מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עם פתיחת החלון

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עִם פְּתִיחַת הַחַלּוֹן / חיים נחמן ביאליק

כִּמְעַט תָּנֵץ הַחַמָּה, זֶה כְּיוֹם וּכְיוֹמַיִם –

וְהִשְׁכִּימוּ אֶל-תְּרִיסַי הַמּוּגָפִים קַרְנַיִם,

וּכְנִכְלָמוֹת תֶּאֱרֹבְנָה עֲדֵי נָפְלָן בַּחוֹר.

אָז תַּצְנַעְנָה לְהָצִיץ אֱלֵי חֲדַר מִשְׁכָּבִי,

וְכִבְשׂרַת חַג קָ ר וֹ ב תִּדְפֹּק חֶרֶשׁ עַל-לְבָבִי;

קוּמָה, נִרְדָּם! בָּא אוֹר, נָפַל אוֹר!

וּשְׁבִיל זֹהַר יְגֻנַּב גַּם-אֵלַי עַל-הַמִּטָּה.

עַד-שַׁקַּמְתִּי – וַתֶּאֱסֹף הַחַמָּה שַׁרְבִיטָהּ;

גֻּדְּעוּ קַרְנֵי הָאוֹר, הוּעַם נִבְלַע הַשְּׁבִיל –

וּכְבַתְּחִלָּה הֶאֱפִיל עָלַי צֵל חֲדַר מִשְׁכָּבִי,

וְכִשְׁמוּעַת חַג נִ דְ חֶ ה עָמְמָה פִתְאֹם לְבָבִי

וַתֶּאֱסֹף מִמֶּנּוּ תּוֹחֶלֶת וָגִיל.

אַךְ הַבֹּקֶר בְּפָתְחִי תְּרִיס חַלּוֹנִי הַסָּתוּם,

פָּרַץ פִּתְאֹם, כַּעֲזוֹז מַעְיָן נָעוּל גַּל-חָתוּם,

נַחְשׁוֹל אוֹרִים אֶל-חֶדְרִי וַיִּשְׁטֹף וַיִּז –

וְצִיצִיּוֹת הַזֹּהַר טָפְחוּ טָפְחוּ עַל-פָּנָי,

וּבִלְבָבִי הַנֵּעוֹר פָּתְחוּ פִיהֶם מַעְיָנָי

וַיָּקֵרוּ נְגֹהוֹת וָזִיז.

גַּנִּי עָמַד לְפָנַי, עָמַד מַזְהִיר וּמְצַחֵק,

הָרָקִיעַ עַל-רֹאשׁוֹ שָׁפַר, רָם וַיִּתְרַחֵק,

צִנַּת אָבִיב נְעִימָה עוֹלָה גַּל אַחֲרֵי גָל

מִן-הַקַּרְקַע הַשָּׁחֹר שֶׁהִתְחַמֵּם וְרָטָב,

מִן-הָעֵצִים שֶׁפִּתְּחוּ, נוֹתְנֵי רֵיחַ הַנָּטָף,

וּמֵרוּחַ נוֹשֶׁבֶת וָטָל.

וְהֶעָבִים, תַּחְתִּיִּם וּשְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים,

זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה עֹבְרִים דּוּמָם מַחֲרִישִׁים,

וְעִם-כְּלוֹת מְלֹא-הָעַיִן בְּעֶצֶם הָרוֹם

זַכֵּי עָבִים מִתְפַּזְּרִים, צְחוֹרֵי עַרְפְּלֵי טֹהַר,

חֲטוּבֵי שַׁיִשׁ דַּק פְּנִינִי, גְּזוּרֵי סַפִּיר וָזֹהַר,

שִׁבְרֵי כִסֵּא הַכָּבוֹד הַמְפֻזָּרִים בַּתְּהוֹם.

