מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[יונת אלם רחוקים שושנת העמקים]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים

תְּסוֹבֵב בַּשְּׁוָקִים אַיֵּה דָר שְׁחָקִים

בְּעָזְבָהּ דָּתִי וְחֻקִּים סְבָבוּהָ מְצִיקִים

כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים

מִבְטַח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים

לָמָּה עֲזַבְתָּהּ כְּאַיָּל עַל אֲפִיקִים

הִנֵּה צָרֶיהָ חַרְבוֹתָם מְרִיקִים

כַּצִּפּוֹר יְקוּשָׁה בַּפַּח וְנִתְיָאֲשָׁה

הָיְתָה לְצַר מוֹרָשָׁה כִּי לֹא חֻפָּשָׁה

אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה

הֻשְׁלְכוּ בֵּין עֲרָבִים הַמְּאִירִים עֲרָבִים

וְדֹעֲכִים גַּם כָּבִים מְאוֹרֵי כוֹכָבִים

וּבָנִים נֶאֱהָבִים בַּחוּץ נֶעֱזָבִים

וְהֵמָּה כַזָּבִים בֵּין טֹפְלֵי כְזָבִים

הַעֲלֵי זֹאת תֶּחֱשֶׁה יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים

הֲלֹא יֶהֱמוּ קְרָבִים וְתַעֲרֹךְ הַקְּרָבִים

שְׁמַע עֲדָתךָ דֹרְשָׁה הָקִיצָה וְחוּשָׁה

וּכְרָת נָא אִתָּהּ בְּרִיתְךָ הַחֲדָשָׁה

וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּהָ בוּשָׁה

וּשְׁמֵי הַשְּׁחָקִים וְכוֹכְבֵי הַמְּעוֹנִים

יֶהְמְיוּן עַל בָּנִים הָיוּ חֶמְדָּה לְפָנִים

כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ הָיוּ בְּכֹל הֲמוֹנִים

בָּנִים הָאֳמוּנִים עֲלֵי תוֹלָע אֱמוּנִים

יְמֵי תוּגוֹת מוֹנִים בְּעֹל קָמִים וּמוֹנִים

מִקּוֹלָם רָגְשָׁה אֶרֶץ רָעָשָׁה

מִמַּחֲמַדֵּינוּ נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה

אִמּוֹתֵינוּ אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה

הַחֲזֵק צוּר צִנָּה לְמַפֶּלֶת עֲדִינָה

וְרֵד לְךָ אֶל גַּנָּה לִלְקֹט שׁוֹשַנָּה

צַר לְחֶרֶב מָנָהּ וְהִיא לְךָ לַמָּנָה

וְשֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה יְחֻדְּשׁוּ בִרְנָנָה

וְאָב יְבַקֵּשׁ בָּנָיו בְּכֹל עִיר וּמְדִינָה

וְתַעֲנֶה הָאֲיֻמָּה בְּעֵת הָיְתָה בְאָמְנָה

אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִי עֶדְנָה

וְתָשׁוּב לְמִקְדָּשָׁהּ הָאֶבֶן הָרֹאשָה

יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה

הָאֵל מַעֲשֵׂהוּ יְמַהֵר יָחִישָׁה.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

אגדה ללייבניץ על הידיעה והבחירה

מאת אברהם רגלסון (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

א. השאלה וגלגוליה החדשים

על רגל אחת, שאלת הידיעה והבחירה, אשר העסיקה תיאולוגים מישראל ומן האומות בימי-הביניים, כך אפשר לנסח אותה: אלוהים הוא כול-יודע, ובכן כל העתיד-להיות גלוי וידוע לפניו. וידיעתו היא מוחלטת, אין שום נברא בשמיים ובארץ יכול להתנהג אחרת ממה שידוע לפניו מראש, כלומר, לעשות את ידיעתו למשקרת. אם כן, איפוא, חופש-האדם להידבק בטוב ולמאוס ברע, מה הווה עליה? ובאין לאדם חופש-רצון לבחור בין טוב לרע, בין צדק לעוול, מה טעם יש לשכר ועונש? הן יכול הרשע לטעון: אנוס הייתי לעשות את הגזור עלי בידיעת-כול אשר לאלוהים!

השאלה הזאת לא אבד עליה כלח. עד היום מופיעה היא בגילגולים שונים, ושבה להטריד מחשבתם של הוגים – ולאוו דווקא בספירה התיאולוגית. למשל, שופט בשר-ודם, הסוכה פשעי בני-אדם כתוצאה משרשרת הכרחית של סיבות ומסוּבבים, נאלץ לבקש לפסקי-דינים שלו נימוקים אחרים, חוץ מעונש לפושע; כגון, הגנת החברה, פעולה מונעת על אחרים, חינוך הפושע למוטב – וממילא ישאו פסקי-הדינים שלו אופי אחר.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.