מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

העודף בקופת הממשלה

מאת: משה בילינסון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מדינוֹת העוֹלם יכוֹלוֹת להתקנא בּממשלת ארץ-ישׂראל וכל שׂרי-הכּספים שלהן – בּמנהל אוֹצרהּ, בּתקוּפה, שכּל הממשלוֹת אוֹחזוֹת בּאמצעים בּלתי רגילים, מטילוֹת עוֹל כּבד, ההוֹלך וגדל, על אזרחיהן, מנהיגוֹת קימוּצים של קיצוּץ, נכנסוֹת בּבריתוֹת משוּנוֹת אשר עוֹד לפני זמן קצר קשה היה להעלוֹתן על הדעת; בּתקוּפה זאת, כּשהעמים מקימים משטרים וּמהרסים משטרים, נפרדים ממדינאים גדוֹלי נסיוֹן וזוֹרקים את עצמם לתוֹך זרוֹעוֹת כּל מי שמרבּה להבטיח – וכל זה מתוֹך בּחינה אחת, אשר בּסוֹף חשבּוֹנה אפשר לנַסחה בּמלים מעטוֹת וּפּרוֹזאיוֹת למדי: “איזוּן התקציב” (מציאוּת אנוֹשית רבּת-יסוֹרים מסתתרת מאחורי שתי מלים אלוּ!), בּתקוּפה זאת בּטוּח מנהל האוֹצר הארצישׂראלי מכּל צרה וּמכּל דאגה. ולא רק שאיננוּ יוֹדע גרעוֹן-תקציב מה הוּא אלא סכוּם גדוֹל, סכוּם עצוּם לפי מידוֹת התקציב הארצישׂראלי – כּמיליוֹן לא"י –שמוּר אתוֹ בּקוּפּתוֹ.

מה יֵעָשה בּסכוּם הרב הזה? אין להניח שישָאר ללא תנוּעה כּל שהיא. אין זה ממנהגי האדמיניסטרציה הבּריטית, ואף מוּתר לפקפּק אם היה בּדבר משוּם הגיוֹן מדיני וקוֹלוֹניזַציוֹני. מנהל אוֹצר ממשלתי איננוּ בּבחינת עכבּר השוֹכב על דינריו. האוֹצר הממשלתי מהווה גוֹרם כּלכּלי וסוֹציאלי בּחיי המדינה. ודוקא בּתקוּפתנוּ אנוּ הוֹלך הגוֹרם הזה וגוֹבר בּמשקלוֹ וּבערכּוֹ. הסכוּמים השמוּרים בּאוֹצר הממשלתית, לא ירד אליה ממרוֹמים. הכּוֹחוֹת האלה משלהם וּבשלהם הם. גם וכמה בּארצנוּ, הצמאה כוּלה להפראה וּלגילוּי אפשרוּיוֹת גנוּזוֹת, שאליהן נוֹשאים את נפשם המוֹנים בּתוֹכה והמוֹנים מחוּצה לה. ועם זה, בּכל מקוֹם אשר העין תפנה: חקלאוּת, תעשׂיה, השׂכּלת העם, בּריאוּתוֹ, טיפוּל סוֹציאלי – תמצא ליקוּיים וחסרוֹנוֹת ועזוּבה, העוֹמדים בּסתירה משוַעת לדרישוֹת הארץ וּלתפקידיה.

והן על אף ההזנחה מצד הממשלה, על אף המכשוֹלים הגדוֹלים והמרוּבּים, נתוּנה הארץ בּקו התפּתחוּת. כּוֹחוֹת מיוּחדים – העליה היהוּדית, ההוֹן היהוּדי – מַפרים את שׂדוֹתיה, ללא עזרה ממשלתית כּמעט. עוֹדף זה השמוּר בּקוּפה הממשלתית, לא ירד אליה ממרוֹמים. הכּוֹחוֹת האלה משלהם וּבשלהם הם. גם ההמוֹנים הערבים נהנים רבּוֹת – ישר וּבעקיפין – מן ההתפּתחוּת המיוּחדת הזאת, אם כּי אין בּיכולתה ואין בּתפקידה לכפר על כּל העזוּבה, ירוּשה בּת מאוֹת בּשנים בּה שרוּיה הארץ. אילו היתה האדמיניסטרציה של הארץ הוֹלכת לאוֹר רעיוֹן בּוֹנה, תכנית רחבת-דעת, אילוּ היתה הכּרת ההתחַיבוּת אשר בּמנדט, בּכתבו וּברוּחוֹ, נר לרגליה, היתה מוֹצאת כּי עתה הוּא רגע הכּוֹשר, מבּלי לסכּן מה שהוּא, מבּלי לתבּוֹע דבר כּלשהוּ מאת “משלם המסים האנגלי”, אשר בּשמוֹ טענוּ נגדנוּ לעתים כּל כּך קרוֹבוֹת, אפשר עתה לעשוֹת פעוּלה של ממש לפיתוּח הארץ. אוֹתוֹ פיתוּח הארץ, אשר למענוֹ הוֹציאוּ ספרים לבנים וּכחוּלים – שקלקלתם מרוּבּה על בּרכתם – בּגללוֹ שלחוּ אלינוּ מוּמחים על גבּי מוּמחים והם הסעירוּ את הרוּחוֹת יוֹתר מאשר הפרוּ את כּלכּלת הארץ. אוֹתוֹ פּיתוּח הארץ, אשר לשמוֹ אמרוּ אפילוּ למַשכּן את הכנסוֹתיה וללווֹת כּסף אצל העם האנגלי, מדוּע אינוֹ יכוֹל להיעשׂוֹת, ולוּ בּמשהוּ, ולוּ בּחלקוֹ, בּכסף תוֹשבי הארץ השמוּר בּאוֹצר ממשלתם?

