה, אלא אף רעה. לקראת הועידה נתפרסמו כמה רשימות, שאחת סותרת את חברתה. סופר אחד, משה דור, דורש, שאגודת הסופרים תהיה אגודה מקצועית בלבד, הוא אינו מסתפק בכך, אלא סבור, שאין צורך ביותר מזה. הוא רוצה שאגודת הסופרים, “תגן על זכויות חבריה, תבטיח את שכר הסופרים ההוגן ואת שכר התרגום ההולם את השעה, ותבטיח את עתידו של חבר מזדקן, שאין בכוחו לפרנס את עצמו”. “אבל התארגנות, התאגדות, לשם ליבון בצוותא של דרכי ביטוי ואופני מחשבה? בנידון זה אני מוכן לשאת את נס האינדיבידואליזם העיקש ביותר: מה חפץ יש להתארגנות כזאת?” דברים אלה נתפרסמו ב“מעריב” של ערב פסח השנה.

לעומתו פירסם באותו ערב פסח יחיאל מר ב“למרחב” השקפה הפוכה, ובמזג זועם ביותר. הוא סולד מפני המחשבה “שמא אין האגודה אלא גוף מאורגן לשם שמירת אינטרסים מקצועיים של כמה מאות אנשים, הרשומים בכרטסת הסופרים”. ודאי צדק בציינו את אי‑שביעות רצונו ממעמדו של ציבור הסופרים בחיי המדינה ומהשפעתו המועטת על ההווייה החינוכית והרוחנית של העם. אלא שמשבר זה הוא עמוק ביותר מכדי שאפשר יהיה למצוא לו שעיר לעזאזל בדמות ועד אגודת הסופרים. אמש שמענו שלוש הרצאות, מנקודות‑ראות שונות, אשר תיארו במקצת משבר זה וגם הן עדיין לא הגיעו עד חקר החזיון הזה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.