מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

גאולה

מאת: אברהם אבן עזרא

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בִּקֵּשׁ לְבָבִי רֹאשׁ / אִם יֵשׁ לְנִמְצָאִים וְאַחְרוֹנָם,

עָמַד בְּסוֹד יִדְרֹש – מָצָא שְׁמָךְ סוֹדָם וְעִנְיָנָם,

אַךְ פִּלְאֱךָ לִפְרֹש / יִלְאֶה, וְיִתְוַדֶּה בְפִיו: אָמְנָם

מִמָּךְ תְּחִלָּתִי, / וּלְךָ תְּכַל נַפְשִׁי בְּתִכְלָתִי!

רַבּוּ פְעָלֶיךָ, / אוּלָם לְאַיִן נֶחְשְׁבוּ נֶגְדָּךְ.

מִי זֶה יְכִילֶךָ? / נוֹפֵל עֲלֵי כָל רָם וְשַׁח פַּחְדָּךְ,

כִּי מַעֲלָלֶיךָ / בָּהֶם כְּפִיהֶם – לֹא כְרֹב חַסְדָּךְ,

אַךְ בָּךְ תְּהִלָּתִי / עַל פִּי אֲשֶׁר אַשִּׂיג בְּמִלָּתִי.

הֵא מִשְׁכְּנוֹת נַפְשִׁי / צַרְתָּ וְחַקּוֹתָ עֲלֵיהֶם אוֹת

הוֹדְךָ, וְאֵיךְ אֶשִׁי / אוֹתָךְ – וְעֵינַי גָּדְלְךָ רוֹאוֹת?

מִכִּסְאֲךָ שָׁרְשִׁי, / לָכֵן יְקָר לִבִּי לְךָ אוֹת,

תֵּרֶב גְּדֻלָּתִי, / כִּי פָעֳלָךְ מוּסַר פְּעֻלָּתִי.

מָאוֹר בְּמַאְפֵּלְיָה / זִכְרָךְ וּבוֹ אֶתְאַפְּקָה, אוּלַי

יָשׁוּב כְּשֶהָיָה / כָּבוֹד עֲדֶן מָאַס בְּאֹהָלִי;

אֶדְמֶה לְנָכְרִיָּה / אַחַר קְרֹא שֵׁם קָדְשְׁךָ עָלָי –

שׁוּבָה לְנַחְלָתִי / וּגְאַל לְךָ אַתְ אֶת גְּאֻלָּתִי!

אברהם אבן עזרא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם אבן עזרא
יצירה בהפתעה
רקע

ליל זועה

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

האדון פינקלמן המאושר, אשר אסף את כל סחר הפלך, המושל יחידי בשוק להעלות מחיר ולהורידו, השליט בבטחון הסוחרים בלי-מצרים, להקים סוחרים ולהפילם, לבנות ולהרוס בתי-מסחר,, האיש אשר לו “ממון קורח” וכמה בתי-חומה, – האדון פינקלמן, הלוויתן ביאור “אביונה” העיר, המפיל חתיתו על כל הדגים הקטנים אשר סביבו, ניעור פתאום בחצות הלילה.

–מדוע זה הקיצותי? – התפלא.

רבים הם באביונה האנשים אשר לא יתנו שינה לעיניהם, בשׂימם לילות כימים, להציל את נפשות אנשי ביתם מחרפת רעב; רבים הם המתהפכים על משכבותיהם מערב עד בוקר, כי פחד יום המחרת עליהם: בבוקר השכם יבוא הנושה יחד עם שוט ר בית-הדין להעביט ולמכור בפומבי …אבל האדון חפינקלמן בין אנשים כאלה לא יימנה, בו לא יִשה איש, ואם גם יחדל מכל משלח-יד עד בוא חליפתו לא יִירא כל רע. ולמה זה הקיץ בחצות הלילה?

מה זה היה לי? – לא חדל מהתפלא.

מרגיש הוא סחרחורת-ראש וחיל-עצמות.

– האמנם הוחליתי? – הוגה הוא באימה.

אבל הוא בריא ושלם מעודו. אך פעם אחת, בהיותו נער בבית אביו, חלה מפחד; ומאז ועד היום הזה לא ידע כל מחלה!

פתאום ושׂפק גוּנב אליו:

– האומנם בביתי ועל מיטתי אני שוכב? – וַיוצא את ימינו למשש את הקיר, והנה זוָעה: הקיר עבר מימין לשׂמאל!

– הלא על הכרים אני שוכב, והקיר לימיני תמיד, האם לא חולם אני?

איננו חולם, כי כל חושיו בו: עינו פקוחות ואינן רואות, יען כי גבר החושך; אזניו פתוחות ואינן שומעות, יען כי דומית-מוות מסביב; בנושכו את שׂפתו התחתונה בשיניו מרגיש הוא כאב קל; רגלו, אשר הוציא מתחת השׂמיכה, מתקררת …ולמה זה עבר הקיר מימין לשׂמאל?

שאלת הקיר מרגיזה אותו מאד.

– לא אפונה, כי היום קרה אותי איזה אסון …לא לחינם ראשי עלי סחרחר, כבד כנטל עופרת; לא לחינם רועדות כל עצמותי מפחד נסתר. “לב יודע מרת נפשו” …ומרגיש הוא כי שם, בלבו עמוק-עמוק, צפוּנה הסבּה, הוא האסון אשר קרהו, אך כוח זכרונו – הדלי המעלה עמוקות מן הבאר הזאת – התקלקל, – ולא ימלא היום את תפקידו.

והדבר איננו מוטל בספק! בעצם היום קרהו איזה אסון, אשר נשכח ממנו כרגע.

– אך מדוע?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.