עבָרה של האדמיניסטרציה הארצישׂראלית בּשימוּש בּכספּי-החסכוֹן של הקוּפה הממשלתית, עלוּל לעוֹרר דאגוֹת. הן אין זאת הפעם הראשוֹנה בּתוֹלדוֹת האוֹצר הארצישׂראלי, שסכוּמים רזֶרביים גדוֹלים מצטבּרים בּוֹ. גם בּתקוּפת סיר הרבּרט סמוּאל היה כּן. אלא שהארץ לא נהנתה מעוֹשר האוֹצר והאדמיניסטרציה מיהרה לפרוֹע כּל מיני תשלוּמים, מן החוֹב העוֹתוֹמני ועד הוֹצאוֹת הכּיבוּש האנגלי, ללא צוֹרך דחוּף, ללא חשבּוֹן קפּדני, ללא צדק יחסי לעוּמת מדינוֹת אחרוֹת שהיו, לאחר המלחמה, בּמצב דוֹמה למצבה של ארץ-ישׂראל. היתכן, שתקדים זה ישמש מוֹפת גם לנציבוּת סיר ארתוּר ווֹקוֹפּ? היתכן שהכּסף הרב הזה, פּרי עמל קשה של תוֹשבי הארץ, בּיחוּד וּבעיקר: פּרי העליה היהוּדית, לא יעמוֹד לרשוּת התפקידים הדחוּפים בּיוֹתר של הארץ, בּסטַטיקה שלה וּבדינַמיקה שלה, בּדלוּתה עתה וּבהתפתחוּתה העתידה, אלא יוּצא לחוּץ-לארץ אוֹ יתבּזבּז על בּנינים מפוֹארים דוּגמת בּית הנציבוּת אוֹ יתפּרט, פּרוּטה-פרוּטה, בּדברים של מה בּכך – וגשם-הבּרכה יעבוֹר מעל הארץ הצחיחה וישָפך על פּני ארצוֹת אחרוֹת, והמרץ היהוּדי, עליו לבדוֹ יוּטל התפקיד המדיני של הגבּרת כּוֹח-הקליטה של הארץ?

ה' טבת תרצ"ג (3.1.1933)

משה בילינסון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של משה בילינסון
יצירה בהפתעה
רקע

מגלת שרה בירנהרד

מאת דוד ישעיהו זילברבוש (מאמרים ומסות)

… ה’תרע"ג. בימי מלחמת הקולטורה בארץ ישראל

במגלת שרה ברנהרד כתוב לאמר: שנים אחדות אחרי מלחמת אשכנז וצרפת פנה אחד ממנהלי התיאטרון באשכנז אל המשחקת הצרפתית ושאל אותה על דבר המחיר שהיא דורשת בשכר עלותה על הבמה בברלין.

“את שתי המדינות אלזס ולוטרינגן!” – ענתה שרה בירנהרד.

“המחיר לא רב הוא” השיב לה מנהל התיאטרון, אבל קודם שאתן את המחיר הזה נחוץ לי לקחת בראשונה דברים עם ביסמרק".

שרה בירנהרד היא משחקת נפלאה, היא מצוינה בחריצותה להראות לעיני הרואים את הגסיסה כמות שהיא עד דכדוכה של נפש ועד כדי יציאת נשמה. אבל יותר ממה שהיא משחקת היא אשה צרפתית, ויותר ממה שהיא יודעת פרק בטיב במיתה, בקיאה היא בטיב החיים של עמה וארץ מולדתה. לגבי עמה וארץ מולדתה היא שוכחת כל משחק והיא אוהבת אותם בתום ילדות. ובמחיר עלותה על במת החזיון בברלין דורשת היא שממלכת אשכנז תשיב לצרפת את שתי המדינות אלזס ולוטרינגן.

כמובן שחקו האשכנזים על תמימותה של המשחקת. גם אותו הדירקטור שחק. אבל הצרפתים הריעו לקראתה וירימוה על נס וישימוה למופת לכל בנות גילה. אין שוקלים את הרצון הכביר במאזני האפשרות והיכלת ואין מודדים את הרגש החם במדת ההגיון הקר.

כמדומני שמעין תמימות כזו אנו מוצאים גם במרים הנביאה. היא, בראותה את עני עמה ומצוקותיו, לא דברה רמות ולא בחרה מליצה וחידות, ורק במילים פשוטות היתה מתנבאה ואומרת: “עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל”.

“וכיון שנולד משה וכל הבית נתמלא אורה, ויקם אביה וישקנה על ראשה ויאמר לה: בתי, נתקיימה נבואתך! – לא גבה לבה באותה שעה. גם “כיון שהטילוהו היאורה ותעמוד אמה ותטפח על ראשה ותאמר לה: בתי, היכן נבואתך?!” לא נפל לבה ולא רפתה רוחה. “ותתצב מרחוק לדעה מה יעשה לו”. אמונתה התמימה בעתידות עמה, היא שנתנה בלבה את התוחלת הנאמנה, כי בהיות נחוץ מושיע לישראל, תקום לו לאחיה הצלה. ומי יודע? – אפשר ששקולה תמימותה של מרים הנביאה כנגד כל הנבואות של מ”ה הנביאים ושל שש הנביאות בנות גילה שעמדו להם לישראל. לא מתחכמים ודוברי גדולות, אבל תמימים ומאמינים בונים בית עמם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.