כָּל-הָעוֹלָם כְּחָדָשׁ: זֹה הַחַמָּה הַבָּרָה,

זֹה הָאָרֶץ הַמְּאִירָה אַךְ הַ בֹּ קֶ ר אֵל בָּרָא –

גַּם-מִלֹּבֶן כָּל-כֹּתֶל וּמִנֹּגַהּ כָּל-גָּג

אֶשְׁאַב שִׂמְחָה וְחַיִּים, אֶקְרָא שָׁלוֹם וּבְרָכָה.

לִבִּי חוֹגֵג אֶת-חַגּוֹ, לִבִּי נִפְתַּח לִרְוָחָה –

קָרֹא קָרָא אֵל נָאוֹר לֶחָג!

וְהַנְּגֹהוֹת תִּפְרֹצְנָה, בְּעַד חַלּוֹנִי תָּצֹפְנָה,

אֶת-הָרִצְפָה, הַקִּירוֹת, הַזָּוִיּוֹת תִּשְׁטֹפְנָה,

סָחֲפוּ כַּרְעֵי הַמִּטָּה, מִלְאוּ זָהָב כָּל-חוֹר – – –

אִלּוּ שֶׁבַע שְׁמָשׁוֹת, אֵל, בַּמָּרוֹם תָּלִיתָ,

נַפְשִׁי סֹבֵאת הָאוֹר לֹא יָכֹלְתָּ רִוִּיתָ –

רַבֶּה אוֹרִים, אֵל נָאוֹר, הַב אוֹר!

תרס"א.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

מדוע?...

מאת דוד פרישמן (פרוזה)

את הכל, את הכל הוא חפץ לדעת. אוי, עד כמה יכול הייתי לנשק את כל אחת מעצמותיו חלף שאלותיו הנחמדות והנבערות פתאם והוא רוצה לדעת את אשר היה קודם שנולד. ורוצה הוא לדעת דוקא, על מה תלוים השמים אשר ממעל, וכיצד הולך הטרמוי ומדוע נקרא חברו בשם סטש, ומי הוא אלהים, ומדוע מתוק הצוקר ומדוע כותב אביו בדיו שחורה, ואם יולד אדם שב, ומדוע נעשה אדם שב. את הכל, את הכל הוא חפץ לדעת. ויש גם אשר יבוא פתאם בשאלתו: איך זה נולד האדם הראשון? ורגע אחרי זה: לאיזו תכלית נבראו אנשי הצבא? ופתאם: למה זה יש לו לאדם גדול זקן? ילד נבער עם שאלות נבערות! אבל יש כי יבוא והשאלה אשר בפיו שאלה עמוקה. למשל: כל דבר נקנה בכסף – אבל כשהמטבע הראשונה יצאה מבית-המלאכה, במה קנו את זו וכיצד נתגלגלה זו לתוך חברת האדם וכסף הן לא היה עדיין לקנותה? ואחרי כן: היהודי החנוני המוכר חלות-לחם בחנותו אשר בשער הבית הלא יש לו כבר חלות-לחם לאכול, ומדוע זה יעסוק זה במשא-ומתן? ומקץ רגע הוא מסתגל בקדקד ראשי, במקום אשר שערותי כבר החלו נושרות מעט יותר מדי, והוא שואל בתמימותו: למה זה נעשה קדקד ראש אבי “יחף”?

מה מתוקים כל מיני “מדוע” אלה אשר לו! יש אשר יביאו את האדם לתוך מבוכה נעימה. יש אשר תוריד לארץ עיניך מרוב כלמה ומרוב חרפה בפני עצמך. יש אשר לבך יתכוץ בך רגע ויכאב לך לשמע הדברים. יש אשר עצה לא תהיה לך, ועליך לענות בשפה רפה: כשתזקין וידעת…

ובתוך גרונך נבלע בדרך זה בתוך כדי דבורך ומחניק לך! כי אתה בלבך הלא ידעת, אשר גם כשיזקין לא ידע. אני בעצמי הן לא ידעתי, ואני הלא כבר הזקנתי…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.